אליוט אברמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליוט אברמס - פברואר 2012

אליוט אברמסאנגלית: Elliott Abrams; נולד ב-24 בינואר 1948) הוא סופר, מדינאי לשעבר, אנליסט פוליטי, בעיקר בנושאי מדיניות חוץ אמריקאית ועורך דין אמריקאי-יהודי. כיהן בתפקידים בכירים בממשלי נשיאי ארצות הברית רונלד רייגן וג'ורג' ו. בוש. ידוע כאידאולוג נאו קונסרבטיבי. מכהן כחבר בכיר, המתמחה בענייני המזרח התיכון, בארגון "המועצה ליחסי חוץ" (CFR). ארגון זה, המתמחה בענייני מדיניות חוץ, הוא בין השאר גם המוציא לאור של כתב העת הנודע הפוריין אפיירס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס נולד בניו יורק, סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד ב-1969, תואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון ב-1970 ותואר במשפטים בהרווארד ב-1973. תמך והשתתף במסע הבחירות של הסנאטור הנרי ג'קסון ממדינת וושינגטון למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ב-1976 (המנצח היה ג'ימי קרטר). בשנים 1977–1979 היה יועץ מיוחד ולבסוף אף ראש המטה של הסנאטור הדמוקרטי דניאל פטריק מויניהאן. בתפקיד זה הכיר את רחל דקטר, בתה של מידג' דקטר נאו קונסרבטיבית ידועה ובתו החורגת של נורמן פודהורץ בעלה השני, עורך ה"קומנטרי" לשעבר ומראשי הניאו קונסרבטיבים, ואחותו למחצה של ג'ון פודהורץ, נאו קונסרבטיבי ידוע נוסף (עורך "קומנטרי" כיום). ב-1980 נישא אברמס לרחל ולהם שלושה ילדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס שירת בתפקידי מדיניות חוץ בימי שני נשיאים רפובליקנים של ארצות הברית: רונלד רייגן וג'ורג' בוש (הבן). בתקופת ממשל רייגן, עת כיהן כעוזר מזכיר המדינה לענייני זכויות אדם ועניינים הומניטריים, ועוזר לענייני מדינות אמריקה. הוא נודע בשל מעורבותו בהחלטות שנויות במחלוקת הנוגעות למדיניות החוץ כלפי ניקרגואה ואל סלוודור. בעקבות פרשת איראן-קונטראס הוא הורשע בעבירות של הלנת מידע מהקונגרס ונידון למאסר על תנאי. הוא קיבל חנינה מג'ורג' בוש (האב).

בתקופת כהונתו הראשונה של בוש (הבן), שימש אברמס עוזר מיוחד לנשיא ומנהל בכיר במועצה לביטחון לאומי לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה. בתחילת הקדנציה השנייה של בוש, הוא קודם לתפקיד סגן היועץ לביטחון לאומי לענייני אסטרטגיית הדמוקרטיה העולמית, האחראי על קידום הדמוקרטיה בעולם. מינויו זה בידי הנשיא בוש (הבן) היה שנוי במחלוקת עקב הרשעתו של אברמס בשנת 1991 בהעלמת מידע מהקונגרס. עם זאת, בהיות התפקיד ייעוצי הוא לא היה חייב באישור הקונגרס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענייני ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Democracy How Direct?: Views from the Founding Era and the Polling Era. Rowman & Littlefield Publishers, Inc.. 2002. עמ' 144. ISBN 0-7425-2318-7. 
  • Abrams, Elliott; Johnson, James Turner, eds. (יוני 1998). Close Calls: Intervention, Terrorism, Missile Defense, and "Just War" Today. Ethics and Public Policy Center. עמ' 389. ISBN 0-89633-187-3. 
  • Abrams, Elliott; Kagan, Donald, eds. (אפריל 1998). Honor Among Nations: Intangible Interests and Foreign Policy. Ethics & Public Policy Center. עמ' 112. ISBN 0-89633-188-1. 
  • Security and Sacrifice: Isolation, Intervention, and American Foreign Policy. Hudson Institute. ינואר 1995. עמ' 152. ISBN 1-55813-049-7. 
  • Shield and Sword: Neutrality and Engagement in American Foreign Policy. The Free Press. 1995. עמ' 256. ISBN 0-02-900165-X. 
  • Undue Process A Story of How Political Differences are Turned into Crimes. Free Press. אוקטובר 1992. עמ' 320. ISBN 0-02-900167-6. 

בענייני דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abrams, Elliott, ed. (יוני 2004). International Religious Freedom (2001): Annual Report: Submitted by the U.S. Department of State. Diane Pub Co. עמ' 210. ISBN 0-7567-1338-2. 
  • The Influence of Faith. Rowman & Littlefield Publishers, Inc. 2001. עמ' 256. ISBN 0-7425-0762-9. 
  • Abrams, Elliott; Dalin, David, eds. (פברואר 1999). Secularism, Spirituality, and the Future of American Jewry. Ethics & Public Policy Center. ISBN 0-89633-190-3. 
  • Faith or Fear: How Jews Can Survive in a Christian America. Free Press. יוני 1997. עמ' 256. ISBN 0-684-82511-2. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליוט אברמס בוויקישיתוף