אלכסנדר זושא פרידמן
 | |
| לידה |
9 באוגוסט 1897 א' באב ה'תרנ"ז סוכצ'ב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1943 (בגיל 46) חשון ה'תש"ד טרווניקי, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בנובמבר 1943 |
| חיבוריו |
מעינה של תורה |
  | |
הרב אלכסנדר זושא פרידמן (א' באב ה'תרנ"ז, 1897 - ה' - י"ב בחשון[1] ה'תש"ד, 1943) ב"ר אהרן יהושע, היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי, התפרסם בזכות חיבורו 'מעינה של תורה', מחסידי גור[2].
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב פרידמן החל את פעילותו הציבורית במסגרת תנועת "צעירי אגודת ישראל" וערך את ביטאונה "דגלנו" (כסלו תרפ"א - אלול תרצ"ג).[3][4] בשנת תרפ"ה התמנה למזכיר הכללי של תנועת אגודת ישראל בפולין, וערך את ביטאונה "דרכנו" (בשנים תרצ"ד-תרצ"ו).[5] עמד בראש רשת של תלמודי תורה "חורב". כמו כן ייסד סמינר למחנכים חרדיים והיה מרצה בסמינר זה ובסמינרים למורות של בית יעקב.
פרסם מספר ספרי לימוד לתלמידים, וזכה לפרסום בעקבות חיבורו הפופולרי על התורה "מעיינה של תורה"[6].
בחודש אדר ראשון ה'תרצ"ה הגיע לישראל עם משלחת של אגודת ישראל מארצות שונות באירופה בהם היו רבי יעקב מאיר בידרמן רבי זלמן סורוצקין הרב יצחק מאיר לוין לחזק את כוחה של אגודת ישראל בארץ ישראל[7]
בתקופת השואה היה נציג היהדות החרדית בהנהגת גטו ורשה ומראשי פעילות העזרה הסוציאלית בגטו.[8] בגטו עבד גם בבית החרושת שולץ עם שאר רבני הגטו. נרצח בה' בחשוון ה'תש"ד (1943) במחנה השמדה סמוך ללובלין. אשתו ובתו נרצחו שנה קודם לכן בטרבלינקה.
בשנות החמישים הנציחה עיריית בני ברק את זכרו בקריאת סמטה במרכז העיר על שמו - סמטת אלכסנדר. לאחר שרחוב אחר בעיר נקרא על שם אדמו"רי אלכסנדר, הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספרו.
מעיינה של תורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מעינה של תורה
מעיינה של תורה שנכתב על ידי פרידמן הוא אחד הספרים הקלאסיים על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע.
מהדורות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר במקורו נכתב ביידיש בשם "דער תורה קוואל" ויצא לאור בוורשה בשנת תרצ"ח (1938), הדפסה נוספת נעשתה בשאנגחאי בשנת תש"ו (1946), ובניו יורק בהוצאת מסורה בשנת תשי"א (1950). בשנת תשט"ז (1956) תורגם הספר לעברית על ידי הסופר מאיר צבי פרוש ויצאה לאור בהוצאת פאר וחזר ונדפס פעמים רבות.
המחבר אסף פירושים ורעיונות מחכמי ישראל השייכים לחוגים שונים, ולא רק לזרם החסידי אליו השתייך. בהקדמה מסביר המחבר את הצורך בספר מסוג זה בתקופה של ירידה רוחנית. לדבריו, על ידי כתיבת רעיונות קצרים ומושכים הכתובים בלשון קלה ונוחה להבנה ניתן לקרב את דברי התורה אל המוני העם הטרודים והעסוקים ובמיוחד אל צעירי הדור, שכבר אינם מסוגלים לפתוח בעצמם את הספרים הכתובים ב"לשון הקודש" ו"בסגנון התלמודי העתיק".
"תתעודדנה הרוחות הנכאות מקרני הוד של רעיון יהודי אמיתי. יאורו המוחות מברק חסידי שנון. יתעדנו הלבבות מרעיון מוסרי מעמיק. יתחילו נא בניו הצעירים של הדור לראות שוב את החומש בתור המעין האיתן הנצחי, הנובע חכמת חיים, מוסר, מידות, התחזקות והקרבה למען היהדות. יווכחו נא הכל לראות, כי בתוך חומש זה מצויים כל המקורות והגורמים ליסורנו ושמחותינו, לסבל הגלויות ולתקות הגאולה, ויחזרו הכל להיות בנים נאמנים לעם הספר".
— מעיינה של תורה, הקדמת המחבר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנהגה רבנית בתקופת השואה - חסידות גור, ממנהיג למנהיגות חזון ודרך עד לאחר השואה, הוצאת מכון שם עולם, ה'תשס"ד 2004
- הרב אלכסנדר זושא פרידמן, באתר דעת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אלכסנדר זושא פרידמן מוורשה באתר "זכור - אמונה בימי השואה" בהפעלת "המרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
- ד"ר חיים שלם, יחסם של רבנים בגטו ורשה למרד, באתר "זכור - אמונה בימי השואה"
- רבי אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד באתר Tog
- אלכסנדר זושא פרידמן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קוים לדיוקנו של רבי אלכסנדר-זושא פרידמן, בית יעקב, גיליון 142, עמ' 24–25, באתר היברובוקס
- הערך אודות פרידמן באנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם
אלכסנדר זושא פרידמן (1897-1943), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- כסף מזוקק, ורשה תרפ"ג, באתר היברובוקס
- הצעת תוכנית ופרוגרמה של מוסדות החנוך הדתיים (חדרים ותלמוד-תורה), ורשה ה'תרפ"א, 1921, באתר היברובוקס
- בית יעקב, (ביידיש), באתר היברובוקס
- מעינה של תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירחון "בית יעקב" 142, כסלו תשל"ב, עמ' 25
- ^ אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות חלק ראשון, ה'תשמ"ז, עמ' 258
- ^ ביטאון דגלנו - תרפ"א-תרצ"ג, באתר Hebrew Books
- ^ דגלנו - תרפ"א-תרפ"ג, באתר אוצר החכמה
- ^ דרכנו - תרצ"ד-תרצ"ו, באתר Hebrew Books
- ^ ישנם גם כרכים על הגדה של פסח וארבע פרשיות.
- ^ רות ליטנשטין, מנהיג בסער התקופה, חלק ראשון עמ' 405-409
- ^ ראו: משה גליקסברג, החינוך התורני בוורשה בתקופת השואה, באתר "דעת"