ג'ון פודהורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון פודהורץ
John Podhoretz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באפריל 1961 (בן 62)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מעסיק וושינגטון טיימס עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר jpodhoretz
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון (מרדכי) פודהורץאנגלית: John Podhoretz; נולד ב-18 באפריל 1961), הוא סופר, מבקר קולנוע, עיתונאי ועורך עיתונות אמריקאי-יהודי, נאו-קונסרבטיבי ופרו ישראלי, ששימש ככותב נאומים אצל שני נשיאים בארצות הברית - רונלד רייגן וג'ורג' בוש (האב).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודהורץ נולד וגדל בניו יורק, בנם של שניים מראשי הנאו-קונסרבטיבים האמריקאים-יהודים הידועים, מידג' דקטר ונורמן פודהורץ, וגיסו של אליוט אברמס. עבור אימו היו אלה נישואין שניים (שני ילדים מהנישואין הראשונים שלה ועוד שניים מנישואין אלה, שהצעיר מכולם הוא ג'ון פודהורץ). הוא נישא לראשונה ב-1996 לאליזבט היקי, מזכירת העיתונות של הסנאטור האמריקאי ג'ון קילי, והתגרש בתוך שלושה חודשים. נישא שוב לישראלית לשעבר איילה כהן, באוקטובר 2002, ולהם כיום שלושה ילדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודהורץ כותב בדרך כלל ב"ניו יורק פוסט" (היה עורך מאמר המערכת ועד היום הוא בעל טור קבוע), ב"נשיונל רוויו", בשבועון "טיים מגזין" ועוד. משמש פרשן פוליטי ב"פוקס ניוז" וב-CNN, ומבקר הסרטים ב"וויקלי סטנדרד". היה בין מייסדיו של השבועון האחרון, שהוא מחשובי הביטאונים הניאו קונסרבטיבים בארצות הברית כיום, ובשנים 1995-1997 כיהן כסגן עורך שבועון זה וחסה בצילם של ויליאם קריסטול, בנו של אירווינג קריסטול הנחשב לראשון הנאו-קונסרבטיבים, ופרד ברנס. שימש יועץ מיוחד למפיקי הסדרה הטלוויזיונית המצליחה The West Wing, שהוקרנה גם בארץ תחת השם "הבית הלבן".

החל מינואר 2009 הוא מכהן כעורכו של הירחון הנאו-קונסרבטיבי החשוב "קומנטרי", תפקיד אותו מילא אביו במשך 35 שנים (1960 - 1995) וכן מבקר האמנות שלו, תפקיד אותו מילא בשעתו קלמנט גרינברג.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודהורץ היה מתומכיו הגדולים ביותר של ג'ורג' ווקר בוש, וב-2004 כתב את הספר "הארץ של בוש" (הוצאת סיינט מרטין), המוקדש כולו לבוש ולמדיניותו. ב-2007 כתב את הספר "הניתן לעוצרה?" (הוצאת קראון פורום), התוקף את הילרי קלינטון ומתנגד נחרצות למירוץ שלה לנשיאות.

הוא נחשב תומך נלהב במלחמתה של ארצות הברית בעיראק, מאז הפלישה ועד היום. במאמר ידוע שהתפרסם ב"ניו יורק פוסט" בדצמבר 2006, הוא זיהה שלושה אויבים לארצות הברית בעיראק: שרידי תומכי סדאם חוסיין, הטרוריסטים של אל-קאעידה והשיעים הקיצוניים. הצעתו היא להרוג בשלושתם ככל האפשר, גם אם יש להכניס לעיראק לשם כך עוד ועוד כוחות אמריקנים, עד שארצות הברית תנצח.

בנוגע להגירה לארצות הברית, הוא מביע דעות החורגות מהדעה השמרנית המקובלת, המנסה למנוע כניסת מהגרים למדינה זו. הוא מסביר זאת במגבלות שהוטלו בארצות הברית החל מ-1924, על הגירת יהודים אליה, ואשר מנעו את הצלת היהודים מהשואה כעבור כשני עשורים. הוא טוען, שכיהודי הוא איננו יכול לתמוך במגבלות דומות לאלה, כיום.

יחסו של פודהורץ למדינת ישראל הוא חיובי ביותר. דוגמה לכך מתבטאת במאמרו ב"ניו יורק פוסט" במאי 2011, בעקבות העימות בתקופה זו בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, באשר לדרישת אובמה שישראל תסכים לנסיגה לגבולות 67' עם תיקונים מוסכמים; פודהורץ מכנה במאמרו זה את ישראל "בעלת בריתנו האהובה", ובשמחה לאידו של אובמה, הוא סופר 3-0 לטובת נתניהו בשלושת העימותים שיזם אובמה לטענתו בשלוש שנות כהונתו עד כה, למול נתניהו[1]. ועוד דוגמה, מאמר מ-9 בספטמבר 2011, ב"קומנטרי", הנקרא "צור'ס לאובמה"[2] ועוסק בהתרחקותם של היהודים הדמוקרטים מאובמה בעקבות יחסו המתנכר לישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1993) Hell Of A Ride: Backstage at the White House Follies 1989-1993, New York: Simon & Schuster, ISBN 0-671-79648-8
  • (1993) A passion for truth: the selected writings of Eric Breindel, New York: HarperCollins Publishers, editor ISBN 0-671-79648-8
  • (2004) Bush Country: How Dubya Became a Great President While Driving Liberals Insane, New York: St. Martin's Press, ISBN 0-312-32473-1
  • (2007) Can She Be Stopped?: Hillary Clinton Will Be the Next President of the United States Unless..., New York: Crown Forum, ISBN 0-307-33730-8

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]