אמנסיו אמארו
 | ||||
| אמנסיו אמארו, 1971 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 באוקטובר 1939 לה קורוניה שבספרד | |||
| פטירה |
21 בפברואר 2023 (בגיל 83) מדריד, ספרד  | |||
| שם מלא | אמנסיו אמארו וארלה | |||
| גובה | 1.66 מטר | |||
| עמדה | קיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אמנסיו אמארו וארלה (בספרדית: Amancio Amaro Varela; 16 באוקטובר 1939 – 21 בפברואר 2023), שנודע גם בשם אמנסיו, היה כדורגלן ספרדי ששיחק בעמדת הקיצוני הימני. הוא כונה "המכשף" (El Brujo) ונודע במיוחד בשל תקופותיו במדי ריאל מדריד ונבחרת ספרד.
קריירה ככדורגלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנסיו נולד בלה קורוניה שבגליסיה. החל את הקריירה שלו בגיל 15, ב"מועדון הכדורגל ויקטוריה" (Victoria Club de Futbol) המקומי. ב-1958 הוא הצטרף לקבוצת דפורטיבו לה קורוניה, ששיחקה בליגת המשנה הספרדית. ב-1962 הוא סייע לקבוצה להעפיל לליגה הספרדית הבכירה, ויכולתו הטובה משכה את עינהם של המועדונים הבכירים בספרד. ביוני 1962 הוא עבר לריאל מדריד, על אף מחלוקות עם נשיא המועדון סנטיאגו ברנבאו על גובה שכרו.
בריאל החל אמנסיו לשתף פעולה עם שחקנים כמו הקשרים אלפרדו די סטפנו ופרנסיסקו חנטו, והחלוץ פרנץ פושקאש. עד מהרה הפך לאחד מהשחקנים הבולטים בקבוצה, וסייע לה לזכות בשלוש אליפויות רצופות של הליגה הספרדית, מ-1963 עד 1965. בעונת 1963/1964 הוא העפיל עם הקבוצה לגמר גביע אירופה לאלופות, אך הפסיד עמה לאינטר מילאנו.
ב-1962 ערך אמארו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד, במשחק מול רומניה. ב-1964 היה שותף לאחד מההישגים הבולטים בתולדות הנבחרת, זכייה באליפות אירופה לאומות. הוא הבקיע את השער המכריע בהארכה בניצחון 1-2 על נבחרת הונגריה בחצי הגמר, ופתח בהרכב גם בניצחון בגמר על נבחרת ברית המועצות, אשר נודעה בזכות השוער לב יאשין ששיחק בשורותיה. באותה שנה סיים אמנסיו במקום השלישי בבחירות לפרס כדור הזהב. הוא השתתף עם הנבחרת גם במונדיאל 1966, אך הודח עמה כבר בשלב הבתים של הטורניר.
בעונת 1965/1966 הוביל אמנסיו את ריאל מדריד, שעברה תהליך הצערה והורכבה כולה משחקנים ספרדים, להעפלה נוספת לגמר גביע אירופה, מול פרטיזן בלגרד היוגולסבית. עשרים דקות מסיום המשחק הבקיע אמנסיו את שער השוויון, בביצוע מרשים שבמהלכו הטעה את שחקן ההגנה ששמר עליו והבקיע כאשר הגיע אל מול השוער. כעבור שש דקות הבקיע פרננדו סרנה את השער השני לזכות ריאל, ואמנסיו זכה בגביע יחד עם קבוצתו.
אמנסיו זכה עם ריאל באליפות הליגה גם בשנים 1967–1969, 1972, 1975 ו-1976. בעונת 1968/1969 הוא סיים כמלך השערים של הליגה הספרדית עם 14 שערים, ובעונה הבאה זכה בתואר פעם נוספת עם 16 שערים, במשותף עם לואיס אראגונס וחוסה אולוגיו גראטה. ב-1976 הודיע אמנסיו על פרישתו ממשחק, והצטרף לצוות המקצועי של ריאל מדריד. הוא סיים את תקופתו במועדון עם 119 שערי ליגה ב-344 משחקים.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו ממשחק מונה אמנסיו למאמן במחלקת הנוער של ריאל מדריד. לאחר עונה אחת בתפקיד הוא החליט לעוזבו, על מנת להתמסר לעסקים בהם היה שותף. ב-1982 הוא נענה להזמנת הנשיא החדש של ריאל מדריד, לואיס דה קרלוס, לשוב לתפקיד מקצועי במועדון.
אמנסיו מונה למאמנה של קסטיליה, קבוצה-בת של ריאל מדריד, והצעיד את הקבוצה לזכייה באליפות ליגת המשנה הספרדית בעונתו השנייה. תחת הדרכתו שיחקו בקבוצה ה"קווינטה דל בויטרה" (Quinta del Buitre) – חמישיית שחקנים בראשותו של אמיליו בוטרגניו, שברבות השנים הצעידו את הקבוצה הבוגרת להישגים רבים. בעונת 1984/1985 מונה אמנסיו למאמן הקבוצה הבוגרת של ריאל, אך רשם תוצאות מאכזבות ועזב את התפקיד כעבור זמן קצר. לאחר תקופה בה שימש כיועץ מקצועי הוא עזב את המועדון, והצטרף לחברת הספורט "Kelme" כנציג השיווקי שלה באזור מדריד.
נפטר במדריד ב-21 בפברואר 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנסיו אמארו, באתר Transfermarkt
- אמנסיו אמארו, באתר BDFutbol
- אמנסיו אמארו, באתר WorldFootball.net
- אמנסיו אמארו, באתר National Football Teams
- אמנסיו אמארו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אמנסיו אמארו, במדור האגדות באתר ריאל מדריד (בספרדית)
- סטטיסטיקות בנבחרת הלאומית (בספרדית)
| נבחרת ספרד – יורו 1964 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 איריבר • 2 סדורני • 3 קאייחה • 4 גאייגו • 5 אוליביה • 6 רייחה • 7 ריבייה • 8 דל סול • 9 פוסטה • 10 פאקיטו • 11 פרדה • 12 וייה • 13 סוקו • 14 אמנסיו • 15 לפטרה • 16 מרסלינו • 17 סוארס • 18 סבאיה • מאמן: וייאלונגה |
| |
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1966 | ||
|---|---|---|
|
1 איריבר • 2 סאנצ'יס • 3 אלאדיו • 4 דל סול • 5 סוקו • 6 גלריה • 7 אופרטה • 8 אמנסיו • 9 מרסלינו • 10 סוארס • 11 חנטו • 12 בטנקורט • 13 ריינה • 14 ריבייה • 15 רייחה • 16 אוליביה • 17 גאייגו • 18 פירי • 19 פוסטה • 20 פיירו • 21 אדלרדו • 22 לפטרה • מאמן: וייאלונגה |
| |