סמואל אטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמואל אטו
Samuel Eto’o Fils
Samuel Eto'o 2011 September.jpg
אטו במדי אנז'י
מידע אישי
לידה 10 במרץ 1981 (בן 39)
דואלה שבקמרון
שם מלא סמואל אטו פילס
גובה 1.80 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19972000
1997–1998
1998
1999
2000–2004
2004–2009
2009–2011
2011–2013
2013–2014
2014–2015
2015
2015–2018
2018
2018–2019
סה"כ:
ריאל מדריד
לגנס
אספניול
ריאל מיורקה
ריאל מיורקה
ברצלונה
אינטר מילאנו
אנז'י מחצ'קלה
צ'לסי
אברטון
סמפדוריה
אנטליהספור
קוניאספור
קטר ספורטס קלאב
3 (0)
28 (3)
0 (0)
13 (6)
120 (48)
144 (108)
67 (33)
53 (25)
21 (9)
14 (3)
18 (2)
76 (44)
13 (6)
17 (6)
587 (293)
נבחרת לאומית כשחקן
1996–2014 נבחרת קמרון בכדורגל קמרון 118 (56)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סמואל אטו פילסאנגלית: Samuel Eto'o Fils; נולד ב-10 במרץ 1981 בקמרון) הוא כדורגלן עבר קמרוני ששיחק בעמדת החלוץ.

בשיאו נחשב כאחד מהחלוצים הטובים בעולם. ובנוסף הוא אחד הכדורגלנים האפריקאים הטובים בהיסטוריה. אטו זכה ארבע פעמים בתואר כדורגלן השנה באפריקה בשנים 2003, 2004, 2005 ו-2010.

אטו הוא מלך השערים של נבחרת נבחרת קמרון בכל הזמנים עם 56 שערים, אותם כבש במהלך 118 הופעות, הוא מדורג שלישי בטבלת ההופעות של נבחרתו. אטו הכריז על פרישתו מנבחרת קמרון בשנת 2014.

אטו הוא השחקן הראשון בהיסטוריה של המשחק כשזוכה ב"טרבל" במשך שתי עונות רצופות עם שתי קבוצות שונות.[דרוש מקור] הוא זכה עם ברצלונה בשנת 2009 ועם אינטר מילאנו בשנת 2010.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 חתם סמואל אטו על חוזה בן 6 שנים במועדון ריאל מדריד. אטו שיחק בקבוצה רק 3 משחקים ולאחר מכן הושאל למספר קבוצות, כאשר בשנת 1999 הוא הושאל לקבוצת מיורקה שם שיחק ב-13 משחקים וכבש 6 שערים. לבסוף שוחרר אטו מריאל מדריד כשהוא מקבל ממנה 24 מיליון אירו ובשנת 2000 חתם בקבוצת מיורקה.

משנת 2004 שיחק אטו בברצלונה איתה זכה באליפות ספרד בעונות 2004/05 ו-2005/06 ובליגת האלופות של עונת 2005/06 בה כבש את שער השוויון נגד ארסנל בגמר. בשנה זו היה אף מלך השערים בספרד, עם 26 שערים.

בשנת 2005 במהלך חגיגות האליפות של ברצלונה, אטו קרא משפטי גנאי כלפי ריאל מדריד כנקמה אישית ובמטרה להלהיב את אוהדי ברצלונה ונענש בחומרה.

ב-אוקטובר 2006 הוא נפצע במשחק נגד ורדר ברמן במסגרת ליגת האלופות והחמיץ את רוב משחקי העונה ושב לשחק ב-4 בפברואר 2007.

בשנת 2007 אטו סירב להיכנס כמחליף בדקה ה-85 בניצחון ברצלונה 2:0 על ראסינג סנטאנדר. אטו תקף את פרנק רייקארד ואת רונאלדיניו, וכינה אותם "אנשים רעים".[1] לבסוף יישרו ביניהם את ההדורים.

אף על פי שמאמנה החדש של הקבוצה, ז'וזפ גוארדיולה, הצהיר כי אטו נמצא מחוץ לתוכניותיו לעונה הקרובה, נשאר אטו בברצלונה. אטו היה משחקניה הבולטים בפתיחת עונת 2008/09, כבש 13 שערים ב-10 משחקים, כולל רביעייה מול ויאדוליד. הוא סיים את העונה עם 30 שערים בסך הכול בליגה ו-36 שערים בכל המסגרות, וסייע לקבוצתו לזכות בטרבל של אליפות ספרד, גביע המלך הספרדי וליגת האלופות.

בקיץ 2009 שבו הדיבורים על התנגדותו של ז'וזפ גווארדיולה שאטו ימשיך בקבוצה, וכשלאטו נותרה עוד עונה אחת בחוזה, הוא רצה לחדשו לאורך זמן בשכר גבוה. תחילה ניסו הצדדים להגיע להסכם, אך עד מהרה העדיפה ברצלונה למצוא לאטו קבוצה חדשה.

לבסוף נרקמה עסקה בין ברצלונה לבין אינטר מילאנו, שבה סמואל אטו יעבור לאינטר תמורת מעבר הפוך של זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה בתוספת סכום של 45 מיליון אירו.[2]

את משחקו הראשון במדים של אינטר, שיחק אטו במונקו מול הקבוצה המקומית כאשר נכנס כחילוף במחצית. משחקו הרשמי הראשון של הקמרוני באינטר היה במסגרת הסופר קאפ האיטלקי בו כבש אטו שער מול לאציו בהפסדה של אינטר 1–2. את המשך העונה סיפק אטו עם שערים נוספים מול קבוצות הליגה האיטלקית.

ב-16 במרץ 2010 נכנס אטו לליבם של אוהדי אינטר כאשר כבש שער מול צ'לסי במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. שבוע לאחר מכן, במסגרת משחק ליגה מול ליבורנו אטו כבש צמד כשאחד משעריו היה במספרת ובכך רשם את שערי הליגה הראשונים שלו ב-2010. ב-22 במאי 2010 הפך אטו לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה ב-2 טרבלים ברציפות, אחרי שאינטר מילאנו ניצחה את באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות 0–2. תואר זה התווסף לגביע האיטלקי ולאליפות איטליה.

את עונת 2010/2011 פתח הקמרוני בצורה טובה, כשכבש שלושער בניצחון 4:0 נגד ורדר ברמן בליגת האלופות בנוסף לבישול, ובמחזור לאחר מכן כבש צמד בניצחון 4:3 של אינטר נגד טוטנהאם בנוסף ל-2 בישולים. במשך אותה עונה בליגה הוא כבש צמדים נגד פאלרמו, נגד בארי, נגד בולוניה, נגד רומא ונגד גנואה.

באוגוסט 2011 עבר למועדון הרוסי אנז'י מחצ'קלה. אטו חתם על חוזה לשלוש עונות, ושכרו נקבע על 20.5 מיליון יורו לעונה. העסקה שלשלה לאינטר מילאנו, 27 מיליון יורו. ב-27 באוגוסט הופיע סמואל לראשונה במדי קבוצתו החדשה במשחק מול פ.צ. רוסטוב, כאשר הוא נכנס בדקה ה-58. כבר אחרי 22 דקות במשחק הוא כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה והציל את אנז'י מהפסד (המשחק נגמר בתוצאה 1-1).

ב-29 באוגוסט 2013 חתם לעונה אחת בצ'לסי. אטו ירוויח בצ'לסי סכום של 8 מיליון אירו. הבקיע את שערו הראשון בקבוצה ב-19 באוקטובר נגד קארדיף סיטי. ב-30 ביוני 2014 חוזהו הסתיים ועזב את הקבוצה.

ב-26 באוגוסט 2014 חתם על חוזה לשנתיים באברטון. לאחר חצי עונה בקבוצה, ב-25 בינואר 2015 חתם בסמפדוריה האיטלקית.

ב-23 ביוני 2015 חתם אטו בעולה החדשה לליגת העל הטורקית אנטליהספור.

ב-31 בינואר 2018 חתם אטו בקוניאספור הטורקית לשנתיים וחצי.

ב-15 באוגוסט 2018 חתם אטו בקטר ספורטס קלאב הקטרית.

ב-7 בספטמבר 2019, בגיל 38, הודיע אטו על פרישה מכדורגל.[3]

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17, אטו היה השחקן הצעיר ביותר במונדיאל 1998 כששיחק בהופעת הבכורה במדי נבחרת קמרון נגד נבחרת איטליה. הוא שיחק עם נבחרתו גם במונדיאל 2002, כמו כן הוא זכה עם נבחרת קמרון בשלושה טורנירים משמעותיים: גביע אפריקה לאומות בשנים 2000, 2002 ובמדליית הזהב באולימפיאדת 2000.

אטו נבחר לכדורגלן השנה באפריקה בשנים 2003, 2004, 2005 וב-2010. בכך הפך לשחקן שזכה בפרס זה במספר הפעמים הרבות ביותר (עקף את ג'ורג' ואה ואת עבדי פלה). כמו כן אטו הוא השחקן היחידי אשר זכה בפרס זה במשך 3 שנים רצופות מאז שהפרס מוענק על ידי קונפדרציית הכדורגל של אפריקה.

ב-8 בספטמבר 2013, אחרי שנבחרת קמרון עלתה לשלב הפלייאוף במוקדמות המונדיאל 2014, הודיע אטו כי הוא פורש ממדי הנבחרת הלאומית. עם זאת, חזר בו אטו ובאוקטובר 2013 הודיע כי הוא מצטרף להכנות למשחק נגד נבחרת תוניסיה בשלב פלייאוף המונדיאל. עם זאת, ב-27 באוגוסט 2014, לאחר שהצטרף לאברטון, החליט לפרוש סופית ממדי הנבחרת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מיורקה
ברצלונה
אינטר מילאנו
נבחרת קמרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמואל אטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת קמרון - מונדיאל 1998

1 סונגו • 2 אלאנגה • 3 וומה • 4 סונג • 5 קאלה • 6 ניאנקה • 7 אומאם-ביאיק • 8 אנג'יבו • 9 טצ'אמי • 10 מבומה • 11 אטו • 12 לורן • 13 אבאנדה • 14 סימו • 15 נדו • 16 ויליאם • 17 פנסה • 18 איפואה • 19 מאהובה • 20 אולמבה • 21 ג'וב • 22 אליום • מאמן: לרואה

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2000 (מקום ראשון)

1 בוקאר • 2 אטובה • 3 וומה • 4 סונג • 5 קאלה • 6 ניאנקה • 7 טצ'וטאנג • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 מבומה • 11 נדייפי • 12 לורן • 13 מטומו • 14 פנסה • 15 נדו • 16 בקונו • 17 פואה • 18 האמגה • 19 מאהובה • 20 אולמבה • 21 ג'וב • 22 המידו • מאמן: לשאנטרה

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2002 (מקום ראשון)

1 בוקאר • 2 טצ'אטו • 3 וומה • 4 סונג • 5 קאלה • 6 דיקה דיקה • 7 נדו • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 מבומה • 11 נדייפי • 12 לורן • 13 מטומו • 14 אפאלה • 15 אלנודג'י • 16 סונגו • 17 פואה • 18 סופו • 19 דג'מבה-דג'מבה • 20 אולמבה • 21 קומה • 22 קאמני • מאמן: שאפר

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - מונדיאל 2002

1 בוקר • 2 טצ'טו • 3 וום • 4 סונג • 5 קלה • 6 אנג'נקה • 7 אנדו • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 מבומה • 11 אנדיאפי • 12 לורן • 13 מטומו • 14 אפלה • 15 אלנודג'י • 16 סונגואו • 17 פואה • 18 סופו • 19 דג'מבה-דג'מבה • 20 אולמבה • 21 ג'וב • 22 קאמני • 23 קומה • מאמן: שאפר

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2004

1 ק. קאמני • 2 פרייה-דומבה • 3 טצ'אטו • 4 סונג • 5 אטובה • 6 ניאנקה • 7 מבאמי • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 מבומה • 11 נדייפי • 12 פאלמי • 13 מטומו • 14 מאקון • 15 באהוקן • 16 טיניימב • 17 מ. קאמני • 18 אידריסו • 19 דג'מבה-דג'מבה • 20 אולמבה • 21 מזאג • 22 קומה • מאמן: שאפר

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2006

1 קאמני • 2 אטבה • 3 אטובה • 4 סונג • 5 קאלה • 6 אנגבווה • 7 קומה • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 אמנה • 11 מאקון • 12 דאומי • 13 פטושין • 14 סיידו • 15 וובו • 16 המידו • 17 אבדה • 18 דואלה • 19 דג'מבה-דג'מבה • 20 אולמבה • 21 בויה • 22 מיונג • 23 ביקיי • מאמן: ארתור ז'ורז'ה

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2008 (מקום שני)

1 קאמני • 2 ביניה • 3 טצ'אטו • 4 ר.סונג • 5 אטובה • 6 אנגבווה • 7 מ'באמי • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 אמנה • 11 מאקון • 12 נקונג • 13 אנגמו • 14 אפלה • 15 א.סונג • 16 המידו • 17 אידריסו • 18 טומו • 19 מביה • 20 אסולה • 21 ג'וב • 22 מבארגה • 23 ביקיי • מאמן: פיסטר

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - גביע אפריקה לאומות 2010

1 קאמני • 2 ביניה • 3 נקולו • 4 ר.סונג • 5 צ'דיו • 6 א.סונג • 7 אנגמו • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 אמנה • 11 מאקון • 12 בדימו • 13 צ'וי • 14 אלו'ו • 15 וובו • 16 המידו • 17 אידריסו • 18 איינו • 19 מביה • 20 מנדז'ק • 21 מאטיפ • 22 אנדי-אסמבה • 23 ביקיי • מאמן: לה גן

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - מונדיאל 2010

1 קאמני • 2 אסו-אקוטו • 3 נקולו • 4 ר.סונג • 5 באסונג • 6 א.סונג • 7 אנגמו • 8 ז'רמי • 9 אטו • 10 אמנה • 11 מאקון • 12 בונג • 13 צ'ופו-מוטינג • 14 צ'דיו • 15 וובו • 16 המידו • 17 אידריסו • 18 איינו • 19 מביה • 20 מנדז'ק • 21 מאטיפ • 22 אסמבה • 23 אבובקאר • מאמן: לה גן

קמרוןקמרון
נבחרת קמרון - מונדיאל 2014

1 פוג'ו • 2 אסו-אקוטו • 3 נקולו • 4 דג'אוגו • 5 נונקאו • 6 סונג • 7 אנגמו • 8 מוקאנדג'ו • 9 אטו • 10 אבובקאר • 11 מאקון • 12 בדימו • 13 צ'ופו-מוטינג • 14 צ'דיו • 15 וובו • 16 איטאנדז'ה • 17 מביה • 18 איינו • 19 אולינגה • 20 סאלי • 21 מאטיפ • 22 ניום • 23 נדג'וק • מאמן: פינקה

קמרוןקמרון