חסידות קוידנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קוידנוב היא חצר ליטאית, שראשיתה בתחילת המאה ה-19. מקים החסידות היה רבי שלמה חיים פרלוב, נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש ושל רבי אשר מסטולין (הראשון). מרכז החסידות היה בעיירה קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק (Дзяржынск) בבלארוס).

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב צבי מאיר ארליך, המכהן בבני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי מלעכוויטש (ה'תק"בי"ג בשבט ה'תק"ע, 1810) היה תלמידו המובהק של רבי שלמה מקרלין ומהאדמו"רים הבולטים שפעלו בליטא בתקופתו. עמד בראש המגבית למען היישוב החסידי בארץ ישראל. את מקומו מילא בנו, רבי נח מלעכוויטש שעם תלמידיו נמנו רבי משה מקוברין ורבי אברהם וינברג מסלונים. חתנו של רבי נח, רבי מרדכי מלעכוויטש (השני), וכמה מצאצאיו כיהנו כאדמו"רים בלעכוויטש.

רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (ה'תקנ"זי"ז באב ה'תרכ"ב, 1862), נכדו של רבי מרדכי מלעכוויטש (הראשון), היה האדמו"ר הראשון מקוידנוב. אביו, רבי אהרן (?– ג' בשבט ה'תקס"ו, 1806), היה נשוי לפערל, בתו של רבי אשר מסטולין (הראשון) ונפטר בגיל צעיר. שלמה חיים פרלוב גדל בבית סבו, רבי אשר מסטולין ואימץ את שם משפחתו פרלוב. בהמשך נישא ללאה ריזל, בת בתו של רבי שלמה מקרלין[1] וכיהן כרב בעיירות סטולין, טורוב וקוידנוב. משנת ה'תקצ"ג (1834), לאחר פטירת דודו, רבי נח מלעכוויטש, החל לכהן כאדמו"ר. מכונה בחסידות קוידנוב "האדמו"ר הזקן". לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו, רבי ברוך מרדכי פרלוב. גם שני בניו הנוספים כיהנו כאדמו"רים, רבי נח (-י' בטבת ה'תרס"ד, חתן רבי מרדכי מאוסטילה) בהורודישץ הסמוכה לנובהרדוק ורבי אברהם אהרן בפוחוביץ'. חתנו הוא רבי שמעון מזאוויחוואסט, נינו של רבי מרדכי מנסכיז ואביו של רבי יעקב פרלוב מייסד חסידות נובומינסק.

רבי ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב (ה'תקע"חב' בתשרי ה'תרל"ב, 1871) מילא את מקום אביו בקוידנוב וכיהן כ"נשיא ארץ ישראל" עוד בחיי אביו. היה חתנו של רבי שלום מאוזודא. מכונה בחסידות "האדמו"ר האמצעי". בנו רבי אהרן מילא את מקומו באדמו"רות והרחיב את גבולות החסידות. חתנו היה קרוב משפחתו, רבי נח מלוביצקי מלעכוויטש.

רבי אהרן פרלוב מקוידנוב וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן פרלוב מקוידנוב (ה'תקצ"טכ"ו באלול ה'תרנ"ז, 1887) היה האדמו"ר הכריזמטי ביותר בשושלת. הביא את חסידות קוידנוב לשיא מבחינת מספר החסידים. עמד בראש כולל קוידנוב בארץ ישראל ורכש קרקעות בירושלים ובטבריה. הוציא לאור את ספרו של רבי משה קורדוברו, "אור נערב", בתוספת הגהות משלו וכתב את ההקדמה לסידור של חסידות קוידנוב. מדברי תורתו נדפסו לאחר פטירתו בספר "זכר צדיק".[2]

  • רבי יוסף פרלוב מקוידנוב (ה'תרי"דכ"ו בכסלו ה'תרע"ו) חתן דודו רבי נח מהורודשיץ. הקים ישיבה גדולה בקוידנוב בשם "תומכי צדק" ועמד בראשה. הותיר אחריו הרבה כתבי יד מתורתו ומכתבי הדרכה לתלמידיו שלא נדפסו.
    • רבי אלתר שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (? – י"ז באייר ה'תרע"ז), חתנו של רבי אברהם שמואל מברזנה.
    • רבי יעקב יצחק פרלוב מקוידנוב (תרס"אכ"ח בטבת ה'תרע"ט). כיהן זמן קצר באדמו"רות, בהיותו צעיר ומכונה על שם כך "האדמו"ר הצעיר". לאחר פטירתו החסידות נותרה ללא אדמו"ר, ועקב החלת שלטון הקומוניזם באותה תקופה החלה תקופת המשבר בחסידות, עד לשואה בה נכחדה רובה המוחלט של החסידות.
    • חתנו רבי משה חיים יהושע מטומשפול-קוידנוב. נכד רבי יעקב ישראל מצ'רקס.
  • רבי שלמה חיים פרלוב מאוורוטש (? – י"ד בניסן ה'תרנ"ז, 1897) היה חתן דודו, רבי נחום דב מאוורוטש. כיהן כאדמו"ר באוורוטש, אך נפטר בגיל צעיר.
  • רבי נחמיה פרלוב מקוידנוב-ברנוביץ (? – כ"א בתמוז ה'תרפ"ז, 1927). היה חתנו של דודו רבי אברהם אהרן מפוחוביץ' ובזיווג שני חתנו של רבי נפתלי צבי מרדיכוב[3] בשנת ה'תרפ"א עבר לברנוביץ'.
  • רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב מטופרוב (? – ח' בתשרי ה'תש"ב, 1941) היה חתנו של רבי אהרן מקוידנוב. היה נכדו של רבי חנוך העניך מאלעסק. היה חסיד טריסק ובהמשך היה גם מקורב לחסידות בעלז. כיהן כרב בטופרוב והיה למעשה מנהיג החסידות לאחר פטירת אחיינו רבי יעקב.

רבי שלום פרלוב מבראהין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום מבראהין (תרי"אכ"ו בחשוון ה'תרפ"ו, 1925), אחיו של רבי אהרון, היה חתנו של רבי יוסף מברזנה. רבי שלום לא כיהן באדמו"רות אך התפרסם בשל השפעתו הרבה. כיהן כרב בברזנה ובבראהין. ספריו: "דברי שלום" ,"משמרת שלום", "עטרת שלום", "דובר שלום" "מדרש פנחס החדש" ו"שם אהרן"[5]. ספרו "משמרת שלום" הוא ספר הלכה לפי סדר השולחן ערוך. בספרו זה הביא המחבר מקורות ונימוקים למנהגי האדמו"רים וחסידיהם. כך למשל, בסימן ב' הוא מגן על מנהג הטבילה במקווה לפני תפילת שחרית ואפילו על חשבון תפילה בציבור.[6] היה חותנם של רבי ישכר לייב וינברג מסלונים ורבי יוסף פיצ'ניק מסארני.

בנו, רבי שלמה חיים פרלוב (תרמ"ז, 1886 – ?), מילא את מקום אביו לאחר פטירתו. בה'תרצ"ה נשלח לסיביר ושם נפטר כתוצאה מעבודות פרך שהוטלו עליו.[4]

חסידות קוידנוב לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות קוידנוב היה בית כנסת בשכונת בית ישראל בירושלים, בשם "בית יוסף", על שמו של האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידנוב. בהמשך עבר בית הכנסת לרשות חסידי חב"ד.

  • רבי חנוך דב זילברפרב (ה'תר"ןח' באב ה'תשל"ח, 1978), בנו של רבי משולם זלמן יוסף, נולד וגדל בבית סבו בקוידנוב. בהמשך עבר לטופרוב שבה התמנה אביו כרב. כאביו, היה גם הוא מקורב לחסידות בעלז. בשנת ה'תרפ"ט הוכתר כאדמו"ר בעיר בוטושאן שברומניה במקום חותנו רבי משה מסוליצא. היה ידוע כעסקן ציבורי. בתקופת השואה פעל רבות למען הפליטים מפולין שהגיעו לרומניה. בשנת ה'תש"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בית המדרש של החסידות הוקם ברחוב דיזנגוף. נפטר בשנת ה'תשל"ח ונטמן בבית הקברות שומרי שבת.
  • את מקומו מילא בנו, רבי אהרן זילברפרב. רבי אהרן (ה'תרע"דט"ז באדר ה'תשנ"ד, 1994) נולד בסוליצה, שם כיהן סבו כרב. נישא לבתו של רבי יחיאל מיכל מקלויזנבורג-ברוד. בתקופת השואה שהה בבוטושאן ובבוקרשט. בשנת ה'תש"ט עלה לישראל. בה'תשל"ח מונה לאדמו"ר. בשנת ה'תשמ"ט הקים בית מדרש נוסף לחסידות קוידנוב ברחוב רבי עקיבא בני ברק וכיום שם נמצא מרכז החסידות.
  • האדמו"ר הנוכחי מקוידנוב הוא רבי יעקב צבי מאיר ארליך. אביו, רבי יחיאל מיכאל ארליך, כיהן כרב שכונה בתל אביב ועמד בראש כולל במלון דבורה בעיר, נשוי לפייגה, בתו של רבי חנוך דב זילברפרב. הוא הקים חבורה לבחורים, והחסידות מוציאה עלון שבועי מתורת ומנהגי החסידות.

אדמו"ר נוסף מבית קוידנוב הוא רבי נפתלי צבי גליקמן מסוסנוביץ'-קוידנוב (ה'תרס"ה, 1905ט' בטבת ה'תשנ"ה) שהיה חתנו של דודו זקינו רבי נחמיה פרלוב. רבי נפתלי צבי היה בנו של רבי יצחק גליקמן משושלת רופשיץ-אפטא. היה מיוחס לרבים מגדולי החסידות. בתקופת השואה הצליח לברוח לרוסיה ונשלח לסיביר. בהמשך היגר לארצות הברית ושימש שם כאדמו"ר מסוסנוביץ'-קוידנוב. בשנת ה'תשל"ח עלה לישראל והתיישב בחיפה.[7]

מכון שיח אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות בבני ברק מכון הוצאה לאור בשם שיח אבות. המכון הוציא בשנת תשע"א את סידור אור הישר בנוסח אדמו"רי קוידנוב, בתוספת הלכות ומנהגים. סידור קוידנוב היה אחד מסידורי התפילה הנפוצים בקרב חסידים במזרח אירופה, והיו אדמו"רים שהקפידו להתפלל בו, כמו רבי אהרן מבעלז.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מיכאל ארליך, שיח אבות, תל אביב: מכון שיח אבות, ה'תשט"ו
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
  • יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 109-106
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות. ספר כ: אדמו"רי נסכיז, לכוביץ, קידנוב נובמינסק, ה'תשכ"ג
  • סידור שיח אבות בנוסח קוידנוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתו של רבי דב משה זוסמאן.
  2. ^ אור נערב, וילנא ה'תרנ"ט, באתר HebrewBooks; זכר צדיק, וילנה ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ בן רבי יצחק מברוד בן רבי אלימלך מסוקולוב.
  4. ^ 4.0 4.1 פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה
  5. ^ ספריו יצאו במהדורה מוערת עם תולדות המחבר, מכון שיח אבות, בני ברק תשע"ו.
  6. ^ ראו בסוף דבריו (הובא בוויקיטקסט) שחולק במלים חריפות על דברי המשנה ברורה בזה.
  7. ^ אודותיו ראו כאן וכן בקונטרס שהוציא נכדו, שלום יוסף גליקמן, לזכר רבי נפתלי צבי גליקמן (רובין): האדמו"ר מסוסנוביץ-קוידנוב במלאת שנה להסתלקותו, ט' טבת ה'תשנ"ה