אסיר
אסיר הוא אדם שעבר על החוק ונקבע כי גזר דינו הוא שהייה בבית סוהר, או אדם שנפל בשבי. המונח אינו חל על נאשמים הנמצאים במעצר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדויות המוקדמות ביותר לקיומם של אסירים נמצאו בקברים פרהיסטוריים במצרים התחתונה ותוארכו לשנת 8,000 לפני הספירה. עדויות אלו מצביעות על כך שתושבי לוב שיעבדו את אנשי שבט הסן.
סוגי אסירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים סוגים שונים של אסירים, בהם:
- מורשע בדין
- עצור במחנה ריכוז
- בן ערובה
- שבוי במלחמה או בעימות מזוין
- אסיר פוליטי
- עבד
- אסיר מצפוני (אנ')
- אדם הנתון במעצר בית
- אדם הנתון באשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי
זכויות האסיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – עע"א חנניה גולן נגד שירות בתי הסוהר, בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר) |
בכל מדינה קיימים חוקים שונים המסדירים את זכויות האסירים (אנ').חוקת ארצות הברית, למשל, מציינת במפורש שלאסירים אין זכויות מלאות, ועם זאת מספקת להם הגנה על פי התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית האוסר על ענישה אכזרית ובלתי רגילה (אנ').
בפסק דין של בג"ץ משנת 1979 אמר השופט אהרון ברק:
"כל אדם בישראל נהנה מזכות יסוד לשלמות גופנית ולשמירת כבודו כאדם... הזכות לשלמות גופנית וכבוד האדם היא אף זכותו של העצור והאסיר. חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם. משטר החיים בבית הסוהר מחייב, מעצם טבעו, פגיעה בחירויות רבות מהן נהנה האדם החופשי... אך אין משטר החיים בבית הסוהר מחייב שלילת זכותו של העצור לשלמות גופו ולהגנה בפני פגיעה בכבודו כאדם. החופש נשלל מהעצור: צלם האדם לא נלקח ממנו."
— מתוך בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, ניתן ב־13 ביוני 2017
מקובל לחלק את זכויות האסיר לשלושה סוגים:[1]
- זכויות שגרתיות: זכויות הקשורות לחיי השגרה של האסיר, כגון, זכות למלבוש, זכות למקום לינה, זכות למזון ושתייה, זכות לטיפול רפואי.
- זכויות משפטיות: זכויות הקשורות להליך הפלילי, בהן הזכות להיוועץ בעורך דין, זכות לביקור של עורך דין או שופט, זכות לבקש חנינה, זכות להגיש בקשות ועתירות הנוגעות לתנאי מאסרו, וזכות לבקש קיצור תקופת המאסר.
- זכויות חברתיות: זכויות הקשורות לקשר בין האסיר לעולם החיצון, כגון הזכות לביקור, הזכות לשיחות טלפון והזכות לחופשות.
תרבות האסירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים סוציולוגיים ואתנוגרפיים שנעשו בארצות הברית במחצית המאה ה-20 גיבשו את התפיסה לפיה קיימת תרבות ייחודית לאסירים, בעלת ערכים ונורמות המנוגדים הן לערכי החברה והן לערכי מוסד הכליאה. תרבות זו כונתה "קוד האסירים".
לא כל האסירים מאמצים באותה מידה את הנורמות של "קוד האסירים", שבמרכזו אנטגוניזם לסוהרים ולמוסד הכליאה. מידת האימוץ תלויה בעוצמת ההזדהות של כל אסיר עם ערכי החברה הכללית.
סוציולוגים באירופה מצאו ש"קוד האסירים" חלש מכפי שמקובל לחשוב, ושלעיתים קרובות קשרי האסירים עם החברה הכללית חזקים יותר מהקשרים הנרקמים בין האסירים בבית הסוהר.
הקוד נועד להקניית רגש קבוצתי לאסירים, באמצעות התנגדות לפעולות צוות בית הסוהר והגברת סולידריות חברתית בין האסירים. הקוד כולל שורת הוראות, בהן:
- אל תפריע לאינטרסים של אסירים אחרים.
- אף פעם אל תלשין.
- אל תהיה סקרן.
- התרחק מגבו של אסיר אחר.
- אל תעצבן.
- אל תנצל אסיר אחר.
השפעות פסיכולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כליאה בבידוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כליאה בבידוד למשך תקופה ארוכה פוגעת קשות בבריאותו הנפשית של האסיר, עקב חסך חושי והיעדר קשר חברתי. כמו כן, כליאה בבידוד עלולה להוביל לדיכאון ולשינויים בפיזיולוגיה של המוח. על מנת להסתגל לחיי הכלא, אסירים זקוקים לקשר חברתי ותמיכה חברתית מאסירים נוספים.
באופן פרדוקסלי, לאחר תקופות ארוכות של בידוד, בהן מתפתח אצל אסירים צורך עז למגע חברתי, הם מתחילים לחשוש ממגע כזה. הם עלולים להפוך לרדומים ואדישים, וחסרי יכולת לשלוט בהתנהגותם לאחר שהם משתחררים מהבידוד.
לאחר שהות ארוכה בבידוד עלול להתפתח אצל אסירים דיכאון קליני וכן הפרעת שליטה בדחפים (אנ') והתמכרויות. חלקם נמצאים בסיכון לפתח תסמינים פסיכיאטריים, בהם פגיעה עצמית, נטיות אובדניות ופסיכוזה.
בקרב אסירים בבידוד נצפה מצב פסיכופתולוגי המכונה "תסמונת SHU", שבין מאפייניו נמנים בעיות ריכוז וזיכרון, עיוותים בתפיסה, הזיות, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת פאניקה ואמנזיה[2].
תסמונת סטוקהולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסירים רבים סובלים מהפרעה פסיכולוגית המכונה תסמונת סטוקהולם, המתארת תופעה פרדוקסלית שבה לאחר זמן-מה בני ערובה מפתחים רגשות חיוביים כלפי שוביהם.
שיקום אסירים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שיקום אסירים בישראל
בתי המשפט בישראל גוזרים עונשי מאסר למטרת הרחקה מהחברה, הרתעה וענישה. בבתי הסוהר קיימות תוכניות לשיקום אסירים המבוצעות על ידי שרות בתי הסוהר. לאחר השחרור קיימות תוכניות דומות של הרשות לשיקום האסיר.
בין זכויות האסירים בישראל נמנות תוכניות שיקום, שיתוף פעולה עם משרד הרווחה, טיפול פרטני וקבוצתי, שיקום תעסוקתי, פרויקטים ייחודיים, ובמידת הצורך שיכון בהוסטלים וקבלת קצבה מביטוח לאומי[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורטל זכויות האסיר, באתר כל זכות
- זכויות אסירים ועצורים בתקופת הקורונה, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 22 ביוני 2020
- עתירות בנושא הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 14 בפברואר 2020
- עמותה לזכויות האסיר
- אסירים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זכויות אסירים - בין כתלי הכלא ולאחר השחרור, באתר זאפ משפטי, 22 באוקטובר 2015.
- ^ Annette Hanson, Solitary Confinement: Rumor and Reality, באתר "Psychology Today", 25 באוגוסט 2011 (באנגלית).
- ^ לבנת פורן, מהן זכויות אסירים משוחררים?