לואיס אלברטו סוארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס סוארס
Luis Suárez vs. Netherlands (cropped).jpg
מידע אישי
שם מלא לואיס אלברטו סוארס דיאס
תאריך לידה 24 בינואר 1987 (בן 29)
מקום לידה סלטו שבאורוגוואי
גובה 1.81 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
20032005 נסיונל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
20052006
20062007
20072011
20112014
2014
נסיונל
חרונינגן
אייאקס
ליברפול
ברצלונה
29 (12)
29 (10)
110 (81)
110 (69)
62 (56)
נבחרת לאומית כשחקן**
2007 - אורוגוואי 84 (45)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-22 ביוני 2016
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-22 ביוני 2016

סוארס במדי ברצלונה, 2014

לואיס אלברטו סוארס דיאסספרדית: Luis Alberto Suárez Díaz; נולד ב-24 בינואר 1987 בסלטו) הוא כדורגלן אורוגוואי המשחק בעמדות החלוץ בברצלונה ובנבחרת אורוגוואי. סוארס זכה בנעל הזהב פעמיים, בעונות 2013/2014 ו-2015/2016. הוא מלך השערים בכל הזמנים של נבחרת אורוגוואי. סוארס ידוע במוסר העבודה הגבוה, בתנועה ללא כדור וביכולת המיקום שלו, בזכותן הבקיע מספר רב של שערים. סוארס נחשב לאחד מהחלוצים הטובים בעולם בתקופתו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוארס החל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל נסיונל ממדינת הולדתו, אורוגוואי. בתקופתו במועדון הוא סומן כאחד מהכשרונות הגדולים ביותר באורוגוואי. הוא עלה לקבוצה הבוגרת של נסיונל בעונת 2005/2006, וכבר בעונה זו סייע לה לזכות באליפות אורוגוואי, לאחר שכבש 12 שערים ב-29 הופעות.

לאחר עונה מוצלחת זו, עבר סוארס לקבוצת חרונינגן מליגת העל ההולנדית. במהלך עונת 2006/2007, הראשונה שלו בכדורגל האירופי, הבקיע סוארס עשרה שערים ב-29 משחקים במדי חרונינגן. לאחר אותה עונה, באוגוסט 2007, הוא הועבר לאייאקס אמסטרדם תמורת 7.5 מיליון אירו.

בהופעת הבכורה שלו בליגה במדי אייאקס כבש סוארס שער אחד, בישל שלושה נוספים, סחט בעיטת עונשין, והוביל את הקבוצה לניצחון 1-8 על דה חראפסחאפ. הוא המשיך עם צמד שערים מול הירנביין, ושלושער במשחק מול וילם II. את עונתו הראשונה באייאקס סיים עם 17 שערים. בעונת 2008/2009 המשיך סוארס את הצטיינותו, כאשר כבש 22 שערים שמיקמו אותו שני בדירוג מלכי השערים של הליגה ההולנדית. אף על פי כן, בעונה זו אייאקס נכשלה מבחינה קבוצתית, כאשר סיימה במקום השלישי בלבד בליגה ולא הצליחה להשיג מקום במוקדמות ליגת האלופות.

את העונה הבאה, 2009/2010, סיים סוארס כמלך שערי הליגה ההולנדית עם 35 שערים ב-34 משחקים - ממוצע של למעלה משער למשחק - וזכה בתואר כדורגלן השנה בהולנד. בהובלתו הציגה אייאקס את ההתקפה הטובה בליגה באותה עונה, שכבשה 106 שערים. סוארס סייע לאייאקס לסיים במקום השני בליגה, נקודה מתחת לאלופה טוונטה אנסחדה, וזכה עמה בגביע ההולנדי לאחר שכבש צמד שערים בניצחון 1-4 על פיינורד רוטרדאם במשחק הגמר.

ב-20 בנובמבר 2010 נשך סוארס את עותמאן באקאל, שחקן פ.ס.וו איינדהובן, במהלך משחק בין הקבוצות. כעונש הושעה על ידי ההתאחדות ההולנדית משבעה משחקי ליגה. סוארס התנצל על המקרה.

בתחילת שנת 2011 עבר סוארס תמורת 22.8 מליון ליש"ט לקבוצת ליברפול מהפרמייר ליג האנגלית. סוארס כבש בהופעת הבכורה שלו בליברפול אחרי שעלה מהספסל מול סטוק סיטי, ועד סוף העונה כבש 4 שערים ב-13 הופעות.

ב-15 באוקטובר 2011 הורחק סוארס ל-8 משחקים עקב התבטאות גזענית כלפי פטריס אברה, במהלך משחק מול מנצ'סטר יונייטד. ב-21 באפריל 2013, במהלך משחק נגד צ'לסי, נשך סוארס את שחקן היריבה ברניסלב איבנוביץ' מבלי ששופט המשחק הבחין בכך. בעקבות הנשיכה הושעה סוארס על ידי ההתאחדות האנגלית מעשרה משחקים.

בתחילת עונת 2013/2014 חזר לשחק עם ליברפול, וב-20 בדצמבר 2013 האריך את חוזהו במועדון עד שנת 2018. סוארס הוביל את ליברפול למאבק על האליפות עד המחזור האחרון, אך לבסוף סיימה הקבוצה במקום השני. סוארס כבש 31 שערים בעונה זו, כולל רביעייה נגד נוריץ' סיטי, וסיים כמלך שערי הליגה כשהוא משווה את שיא הכיבושים בפרמייר ליג לעונה של 38 משחקים.

ב-10 ביולי 2014 חתם סוארס לחמש עונות בברצלונה, ששילמה לליברפול לפי דיווחה 81 מיליון אירו, אחת מההעברות היקרות בתולדות הכדורגל.[1][2]. את הופעת הבכורה בקבוצה ערך בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-25 באוקטובר, אז בישל שער לניימאר, אך ברצלונה הפסידה 3-1. את שער הבכורה שלו בברצלונה כבש סוארס ב-26 בנובמבר 2014, במשחק מול אפואל ניקוסיה בשלב הבתים של ליגת האלופות. ב-20 בדצמבר 2014 כבש סוארס את שער הבכורה שלו בליגה הספרדית, במשחק נגד קורדובה. ב-22 במרץ 2015, במשחק הקלאסיקו בקאמפ נואו, כבש סוארס את שער הניצחון מול ריאל מדריד, במשחק שהסתיים בתוצאה 1-2. במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות כבש צמד לרשתה של פריז סן-ז'רמן ועזר לברצלונה להעפיל לחצי הגמר בתוצאה המצטברת 5-1. ב-2 במאי 2015 כבש את השלושער הראשון שלו במועדון, בניצחון 0-8 על קורדובה. ב-6 ביוני כבש סוארס את השער השני בגמר ליגת האלופות, במשחק בו ניצחה ברצלונה 3-1 וזכתה בפעם החמישית בתולדותיה במפעל.

בפתיחת עונת 2015/2016 זכה סוארס עם ברצלונה בסופר קאפ האירופי, הודות לניצחון 5-4 בהארכה על סביליה, לו תרם שער ובישול. ב-25 באוקטובר כבש סוארס שלושער בניצחון קבוצתו 3-1 על אייבר. בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-21 בנובמבר כבש סוארס צמד ולקח חלק בניצחון ברצלונה 0-4. באליפות העולם לקבוצות כדורגל 2015 שנערכה בדצמבר 2015, הוכתר כשחקן המצטיין ומלך השערים של הטורניר עם 5 שערים, מתוכם הבקיע 2 שערים במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה את ריבר פלייט 0-3. ב-17 בינואר 2016 כבש שלושער בניצחון 6-0 על אתלטיק בילבאו. ב-3 בפברואר, במשחק הראשון של חצי גמר הגביע הספרדי נגד ולנסיה, כבש סוארס רביעייה ובישל נוסף, בניצחון ברצלונה בתוצאה 7-0. סוארס כבש צמד במשחק הראשון בשלב שמינית גמר ליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד אשר הסתיים בתוצאה 2-1 לזכות ברצלונה. ב-20 באפריל כבש סוארס רביעייה מול דפורטיבו לה קורוניה במשחק בו ניצחה ברצלונה בתוצאה 8-0. ארבעה ימים לאחר מכן כבש סוארס רביעייה נוספת בניצחון 6-0 על ספורטינג חיחון. סוארס סיים את עונה זו כמלך השערים של ליגת העל הספרדית, עם 40 שערים.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנבחרת הלאומית של אורוגוואי ערך סוארס את הופעת הבכורה שלו בפברואר 2007, במשחק מול מקסיקו. מאז הוא הפך לשחקן קבוע בסגל אורווגואי. במשחקי מוקדמות מונדיאל 2010 פתח סוארס בקביעות בהרכב נבחרתו, וכבש לזכותה חמישה שערים.

סוארס היה מהשחקנים הבולטים של אורוגוואי במונדיאל 2010, שבו סיימה הנבחרת במקום הרביעי. סוארס כבש שלושה שערים בטורניר, לרבות שני שערים בשלב שמינית הגמר מול נבחרת קוריאה הדרומית. בדקות הסיום של ההארכה במשחק רבע הגמר מול נבחרת גאנה, הדף סוארס בכדור המשחק בידו בעומדו על קו השער, על מנת למנוע שער לזכותה של גאנה. סוארס הורחק מהמשחק וגאנה זכתה לבעיטת עונשין, אך שחקנה בעט את הכדור למשקוף. אורוגוואי ניצחה במשחק בדו-קרב בעיטות עונשין.

בקופה אמריקה 2011 הוביל את הנבחרת עם 4 כיבושים, כולל השער הראשון במשחק הגמר לזכייה בטורניר. הופעותיו זיכו אותו בתואר השחקן המצטיין של האליפות ואת נבחרת אורוגוואי לזכייה בתואר.

למרות שנפצע במשחקי ההכנה לטורניר, נכלל סוארס בסגל נבחרתו למונדיאל 2014. הוא פתח בהרכב במשחקה השני של נבחרתו בטורניר, נגד אנגליה, וכבש צמד שהעניק ניצחון 1-2 לנבחרתו. במהלך המשחק השלישי של הנבחרת בטורניר, מול איטליה, נשך סוארס את הבלם האיטלקי ג'ורג'יו קייליני בכתפו. יומיים לאחר התקרית הורחק סוארס על ידי פיפ"א מתשעה משחקים בינלאומיים, והושעה מכל פעילות הקשורה בכדורגל במשך ארבעה חודשים. יו"ר ועדת המשמעת של פיפ"א קלאודיו סולסר אמר על המקרה: "התנהגות כזו אינה נסבלת על כל מגרש כדורגל ובפרט בגביע העולם בכדורגל כאשר עיני מיליונים נשואות אל הכוכבים שעל המגרש"[3][4].

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוארס במדי ליברפול, 2011

קבוצתיים

נסיונל
אייאקס אמסטרדם
ליברפול
ברצלונה
נבחרת אורוגוואי

אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס סוארס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת אורוגוואי - מונדיאל 2010 (מקום רביעי)

1 מוסלרה | 2 לוגאנו | 3 גודין | 4 פוסילה | 5 גרגאנו | 6 ויקטורינו | 7 קבאני | 8 אגורן | 9 סוארס | 10 פורלאן | 11 א. פריירה | 12 קסטיז'ו | 13 אבראו | 14 לודיירו | 15 פרס | 16 מ. פריירה | 17 ארבאלו | 18 גונסאלס | 19 סקוטי | 20 א. פרננדס | 21 ס. פרננדס | 22 קאסרס | 23 סילבה | מאמן: טבארס

אורוגוואיFlag of Uruguay.svg
נבחרת אורוגוואי - קופה אמריקה 2011 (מקום ראשון)

1 מוסלרה | 2 לוגאנו | 3 גודין | 4 קואטס | 5 גרגאנו | 6 ויקטורינו | 7 רודריגס | 8 אגורן | 9 סוארס | 10 פורלאן | 11 א. פריירה | 12 קסטיו | 13 אבראו | 14 לודיירו | 15 פרס | 16 מ. פריירה | 17 ארבאלו | 18 ארננדס | 19 סקוטי | 20 גונסאלס | 21 קבאני | 22 קאסרס | 23 סילבה | מאמן: טבארס

אורוגוואיFlag of Uruguay.svg
נבחרת אורוגוואי - מונדיאל 2014

1 מוסלרה | 2 לוגאנו | 3 גודין | 4 פוסילה | 5 גרגאנו | 6 א. פריירה | 7 רודריגס | 8 ארננדס | 9 סוארס | 10 פורלאן | 11 סטואני | 12 מוניוס | 13 חימנס | 14 לודיירו | 15 פרס | 16 מ. פריירה | 17 ארבאלו | 18 ראמירס | 19 קואטס | 20 גונסאלס | 21 קבאני | 22 קאסרס | 23 סילבה | מאמן: טבארס

אורוגוואיFlag of Uruguay.svg
נבחרת אורוגוואי - קופה אמריקה 2016

1 מוסלרה | 2 חימנס | 3 גודין | 4 פוסילה | 5 סאנצ'ס | 6 א. פריירה | 7 לקסאלט | 8 ארננדס | 9 סוארס | 10 ראמירס | 11 סטואני | 12 קמפאניה | 13 ויקטורינו | 14 לודיירו | 15 וסינו | 16 מ. פריירה | 17 ארבאלו | 18 קורוחו | 19 ג. סילבה | 20 גונסאלס | 21 קבאני | 22 רולאן | 23 מ. סילבה | מאמן: טבארס

אורוגוואיFlag of Uruguay.svg