ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי

ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי
John Campbell, 9th Duke of Argyll
	"ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי
לידה	6 באוגוסט 1845; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	2 במאי 1914 (בגיל 68); קאוז, הממלכה המאוחדת
שם מלא	ג'ון ג'ורג' אדוארד הנרי דאגלס סאת'רלנד קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	קילמון, הממלכה המאוחדת
השכלה	אוניברסיטת סנט אנדרוז
מפלגה	המפלגה הליברלית
בת זוג	לואיז, נסיכת הממלכה המאוחדת
	25 בנובמבר 1878 – 23 באוקטובר 1883; (4 שנים)
מונרך בתקופה	ויקטוריה
	→ פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד הנרי פטי-פיצמוריס ←
פרסים והוקרה
	השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1902); אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי; אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר הבירית ;

ג'ון ג'ורג' אדוארד הנרי דאגלס סאת'רלנד קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי (באנגלית: John George Edward Henry Douglas Sutherland Campbell, 9th Duke of Argyll;‏ 6 באוגוסט 1845 – 2 במאי 1914) היה איש אצולה בריטי שכיהן בתפקיד המושל הכללי של קנדה, הרביעי מאז איחוד קנדה, בין השנים 1878–1883. הוא זכור בעיקר בשל שמות מקומות בקנדה הקרויים על שם אשתו.

ביוגרפיה

קמפבל נולד בלונדון, כבנם הבכור של ג'ורג', מרקיז לורן ושל אליזבת קמפבל, בתו של דוכס סאת'רלנד השני ומרגע לידתו הוענק לו התואר רוזן קמפבל. ב-1847, כאשר מלאו לו 21 חודשים, ירש אביו את התואר דוכס ארגייל השמיני ובנו ירש ממנו את התואר מרקיז לורן, שאותו הוא נשא עד לגיל 54. הוא למד באקדמיית אדינבורו, באיטון קולג', באוניברסיטת סנט אנדרוז ובטריניטי קולג', קיימברידג'^[1] וכן בקולג' המלכותי לאמנות.^[2]

בעשר השנים לפני הגיעו לקנדה ערך קמפבל מסעות בכל רחבי אמריקה הצפונית ואמריקה המרכזית, ועסק בכתיבת ספרי מסעות ושירה.^[2] ב-1868 הוא נבחר בבחירות הביניים לבית הנבחרים הבריטי כנציג מחוז הבחירה של ארגיילשייר מטעם המפלגה הליברלית. הוא לא הותיר רושם רב בתפקידו זה והעיתון London World התייחס אליו כ"אפס בבית הנבחרים ואפס בלעדיו".^[2]

ב-21 במרץ 1871 נשא קמפבל לאישה את לואיז, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה הרביעית של המלכה ויקטוריה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1515 בה נישאה בת חוקית של הריבון לנתין הכתר (אז הייתה זו מרי טיודור שנישאה לצ'ארלס ברנדון, דוכס סאפוק הראשון). בני הזוג חלקו אהבה משותפת לאומניות, אך לא נולדו להם ילדים ונישואיהם לא היו מאושרים, והם בילו חלק ניכר מזמנם בנפרד. קמפבל קשר קשרי ידידות רבים עם גברים, כולל הלורד רונלד גאוור, מורטון פולרטון והרוזן מוניי, שהיה ידוע כהומוסקסואל או כביסקסואל, קשר שהזין שמועות בלונדון על נטייתו המינית. בכל אופן, לשמועות אלו לא היה שום ביסוס של ממש.^[2]^[3]

המושל הכללי של קנדה

ב-1878, כאשר הוכרז על מינויו של קמפבל, אחזה התרגשות רבה את תושבי קנדה. לראשונה התגוררו באחוזת רידו, מעון המושל הכללי באוטווה, דיירים מהמשפחה המלכותית. ראש ממשלת קנדה, ג'ון אלכסנדר מקדונלד פינה את סדר יומו כדי לארגן כרכרה מיוחדת מלווה במשמר עבור הנסיכה ועבור קמפבל. צ'ארלס דנט כתב ב-1880 ש"המינוי התקבל בשביעות רצון בכל חלקי הדומיניון ועם כניסתו לתפקיד נכנס המושל הכללי החדש לליבותיהם של האנשים שהתרשמו ממנו לטובה".^[4]

אף על פי כן, קמפבל ורעייתו לא התקבלו בתחילה בצורה חיובית על ידי העיתונות הקנדית, שהלינה על כפיית הזוג המלכותי על החברה הקנדית שהייתה עד אז נטולת זיקה מלכותית, גישה שגרמה לתקלות ולאי-הבנות. הדאגות בנוגע ליצירתה של חצר מלכות נוקשה במעון הרשמי התבררו בסופו של דבר כחסרות ביסוס. בני הזוג היו מתונים יותר בהשוואה לקודמיהם בתפקיד, כפי שניתן היה לראות במסיבות רבות בהן התקיימו פעילות של החלקה על הקרח ושל גלישה על מזחלות, נשפים, ארוחות רשמיות ואירועים שהם אירחו.

בגיל 33 היה הלורד לורן למושל הכללי הצעיר ביותר של קנדה, אך הוא לא היה צעיר מדי כדי לקיים את החובות המשניות של תפקידו. הוא והנסיכה לואיז תרמו תרומות ארוכות טווח לחברה הקנדית, במיוחד בתחומי האומנויות והמדעים. הם עודדו את הקמתן של "החברה המלכותית הקנדית", את "האקדמיה המלכותית הקנדית לאומנויות" ואת הגלריה הלאומית של קנדה, ואף בחרו חלק מהיצירות הראשונות שהוצגו בה. קמפבל היה מעורב בהשלמת סלילתו של קו הרכבת הקנדית הפסיפית ובהקמתם של מיזמים נוספים כמו בית חולים שנבנה בקולומביה הבריטית.^[2] בנוסף להיותו פטרון של האומנויות והספרות בקנדה, כתב קמפבל ספרי פרוזה ושירה רבים.

במשך כל תקופת כהונתו בקנדה, התעניין קמפבל בארץ וביושביה. הוא ערך מסעות בכל רחבי קנדה, עודד את הקמתם של מוסדות רבים וערך פגישות עם בני האומות הראשונות ועם אנשים רבים מכל שדרות החברה הקנדית. ב-1887 נרכש אוסף הפריטים מתרבות האומות הראשונות שלו על ידי המוזיאון הבריטי.^[5]

השיבה לבריטניה

ב-1881 שבה הנסיכה לואיז לבריטניה ושנתיים לאחר מכן סיים קמפבל את תפקידו ואז פורסם ספרו "זיכרונות מקנדה ומסקוטלנד" (Memories of Canada and Scotland).^[6]

ב-1907 נעשו מאמצים כבירים על ידי בכיר ממשל להבטיח ששמו של קמפבל לא ישתרבב לחקירת גנבת תכשיטי הכתר האיריים (אנ'). מאמצים אלו נעשו בשל העובדה שאחד מידידיו הקרובים, לורד רונלד גאוור, על אף שלא נחשד במעורבות בגנבה, היה מקורב לחוגי ההומוסקסואלים שהיו מעורבים בה.

קמפבל היה המושל והנציב של טירת וינדזור בין השנים 1892–1914 ושימש כחבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה של דרום מנצ'סטר משנת 1895 ועד מות אביו ב-24 באפריל 1900, אז הוא ירש את תוארו כדוכס ארגייל התשיעי. הוא והנסיכה חיו בארמון קנזינגטון עד למותו מדלקת ריאות ב-1914, הוא נטמן בכנסיית קילמון שבמחוז ארגייל וביוט.

על שמו נקראו בניין לורן באוטווה, העיירה פורט לורן בנובה סקוטיה, המועצה הכפרית לורן במניטובה, הכפר מערב לורן באונטריו, העיירה לורן באוסטרליה, ורחובות בעיירה אוסווסטרי שבאנגליה ובקוויבק סיטי שבקנדה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי בוויקישיתוף

מידע מאתר המושל הכללי של קנדה
Biography at the Dictionary of Canadian Biography Online
ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
כתבי ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

[1] "Campbell, John Douglas Sutherland, Marquess of Lorne (CMBL863JD)". A Cambridge Alumni Database. University of Cambridge.

[סנדוול-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Sandwell, R.W. (2006). "Dreaming of the Princess: Love, Subversion, and the Rituals of Empire in British Columbia, 1882". In Coates, Colin MacMillan. Majesty in Canada: Essays on the Role of Royalty. Toronto: Dundurn Press Ltd. p. 47.

[3] Packard, Jerrold Victoria's Daughters, St Martin's Griffin, NY, 1998 pp. 203–205

[4] Sandwell, R.W. (2006). "Dreaming of the Princess: Love, Subversion, and the Rituals of Empire in British Columbia, 1882". In Coates, Colin MacMillan. Majesty in Canada: Essays on the Role of Royalty. Toronto: Dundurn Press Ltd. p. 48

[5] "Collection search". British Museum. 20 March 2015. Retrieved 28 April 2016

[6] The Marquis of Lorne (1883). Memories of Canada and Scotland. London, UK: Sampson Low, Marston, Searle & Riverton.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]