בעז גאון
 | |
| בעז גאון מרצה בספריית הקונגרס, נובמבר 2014 | |
| לידה |
1971 (בן 53 בערך) בַּת יָם, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
בעז גאון (נולד בשנת 1971) הוא עיתונאי ומחזאי ישראלי. יו"ר מרכז גאון באוניברסיטת בן-גוריון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבת ים לרחל ובני גאון, אח תאום של יואב גאון. כשהיה בן שש עבר עם משפחתו לרמת השרון. למד לימודי תיאטרון בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2000 נישא לאפרת מיכאלי, בת קיבוץ גבעת חיים. לאחר נישואיהם נסעו השניים ללונדון ללימודי תקשורת. באותה תקופה שימש כתב "מעריב" בלונדון ופרסם טור פוליטי שבועי בעיתון. בין השנים 2004 – 2006 שימש כתב "מעריב" בארצות הברית. כמו כן שימש תחקירן בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין.
לאחר שובו מארצות הברית החל בפעילותו כמחזאי. בתחילה כתב מספר מחזות שהועלו בקריאה מבוימת וכן מחזה לפסטיבל עכו בשם "חזרה גנרלית", שזכה בפרס "המחזה הטוב ביותר". מאז החל בכתיבת מחזות לתיאטרון הרפרטוארי.
בשנת 2006 העלה את המחזה "בואנוס איירס", המספר על תפקודו של שגריר ישראל בארגנטינה בתקופה שלאחר המהפכה הצבאית שהעלתה לשלטון את דיקטטורת ה"חונטה" בסוף שנות ה-70. המחזה הועלה מחדש בשם "ארגנטינה" בשנת 2011 בתיאטרון חיפה. בשנת 2008 כתב את המחזה "השיבה לחיפה", על פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני, בבימוי סיני פתר[1]. בשנת 2009 העלה את המחזה "ברנז'ה" המשלב את שני העולמות שבהם הוא עוסק - מחזאות ועיתונאות[2].
גאון פרסם מספר ספרים: בשנת 2008 פרסם את רשמיו ותובנותיו מתקופת שהותו בארצות הברית בספר "המקום שבו נגמרת אמריקה"[3]. ב-2009 פרסם (יחד עם אשתו, אפרת מיכאלי) את האנתולוגיה "פשוט זה לא", שבה כונסו מאמריהם של תשעה עשר כותבים ישראלים בנושא "משפחה". בין הכותבים, מלבד גאון ומיכאלי, גם ארנה קזין, רוני סומק, דן תורן, איאד ברגותי ויוסי שריד. בשנת 2014 זכה גאון במלגת פולברייט כדי להשתתף בתוכנית הכתיבה הבינלאומית של אוניברסיטת איווה, ארצות הברית במסגרתה כתב את הרומן ״אליהו מחפש אהבה״ שהתפרסם בהוצאת כנרת זמורה ביתן.
באוגוסט 2010 חתם גאון יחד עם עוד עשרות אמנים ושחקנים על עצומה שבה הודיעו על החרמת היכל התרבות באריאל ועל סירובם להופיע מעבר לקו הירוק.
מאז 2015 גאון הוא המנכ"ל ואחד המייסדים של חברת "wisdo.com" שמודדת ומפחיתה שיעורי בדידות באמצעות יצירת רשתות תמיכה מותאמות משתמש. גאון משמש גם כמורה ליסודות הכתיבה הדרמטית במכללת ״מנשר״ שבתל אביב.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבעז גאון ולאפרת מיכאלי בן ובת – יונתן ושירה. אחיו הוא הפרסומאי משה גאון, דודו הוא הזמר והשחקן יהורם גאון.
גאון הוא יו"ר "מרכז גאון" לתרבות הלדינו, שהוקם באוניברסיטת בן-גוריון על שם סבו משה דוד גאון.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו מחפש אהבה (רומן), כנרת זמורה ביתן, 2018
- פשוט זה לא (עיון) - בעריכת בעז גאון ואפרת מיכאלי, עם עובד, 2009
- המקום שבו נגמרת אמריקה (עיון), עם עובד, 2008
- דור הגומי והכסף (שירה) - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995
- האוטובוס הצהוב של ג’ימקס (רומן) - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996
מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעיות בפילוסופיה של המוסר - תיאטרון הבימה (קריאה), 2022
- יש לי רעיון לסטארט אפ! - תיאטרון הקאמרי (קריאה), 2022
- בוגד - תיאטרון באר שבע (2011), ת'יאטר ג'יי (2012)
- בואנוס איירס (ארגנטינה) – תיאטרון הקריאה, צוותא (2006), ותיאטרון חיפה (2011-12)
- השיבה לחיפה – תיאטרון הקאמרי (2008), ת׳יאטר ג׳יי (2010)
- ברנז'ה - תיאטרון בית ליסין (2009)
- משפחת ישראלי - תיאטרון חיפה (2007)
- חזרה גנרלית - פסטיבל עכו (2006)
- ג'ונגול - צוותא (2000)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי בעז גאון, באתר "הארץ"
- מאמרי בעז גאון, באתר ״ynet"
- בעז גאון באתר מחזאי ישראל
- בעז גאון, אמריקאית במשפחה, באתר nrg, 22 בנובמבר 2008
- בעז גאון, מדף הספרים של בעז גאון, באתר nrg, 24 בנובמבר 2008
- טל פרי, האם בועז גאון, בנו של מיליונר, יכול להיות פעיל במחאה החברתית?, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2011
בעז גאון, זריחה מעל ארומה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2013
בעז גאון (1971-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציפי שוחט, טרגדיה חיפאית, באתר הארץ, 10 באפריל 2008
פיטר מרקס, הזדמנות תיאטרלית לפיוס, באתר "העוקץ", 6 בפברואר 2011 - ^ ציפי שוחט, הדס קלדרון בהצגת חייה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
- ^ יורם קניוק, המקום שבו נגמרת אמריקה, בעז גאון- לתפוס אמריקה, באתר הארץ, 7 בינואר 2009