חואן אנטוניו פיצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן אנטוניו פיצי
ECUADOR VS CHILE - Juan Antonio Pizzi (29864185320).jpg
מידע אישי
שם מלא חואן אנטוניו פיצי טורוחה
תאריך לידה 7 ביוני 1968 (בן 49)
מקום לידה סנטה פה שבארגנטינה
גובה 1.85 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
רוסאריו סנטראל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19871990
1990 - 1991
1991 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1996
1996 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2000
2000
2001
2002
סה"כ:
רוסאריו סנטראל
דפורטיבו טולוקה
טנריפה
ולנסיה
טנריפה
ברצלונה
ריבר פלייט
רוסאריו סנטראל
פורטו
רוסאריו סנטראל
ויאריאל
63 (30)
31 (12)
68 (30)
19 (4)
73 (46)
48 (11)
17 (6)
28 (18)
11 (3)
28 (11)
13 (1)
399 (172)
נבחרת לאומית כשחקן
19941998 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 22 (8)
קבוצות כמאמן
2005
2006
20092010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2013 - 2014
2014 - 2016
2016 - 2017
אתלטיקו קולון
אוניברסידד סן מרטין
סנטיאגו מורנינג
אוניברסידד קאתוליקה
רוסאריו סנטראל
סן לורנסו
ולנסיה
לאון
צ׳ילה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד


חואן אנטוניו פיצי טורוחהספרדית: Juan Antonio Pizzi Torroja;נולד ב-7 ביוני 1968 בסנטה פה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי-ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן.

פיצי שיחק לאורך רוב הקריירה בספרד, והצליח במיוחד בקבוצת טנריפה, לה עזר להתבסס בליגה הבכירה, וכן שיחק בין היתר במדי ברצלונה וולנסיה. פיצי ייצג כמתאזרח את נבחרת ספרד ביורו 1996 ובמונדיאל 1998. לאחר פרישתו, המשיך לקריירת אימון.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצי החל את דרכו בקבוצת הנוער של רוסאריו סנטראל. עוד בטרם עלה לקבוצה הבוגרת, נפצע פיצי בהתנגשות עם השוער רוברטו בונאנו, מה שגרם לו לפציעה בכליה. הוא נאלץ להסירה בניתוח, ולמרות ההמלצה הראשונית של רופא הקבוצה כי עליו לפרוש מכדורגל, המשיך פיצי לשחק והעביר את כל קריירת המשחק עם כליה אחת בלבד.

פיצי החל את דרכו בקבוצה הבוגרת בשנת 1988. הוא החל לתפוס מקום של קבע. עונת השיא שלו בקבוצה הייתה 1989/1990, בה כבש 15 שערים בעונה הסדירה, ועוד שני שערים בשני משחקים מול אינדפנדיינטה בפלייאוף ההעפלה לגביע ליברטדורס. בסך הכל, עם 17 שערים ב-33 הופעות, סייע פיצי לקבוצתו לסיים במקום הרביעי בטבלה.

לאחר העונה המוצלחת ברוסאריו, עבר פיצי לעונה אחת בדפורטיבו טולוקה מליגת העל המקסיקנית. למרות עונה קבוצתית מאכזבת בה לא הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף, הצליח פיצי להתבלט באופן אישי. הוא כבש 12 שערי ליגה, ובסיום העונה נמכר לטנריפה מהליגה הספרדית, אותה אימן אז בן ארצו חורחה סולארי. טנריפה עברה עונה מרובת קשיים, במהלכה הוחלף סולארי בחורחה ולדאנו למרות זאת, פיצי היה לשחקן הרכב קבוע, שמר על יכולת יציבה וכבש 15 שערי ליגה, יותר מכל שחקן אחר בקבוצתו. עונה אחר כך, תחת ולדאנו, שמר פיצי על מאזן זהה לעונת הבכורה שלו - 15 שערי ליגה ב-34 משחקים - אך בניגוד לעונה הקודמת הקבוצה הפגינה יכולת נפלאה וסיימה במקום החמישי, שהוביל למקום בגביע אופ"א.

לקראת עונת 1993/1994, עבר פיצי לקבוצת ולנסיה של המאמן חוס הידינק. אמנם, באותה עונה הגיע לקבוצה גם החלוץ הבכיר פרדראג מיאטוביץ', ובעקבות כך ובעקבות פציעות שספג במהלך העונה, פיצי היה לחלוץ שלישי בלבד בקבוצה. הוא רשם 19 הופעות ליגה בלבד, מתוכן רק 13 בהרכב, וסיים את דרכו בקבוצה לאחר עונה אחת בה לא הצליח להשפיע וכבש ארבעה שערי ליגה. אמנם, שערו האחרון בקבוצה היה לאבן דרך עבור המועדון, מאחר שהיה השער ה-3,000 שלה בליגה הבכירה.

לקראת עונת 1994/1995 חזר פיצי לטנריפה, אותה אימן אז ארגנטינאי אחר, ויסנטה קנטאטורה. פיצי היה לאחד מחמישה שחקנים ארגנטינאים בקבוצה באותה עונה. טנריפה נלחמה על מקומה בליגה באותה עונה, ופיצי שוב חזר להוביל את טבלת הכובשים שלה, ועם 15 שערי ליגה סייע לה לשמור על מקומה בליגה עונה נוספת. לקראת עונת 1995/1996, הגיע המאמן יופ היינקס לטנריפה. תחתיו, רשם פיצי את העונה הטובה בקריירה שלו. הוא היה למלך השערים של הליגה עם 31 כיבושים באותה עונה, והכריע במירוץ את מיאטוביץ' איתו התחרה על מקום בהרכב ולנסיה, ואת בבטו הברזילאי. הוא היה מלך השערים הראשון, והיחיד עד כה, שזכה בתואר כשחקן טנריפה.

יכולת השיא של פיצי בטנריפה הביאה אותו לברצלונה של בובי רובסון לקראת עונת 1996/1997. פיצי הצטרף לחוליית התקפה מוכשרת מאוד, שכללה בין היתר את רונאלדו, לואיס אנריקה וחריסטו סטויצ'קוב. פיצי כבש כבר בהופעת הבכורה הרשמית שלו, כשנכנס כמחליף במשחק הראשון של הסופר קאפ הספרדי מול אתלטיקו מדריד, ומיד הבקיע בדרך לניצחון קבוצתו 5-2. הוא שיחק לאורך כל משחק הגומלין, בו הפסידה ברצלונה 3-1, אך זכתה בתואר בזכות הפרש שערים. היה זה התואר הראשון בו זכה פיצי בקריירה. בהמשך העונה שימש פיצי בעיקר כשחקן מחליף. הוא היה שותף לזכיית הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע. במהלך הטורניר כבש פיצי שער אחד בלבד, בשלב רבע הגמר, ואף שותף במשחק הגמר כשעלה מהספסל דקה לסיום. באותה עונה זכתה ברצלונה בתואר שלישי - גביע המלך הספרדי, ולפיצי היה חלק משמעותי בזכייה. בשלב רבע הגמר פגשה ברצלונה את אתלטיקו מדריד. במשחק הראשון, בחוץ, כבש פיצי צמד במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. במשחק הגומלין בקאמפ נואו, במשחק בו ברצלונה מצאה עצמה בפיגור 3-0 ולאחר מכן 4-2, הצליח פיצי לכבוש את השער שהשלים מהפך בדקה ה-81, וברצלונה העפילה לשלב חצי הגמר עם ניצחון 5-4. פיצי כבש שער קריטי נוסף, במשחק הגמר בו פגשה ברצלונה את ריאל בטיס. לאחר שבטיס עלתה ל-2-1 בדקה ה-82, כבש פיצי את שער השוויון חמש דקות לסיום ושלח את המשחק להארכה, בסיומה ניצחה ברצלונה בתוצאה 3-2. בסך הכל כבש פיצי 16 שערים ב-49 הופעות, מתוכן 13 בלבד בהרכב, בכל המסגרות. בעונת 1997/1998 הגיע לקבוצה המאמן לואי ואן חאל. תחת ההולנדי סבל פיצי מירידה משמעותית בדקות המשחק. הוא זכה רק לארבע הופעות הרכב בכל המסגרות באותה עונה, ול-23 הופעות בסך הכל. באותה עונה זכה פיצי עם ברצלונה, בפעם היחידה בקריירת המשחק שלו, בתואר האליפות.

לאחר טורניר מונדיאל 1998 חזר פיצי לארגנטינה, לראשונה מזה שמונה שנים, כשחתם בריבר פלייט. אף על פי שהקבוצה נהנתה מעשור מוצלח, אותה עונה בה שיחק פיצי בקבוצה הסתיימה ללא תואר. גם באופן אישי פיצי לא הצליח להשתלב כמצופה, ובתחילת עונת 1999/2000 חזר למועדון נעוריו, רוסאריו סנטראל. הוא שיחק במדי הקבוצה במשך שני טורנירים. בראשון, האפרטורה של 1999, שמרה רוסאריו על קרב צמוד לתואר האליפות מול ריבר פלייט. פיצי כבש 12 שערים ב-18 הופעות בטורניר, שלא הספיקו לקבוצה שסיימה במקום השני, נקודה אחת מהפיסגה. רוסאריו זכתה להשתתף בגביע ליברטדורס, בו כיכב פיצי עם חמישה שערים בשישה משחקים, עד להדחתה של קבוצתו על ידי קורינתיאנס הברזילאית בשמינית הגמר.

לקראת עונת 2000/2001 חזר פיצי לאירופה כשחתם במדי פורטו. אמנם, הקדנציה שלו במדי המועדון הייתה קצרה ונמשכה חצי עונה בלבד. פציעה בברכו הימנית מנעה מפיצי לשחק באופן רציף, ובסוף שנת 2000 הוא חזר לרוסאריו סנטראל. הוא היה אחד השחקנים החשובים בטורניר גביע ליברטדורס 2001, בו כבש שבעה שערים בעשרה משחקים, עד שקבוצתו נעצרה בחצי הגמר. אחת ההופעות המרשימות ביותר של פיצי בטורניר הייתה בשלב רבע הגמר מול אמריקה קאלי הוא כבש את השער היחיד בניצחון הקבוצה 1-0 במשחק הראשון. בגומלין נקלעה רוסאריו לפיגור 3-0, והחל מהדקה ה-89 ובתוך שלוש דקות כבש פיצי צמד, ששלח את הקבוצות לדו-קרב בעיטות עונשין, בו ניצחה רוסאריו.

ב-31 בדצמבר 2001 חתם פיצי בויאריאל, כמחליפו של בן ארצו מרטין פלרמו הפצוע. עד לסיום העונה הוא הספיק לרשום 13 הופעות ליגה ולכבוש שער אחד. בסיום העונה פרש פיצי מכדורגל, בגיל 34.

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצי, שלא זכה לזימון לנבחרת ארגנטינה, התאזרח בספרד וכך זומן לסגל נבחרת ספרד. המאמן חבייר קלמנטה העלה את פיצי בהרכב להופעת בכורה ב-30 בנובמבר 1994, בניצחון 2-0 על פינלנד במשחק ידידות. שער הבכורה שלו בנבחרת היה כחודשיים אחר כך, במשחק ידידות מול אורוגוואי ב-18 בינואר 1995. פיצי כבש את השער הראשון במשחק, בדרך לשוויון 2-2.

ב-20 בספטמבר 1995, היה פיצי ליליד ארגנטינה הראשון שכובש מול נבחרת ארגנטינה. היה זה במשחק ידידות במדריד, שהסתיים בניצחונה של ספרד 2-1.

פיצי זומן על ידי קלמנטה לסגל ספרד לקראת יורו 1996 באנגליה. במשחק הראשון בשלב הבתים, בו פגשה ספרד את בולגריה, פתח פיצי בהרכב אך הורחק בכרטיס אדום בדקה ה-75. הוא החמיץ את המשחק מול צרפת, חזר להרכב בניצחון 2-1 על רומניה, והוחלף לאחר כשעה. פיצי לא שותף בהדחתה של ספרד על ידי אנגליה בדו-קרב בעיטות עונשין ברבע הגמר.

קלמנטה זימן את פיצי גם לטורניר מונדיאל 1998 בצרפת, שהסתיים במפח נפש לספרדים שהודחו בשלב הבתים. פיצי שיחק רק פעם אחת בטורניר, במשחק השני של ספרד מול פרגוואי שהסתיים בשוויון 0-0. פיצי פתח בהרכב, והוחלף בדקה ה-52.

המשחק מול פרגוואי היה המשחק הבינלאומי האחרון בקריירה של פיצי, שפרש מהנבחרת בסיום הטורניר בגיל 30. הוא שיחק 22 פעמים במדי ספרד, וכבש שמונה שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו ממשחק, עבר פיצי לברצלונה, שם התגורר מספר שנים. הוא עבר קורס מיוחד לניהול מקצועי לשחקני קבוצת ברצלונה לשעבר, בו השתתפו בין היתר ז'וזפ גוארדיולה ולואיס אנריקה.

משרת האימון הראשונה של פיצי הייתה בקבוצת אתלטיקו קולון הארגנטינאית, בינואר 2005, בשיתוף עם חוסה דל סולאר הפרואני. אמנם, הוא סיים את דרכו לאחר שלושה משחקים בלבד, שבכולם הפסידה קולון. באפריל 2006 החל לאמן את אוניברסידד סן מרטין מפרו, והוביל אותה פעמיים רצופות למקום החמישי בטבלה.

ב-2009 הגיע לליגת העל הצ'יליאנית, כשהחל לאמן את סנטיאגו מורנינג. בטורניר הקלאוסורה של אותה שנה, הוביל פיצי את קבוצתו באופן מפתיע עד לחצי גמר הפלייאוף. ב-9 ביולי 2010 התמנה לתפקיד המאמן באוניברסידד קאתוליקה. הוא הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות עם 15 ניצחונות ב-20 משחקים, מתוכם שבעה ברציפות בשבעת המחזורים האחרונים. עונה אחר כך הוביל את הקבוצה עד לרבע גמר גביע ליברטדורס, הישג שהקבוצה לא רשמה מאז 1997. הוא החמיץ את אליפות האפרטורה 2011, לאחר הפסד במפגש גמר הפלייאוף הכפול לאוניברסידד דה צ'ילה, למרות ניצחון 2-0 במשחק הראשון.

ביוני 2011 חזר פיצי לקבוצת נעוריו, הפעם כמאמן הקבוצה, בניסיון להחזיר אותה לליגה הבכירה. קבוצתו סיימה במקום הרביעי בטבלה, מה שהבטיח לה מפגש פלייאוף מול סן מרטין דה סן חואן. בפלייאוף, שוויון 0-0 בשני המשחקים קבע כי רוסאריו תשחק עוד עונה בליגת המשנה. בעקבות כישלון הקבוצה לעלות ליגה, פוטר פיצי מתפקידו.

ב-11 באוקטובר 2012 החל פיצי לאמן את סן לורנסו, כשהקבוצה הייתה ממוקמת במקום ה-18 בטבלה. הוא ייצב את מצבה והעלה אותה למקום ה-11 בסיום טורניר האיניסיאל של 2012. בטורניר הפינאל של 2013 המשיך פיצי את מגמת השיפור של סן לורנסו שסיימה במקום הרביעי. עונה אחר כך, הגיעה דרכו של פיצי בקבוצה לשיאה, כשהיא זכתה באליפות טורניר האיניסיאל 2013. לאחר שהבטיח את הזכייה בתואר, התפטר פיצי מתפקידו כמאמן הקבוצה.

ב-26 בדצמבר 2013 חזר פיצי לספרד, כשהתמנה לתפקיד מאמן ולנסיה, בה שיחק בעבר[1]. הוא הצליח לייצב את מצבה של הקבוצה והוביל אותה לשני ניצחונות רצופים ומרשימים, 3-2 על ברצלונה ו-5-0 על ריאל בטיס, שעוררו מחדש את האפשרות להגיע למקומות שיאפשרו השתתפות במפעל אירופי. למרות זאת, הקבוצה הצליחה לסיים במקום השמיני בלבד, ונקבע כי לאחר 16 השנים הקבוצה לא תשתתף במפעל אירופי. במקביל באותה עונה, הוביל פיצי את ולנסיה עד לחצי גמר הליגה האירופית. בשלב רבע הגמר הדיחה ולנסיה את פ.צ. בזל, לאחר שחזרה מהפסד 3-0 בחוץ עם ניצחון 5-0 ביתי. בחצי הגמר מול סביליה, כמעט והצליחה שוב לחולל מהפך מרשים. במשחק הראשון הפסידה ולנסיה 2-0, ובגומלין הובילה בתוצאה 3-0, עד שארבע דקות בתוך תוספת הזמן ספגה שער מצמק, 3-1, שהעלה את סביליה לגמר בזכות חוק שערי חוץ. למרות שזכה לתמיכה רבה בתוך המועדון, הבעלים החדש של הקבוצה החליט לא להאריך את חוזהו של פיצי לעונה נוספת, והוא סיים את דרכו במועדון בסיום העונה[2].

ב-3 בדצמבר 2014 התמנה פיצי לתפקיד מאמן לאון מליגת העל המקסיקנית. ב-29 בינואר 2016 מונה למאמנה של נבחרת צ'ילה. בקופה אמריקה 2016 הוביל את הנבחרת לזכייה לאחר ניצחון בפנדלים נגד ארגנטינה, בגביע הקונפדרציות 2017 צ'ילה הפסידה בגמר לגרמניה, למרות ההצלחה בשני הטורנירים צ'ילה לא הצליחה להעפיל למונדיאל 2018 ופיצי סיים את דרכו בנבחרת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה
תארים אישיים

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסידד קאתוליקה
סן לורנסו
נבחרת צ'ילה

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצי במדי רוסאריו סנטראל, 1987

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1987/1988 רוסאריו סנטראל ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 2 0
1988/1989 28 13
1989/1990 33 17
1990/1991 דפורטיבו טולוקה מקסיקומקסיקוליגת העל המקסיקנית 31 12
1991/1992 טנריפה ספרדספרדלה ליגה 34 15
1992/1993 34 15
1993/1994 ולנסיה ספרדספרדלה ליגה 19 4
1994/1995 טנריפה ספרדספרדלה ליגה 32 15
1995/1996 41 31
1996/1997 ברצלונה ספרדספרדלה ליגה 33 9
1997/1998 15 2
1998/1999 ריבר פלייט ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 17 6
1999/2000 רוסאריו סנטראל ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 28 18
2000/2001 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 11 3
2000/2001 רוסאריו סנטראל ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 10 4
2001/2002 18 7
2001/2002 ויאריאל ספרדספרדלה ליגה 13 1
סך הכל בקריירה 399 172

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד
שנה הופעות שערים
1994 1 0
1995 8 4
1996 7 1
1997 3 1
1998 3 2
סה"כ 22 8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, חואן אנטוניו פיצי מונה למאמן ולנסיה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בדצמבר 2013
  2. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, ולנסיה מינתה את נונו למאמן, באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2014


נבחרת ספרד - יורו 1996

1 זוביזרטה | 2 לופס | 3 בלסואה | 4 אלקורטה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 אמוויסקה | 8 גררו | 9 פיצי | 10 דונאטו | 11 אלפונסו | 12 סרג'י | 13 קניסארס | 14 קיקו | 15 קמינרו | 16 אוטרו | 17 מנחארין | 18 אמור | 19 סלינאס | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 מולינה | מאמן: קלמנטה

ספרדספרד
נבחרת ספרד - מונדיאל 1998

1 זוביזרטה | 2 פרר | 3 ארנזאבל | 4 אלקורטה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 מוריינטס | 8 גאררו | 9 פיצי | 10 ראול | 11 אלפונסו | 12 סרג'י | 13 קניסארס | 14 קאמפו | 15 אגילרה | 16 סלאדס | 17 אצ'ברייה | 18 אמור | 19 קיקו | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 מולינה | מאמן: קלמנטה

ספרדספרד
נבחרת צ'ילה - קופה אמריקה 2016 (מקום ראשון)

1 בראבו | 2 מנה | 3 רוקו | 4 איסלה | 5 סילבה | 6 פואנסלידה | 7 סאנצ'ס | 8 וידאל | 9 פינייה | 10 פבלו הרננדס | 11 ורגאס | 12 טוסלי | 13 רוחאס | 14 פרננדס | 15 בוסז'ור | 16 קסטיו | 17 מדל | 18 חארה | 19 אוריאנה | 20 אראנגיס | 21 דיאס | 22 פוץ' | 23 אררה | מאמן: פיצי

צ'ילהצ'ילה