אשר צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אָשֵׁר צוּקֶרְמַן
צוקרמן, 2011
צוקרמן, 2011
לידה 1947 (בן 77 בערך)
בני ברק, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-שנות ה-70
עיסוק עיתונאי, עורך
מעסיק שעה טובה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג רבקה ויסנשטרן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָשֵׁר צוּקֶרְמַן (נולד בשנת 1947) הוא עיתונאי חרדי-ישראלי ועורך עיתון "שעה טובה". ידוע בסגנון כתיבתו המבטא עמדות ימניות-לאומיות מובהקות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נולד והתחנך בבני ברק, ליצחק ואהובה-לובה צוקרמן. אביו היה חסיד קוידינוב, הוא עצמו מקורב לחסידות לעלוב. למד בישיבת פוניבז'.

את הקריירה העיתונאית החל בשנות ה-70 בעיתון "שערים", שבו פרסם מאמרים תחת שם העט א. צוק-רימון. בשנות ה-80 היה בצוות הכותבים של השבועון "יום השישי", וכעבור זמן בגלגולו החדש "ערב שבת", תחת שם העט א. ארצי. היה אחראי לריאיון השבועי המרכזי שתפס את שני עמודי האמצע של העיתון.

בשנת 1987 יסד צוקרמן והיה העורך הראשון של הירחון בשם "משפחה: ירחון הבית היהודי". לעיתון צורף מגזין כרומו, ועם הזמן הוא הפך לשבועון ונקרא "השבוע של משפחה". בהמשך צירף צוקרמן כמשקיע את יהודה (יודק'ה) פלאי. כעבור זמן נתגלעו חילוקי בין צוקרמן שהמשיך לערוך לפלאי שהיה בעל השליטה בעיתון ולאחר דין תורה התפצל העיתון לשני שבועונים מתחרים: "משפחה" שנשאר בידי פלאי ו"השבוע" בעריכת צוקרמן. צוקרמן היה אחראי לחלק ניכר מתכני העיתון, תחת שמות עט.

בשנת 2003 פרסם צוקרמן כתבות שעסקו בתככים פנימיים בחסידות גור, ובתגובה ספג תקיפות אלימות שכללו נזק לרכוש מצד חסידי גור[1]. בעקבות זאת נאלץ להתפטר, ו"השבוע" חדל לצאת לאור. לאחר זמן הופיע במתכונת זהה בשם החדש "שעה טובה", צוקרמן המשיך לשמש כעורך-עמית וכבעל טור.

צוקרמן ידוע בכתיבה בעלת אוריינטציה ימנית מובהקת, וחלק ניכר מכתיבתו מוקדש להתקפה על השמאל הישראלי ונציגיו. בתקופת ההתנתקות תקף את ראש הממשלה דאז אריאל שרון בחריפות רבה. בתקופה שבה הציג שמעון פרס את מועמדותו לנשיאות יצא צוקרמן מעל גבי העיתון בקמפיין תקיף נגד בחירתו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרבקה ויסנשטרן, ומתגוררים בעיר הולדתו, בני ברק. גיסו, שלמה זלמן ויסנשטרן, היה מיוזמי הקמת העיתון "יתד נאמן".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]