רוד ואן ניסטלרוי

רוד ואן ניסטלרוי
Ruud van Nistelrooij
מידע אישי
לידה	1 ביולי 1976 (בן 45); אוס שבהולנד
שם מלא	רוטחרוס יוהנס מרטינוס ואן ניסטלרוי
גובה	1.88 מטר
עמדה	חלוץ חוד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2014–2016 ; 2018– ; 2019–	הולנד (עוזר מאמן) ; פ.ס.וו. איינדהובן עד גיל 19 ; הולנד (עוזר מאמן)
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוטחרוס יוהנס מרטינוס ואן ניסטלרוי (בהולנדית: Rutgerus Johannes Martinus van Nistelrooĳ, להאזנה (מידע • עזרה), נולד ב-1 ביולי 1976 באוס, הולנד) הוא כדורגלן עבר הולנדי, ששיחק בעמדת החלוץ וכיום מאמן כדורגל המאמן את קבוצת הנוער של פ.ס.וו. איינדהובן וכעוזר מאמן בנבחרת הולנד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ניסטלרוי עסק בבית הספר בספורט: טניס והתעמלות אמנותית, ושיחק בקבוצת הכדורגל המקומית בעיר הולדתו כבלם אחורי. קריירת הכדורגל המקצועית של ואן ניסטלרוי התחילה ב-1993, כשעבר לשחק בקבוצת דן בוס.

אחרי ארבע שנות ניסיון, התקדם ואן ניסטלרוי ועבר לקבוצת הירנביין מהליגה הראשונה בהולנד, שם שיפר את יכולותיו כחלוץ. על מנת לשפר את רמת המשחק שלו, המליץ לו מאמנו החדש לראות את דניס ברגקאמפ משחק. בעקבות ההמלצה, נהג ואן ניסטלרוי לנסוע כ-200 קילומטר לבדו, כדי לצפות במשחקים בהם השתתף ברגקאמפ, וממנו הוא למד הרבה. את השיפור ביכולותיו ניתן לראות מכך, שאת עונתו הראשונה בהירנביין סיים עם 13 שערים ב-30 הופעות.

ביום הולדתו ה-22, חתם ואן ניסטלרוי בפ.ס.וו. איינדהובן תמורת 4.2 מיליון ליש"ט, שיא בהעברות בין קבוצות הולנדיות. הוא החזיר את ההשקעה במהירות, כשהבקיע לראשונה בקבוצה נגד קבוצתו לשעבר כבר באוגוסט. עד סוף אוקטובר, ואן ניסטלרוי המשיך להרשים כשהבקיע שלושער במשחק של קבוצתו נגד ספרטה רוטרדם. ב-18 בנובמבר 1998, שותף לראשונה במשחק הנבחרת ההולנדית בתיקו 1-1 נגד גרמניה.

את העונה הראשונה שלו בהירנביין, במאי 1999, הוא סיים כמלך השערים של הליגה ההולנדית, לאחר שהבקיע 31 שערים, זכה בתואר שחקן העונה בהולנד והגיע למקום השני בתואר כדור הזהב.

בעונה הבאה עבר ואן ניסטלרוי לקבוצת פ.ס.וו. איינדהובן, בה השיג שיא הבקעות של 60 שערים בשתי עונות, ובשתיהן נבחר לכדורגלן השנה בהולנד. בעונת 1999/2000 כבש פעמיים שלושער מול אייאקס אמסטרדם.

באפריל 2000 קרע ואן ניסטלרוי את הרצועה הצולבת והחמיץ את יורו 2000. באותם ימים התחבר מאוד עם אלכס פרגוסון.

במרץ 2001, לאחר שהחלים מהפציעה, חזר לשחק וכבר במשחק הראשון שלו הבקיע צמד עבור קבוצתו. באותה תקופה החל לעורר את התעניינותם של מועדוני כדורגל גדולים באירופה, ולאחר שדחה הצעת רכישה מריאל מדריד, עבר ואן ניסטלרוי למנצ'סטר יונייטד ב-23 באפריל 2001, תוך שבירת שיא בריטי בסכום ההעברות: 19 מיליון ליש"ט.

כדאיות ההשקעה לא הוטלה בספק כבר בעונתו הראשונה במדי השדים האדומים. הוא הבקיע במשחקו הראשון, בהפסד לליברפול במגן הקהילה, ומאז הבקיע שערים רבים: בעונתו הראשונה במנצ'סטר הבקיע 36 גולים. הישג זה מרשים במיוחד, לאור הפציעה שממנה סבל לפני כן ושאיימה לסיים לו את הקריירה.

בעונת 2002/03, עונתו השנייה במועדון, הבקיע ואן ניסטלרוי 44 שערים והגשים את שאיפתו לזכות באליפות הפרמייר ליג. בנוסף, כבש פעמיים בשני משחקים מול ריאל מדריד במסגרת רבע גמר ליגת האלופות באותה שנה, אך לא הצליח להעפיל לשלב חצי הגמר.

בעונתו השלישית במנצ'סטר, הראה יכולת חלשה יותר, אך עם זאת הבקיע 30 שערים עבור היונייטד. ב-7 בפברואר 2004 הבקיע את שעריו ה-100 ו-101 במספר במדי מנצ'סטר יונייטד, בצמד שכבש מול אברטון בניצחון 3–4 בגודיסון פארק.

בעונת 2006/07 עבר ואן ניסטלרוי לשחק בריאל מדריד והוביל את קבוצתו לזכייה באליפות דרמטית. הוא סיים את עונתו הראשונה בקבוצה כמלך השערים של הליגה הספרדית עם 25 שערים בליגה ושערים נוספים בליגת האלופות. בעונה הבאה עזר לקבוצה לזכות באליפות נוספת עם 16 כיבושים. הוא החל היטב את עונת 2008/09 - כבש ארבעה שערים בשישה משחקים - אך נפצע בנובמבר 2008 ולא שותף בשאר משחקי העונה.

ב-23 בינואר 2010 עבר ואן ניסטלרוי לקבוצת המבורג הגרמנית,^[1] וערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ב-6 בפברואר מול פ.צ. קלן. את שער הבכורה שלו בקבוצה, כבש ואן ניסטלרוי ב-13 בפברואר מול קבוצת שטוטגרט כאשר רשם לזכותו הבקעת צמד. במהלך שהותו בגרמניה, קרע ואן ניסטלרוי את הרצועה בברך והיה חשש כי סיים את הקריירה.^[2]

לפני עונת 2011/12 הוא הצטרף למאלגה.^[3]

במאי 2012 הודיע ואן ניסטלרוי על פרישה מכדורגל לאחר 18 שנים.^[4]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ניסטלרוי היה חלק קבוע בסגל נבחרת הולנד בין השנים 1998 עד 2006. בשנת 2011 החליט בארט ואן מרוויק, מאמן נבחרת הולנד לצרף את ואן ניסטלרוי לסגל הנבחרת למוקדמות יורו 2012 עקב פציעותיהם של אריאן רובן וקלאס יאן הונטלאר,^[5] אך לא לסגל יורו 2012, מה שהוביל את ואן ניסטלרוי לפרוש מהנבחרת.^[6]

ב-2014 הוכרז כי ואן ניסטלרוי יהיה עוזרו של חוס הידינק כמאמן הנבחרת.^[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ניסטלרוי הוא נוצרי קתולי.^[8]

ביולי 2004 נישא לחברתו לאונטין סלאץ'^[9] ולזוג נולדו בת ובן.

במהלך מונדיאל 2014 עבד ואן ניסטלרוי כפרשן עבור רשת התקשורת ESPN.^[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רוד ואן ניסטלרוי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של רוד ואן ניסטלרוי

רוד ואן ניסטלרוי, ברשת החברתית טוויטר
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerbase
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר worldfootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר footballdatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אילן הלפרין, רוד ואן ניסטלרוי עובר להמבורג, באתר ynet, 22 בינואר 2010
^ ynet, ואן ניסטלרוי סיים את העונה, וגם את הקריירה?, באתר ynet, 18 באפריל 2011
^ אילן הלפרין, חוזר לספרד: רוד ואן ניסטלרוי חתם במלאגה, באתר ynet, 1 ביוני 2011
^ ynet ספורט, רוד ואן ניסטלרוי הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ynet, 14 במאי 2012
^ ynet, הולנד: רובן והונטלאר נפצוע, ואן ניסטלרוי זומן, באתר ynet, 21 במרץ 2011
^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏רוד ואן ניסטלרוי לא יהיה בנבחרת הולנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באפריל 2012‏
^ Van Nistelrooy joins Holland coaching setup, ESPN.co.uk
^ http://archive.thetablet.co.uk/article/4th-november-2000/15/what-dutch-football-tells-us
^ "Ruud celebrates match of the day" (באנגלית). 10 ביולי 2004. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2021.
^ Silva and Van Nistelrooy join ESPN for World Cup, ESPN.com

נבחרת הולנד – יורו 2004
1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 בומה • 5 ואן ברונקהורסט • 6 קוקו • 7 ואן דר מיידה • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ואן ניסטלרוי • 11 ואן דר וארט • 12 מקאיי • 13 וסטרוולד • 14 סניידר • 15 דה בור • 16 אוברמארס • 17 ואן הוידונק • 18 הייטינחה • 19 רובן • 20 סידורף • 21 בוסוולט • 22 זנדן • 23 ווטרויס • מאמן: אדבוקאט		הולנד

נבחרת הולנד – מונדיאל 2006
1 ואן דר סאר • 2 יאינלס • 3 בולחרוז • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 לדזאנט • 7 קאוט • 8 קוקו • 9 ואן ניסטלרוי • 10 ואן דר וארט • 11 רובן • 12 קרומפק • 13 אוייר • 14 הייטינחה • 15 דה קלר • 16 מדורו • 17 ואן פרסי • 18 ואן בומל • 19 ונחור אוף הסלינק • 20 סניידר • 21 באבל • 22 טימר • 23 סטקלנבורג • מאמן: ואן באסטן		הולנד

נבחרת הולנד – יורו 2008
1 ואן דר סאר • 2 אוייר • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 דה זיוו • 7 ואן פרסי • 8 אנגלאר • 9 ואן ניסטלרוי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 מלכיוט • 13 טימר • 14 בומה • 15 דה קלר • 16 סטקלנבורג • 17 דה יונג • 18 קאוט • 19 הונטלאר • 20 אפלאי • 21 בולחרוז • 22 ונחור אוף הסלינק • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן באסטן		הולנד

[1] אילן הלפרין, רוד ואן ניסטלרוי עובר להמבורג, באתר ynet, 22 בינואר 2010

[2] ynet, ואן ניסטלרוי סיים את העונה, וגם את הקריירה?, באתר ynet, 18 באפריל 2011

[3] אילן הלפרין, חוזר לספרד: רוד ואן ניסטלרוי חתם במלאגה, באתר ynet, 1 ביוני 2011

[4] ynet ספורט, רוד ואן ניסטלרוי הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ynet, 14 במאי 2012

[5] ynet, הולנד: רובן והונטלאר נפצוע, ואן ניסטלרוי זומן, באתר ynet, 21 במרץ 2011

[6] מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏רוד ואן ניסטלרוי לא יהיה בנבחרת הולנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באפריל 2012‏

[7] Van Nistelrooy joins Holland coaching setup, ESPN.co.uk

[8] ttp://archive.thetablet.co.uk/article/4th-november-2000/15/what-dutch-football-tells-us

[9] "Ruud celebrates match of the day" (באנגלית). 10 ביולי 2004. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2021.

[10] Silva and Van Nistelrooy join ESPN for World Cup, ESPN.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

מלך השערים של הליגה האנגלית
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889 - 1992)	1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905:בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט
פרמייר ליג (1993 - )	1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין

מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות	1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות	1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי

תפריט ניווט