ג'ק ברוס

ג'ק ברוס
**John Symon Asher Bruce**
לידה	14 במאי 1943; בישופבריגס, הממלכה המאוחדת
פטירה	25 באוקטובר 2014 (בגיל 71); סדברי, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	Golders Green Crematorium
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1962
מקום לימודים	הקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד, Bellahouston Academy
סוגה	בלוז רוק, ג'אז פיוזן
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה בס, מפוחית פה, גיטרה, קונטרבס, בס
חברת תקליטים	EMI, אטקו רקורדס, פולידור רקורדס
בן או בת זוג	Janet Godfrey
צאצאים	Aruba Red
	www.jackbruce.com
	פרופיל ב-IMDb

ג'ון סיימון אשר "ג'ק" ברוס (באנגלית: John Symon Asher "Jack" Bruce;‏ 14 במאי 1943 – 25 באוקטובר 2014) היה מוזיקאי סקוטי. נודע בעיקר ככותב השירים, זמר ונגן הבס של להקת קרים (עם ג'ינג'ר בייקר ואריק קלפטון), אך ניגן גם במפוחית פה, צ'לו, קונטרבס ופסנתר הן כסולן והן כחבר בהרכבי רוק, ג'אז, בלוז ומוזיקה קלאסית. בשנת 2011 נבחר על ידי קוראי העיתון רולינג סטון למקום השמיני ברשימת "הבסיסטים הגדולים בכל הזמנים"^[1].

תולדות חייו

נולד בעיר בישופבריגס שבסקוטלנד. למד באקדמיה הסקוטית המלכותית למוזיקה ולדרמה ובמהלך לימודיו ניגן בהרכב ג'אז, בניגוד לקו הקלאסי של הלימודים במוסד. ברוס אמנם לא סיים את חוק לימודיו אך זקף לזכות חינוכו הקלאסי, בעיקר היכרותו עם יצירות למיתרים של שוברט והסוויטות לצ'לו סולו מאת באך את השגי הקריירה שלו לאחר מכן^[2]. בשנת 1962 הצטרף כנגן קונטרבס ללהקתו של אלכסיס קורנר ב-1963 פרש עם חבריו ללהקה, ג'ינג'ר בייקר, ונגן האורגן גרהם בונד והקימו את "רביעיית גרהם בונד" יחד עם הגיטריסט ג'ון מקלפלין (לאחר פרישתו השתנה השם ל"גרהם בונד אורגניזיישן"), שניגנה ג'אז, בלוז ורית'ם אנד בלוז, במהלך ההופעות עם להקה זו החליף ברוס את הקונטרבס לגיטרה בס. ב-1966, לאחר ויכוח על הבמה עם ג'ינג'ר בייקר, הצטרף ברוס ללהקת הבלוזברייקרס של ג'ון מאייל, שם ניגן יחד עם אריק קלפטון. שהותו בהרכב זה הייתה קצרת ימים ולאחר זמן קצר חבר ללהקת מנפרד מן, גם שם לא האריך ימים ולאחר פרישתו של קלפטון מהבלוזברייקרס הקימו השניים את ההרכב קצר הימים Powerhouse, שהפך לאחר הצטרפותו של ג'ינג'ר בייקר ללהקת קרים.

להקת קרים הגדירה תת-סוגה חדשה: הפאואר־טריו, הרכב של גיטריסט, בסיסט ומתופף, ללא גיטריסט קצב או קלידן. בהרכב כזה ניתן לבסיסט תפקיד מפתח בשמירת הקצב, ברוס שימש באופן יוצא דופן לגבי בסיסט גם כזמר הלהקה. ברוס כתב (יחד עם פיט בראון) וכיכב כזמר רבים משירי הלהקה, בהם להיטיה Sunshine of Your Love, White Room, I Feel Free ועוד. להקת קרים התפרקה בסוף 1968, לאחר שהיחסים בין ברוס לבייקר הפכו לבלתי נסבלים.

ברוס המשיך בקריירה מגוונת והוציא מספר תקליטים בסגנונות שונים, ברבים מהם כתב פיט בראון את המילים. בסוף 1968 הקליט תקליט ג'אז חופשי עם ג'ון מקלפלין ובאותו זמן הקליט תקליט סולו בסגנון פיוז'ן בשם Things We Like, גם בו נעזר בשירותיו של מקלפלין כנגן. התקליט ראה אור רק ב-1970, כאשר תקליט הסולו שהקליט ב-1969, Songs for a Tailor יצא לפניו. ב-1970 הצטרף ללהקת הפיוז'ן Lifetime יחד עם המתופף טוני ויליאמס והגיטריסט ג'ון מקלפלין והקליט עמם שני תקליטים. במהלך שנות השבעים שיתף פעולה עם אמנים רבים, בהם ג'וני מיטשל, פרנק זאפה (באלבום Apostrophe), לו ריד (ב"Berlin"), קרלה בליי (באלבום Escalator over the Hill ובמסע ההופעות של הביג בנד שלה יחד עם גיטריסט הרולינג סטונז מיק טיילור) ועוד. ב-1977 הקים שלישייה בשם Jack Bruce Band יחד עם המתופף סיימון פיליפס ונגן הקלידים טוני היימס. השלישייה הקליטה תקליט יחיד, How's Tricks. ב-1979 הצטרף להופעות להקת "מהווישנו אורקסטרה" של מקלפלין עם המתופף בילי קובהם ועוד.

ב-1979 הגיעה התמכרותו לסמים (הרואין בעיקר) לרמה שפגעה באופן ממשי בתפקודו ולהפסד רוב כספו. עם ראשית שנות השמונים החל בסיוע חברים לשוב לפעילות. הוא הקים הרכב בשם Jack Bruce & Friends עם המתופף בילי קובהם, הגיטריסט קלם קלמפסון והקלידן דייוויד סנצ'ז. ההרכב הקליט תקליט יחיד ויצא למסע הופעות ארוך בארצות הברית ואירופה. באותה עת השתתף ברוס גם במופעי ההוקרה לאבי הבלוז הבריטי, אלכסיס קורנר והשתתף במספר הקלטות בברלין. בהמשך שנות ה-80 הקים עוד מספר שלישיות בהרכבים משתנים, במידה מצומצמת יחסית של הצלחה. בנוסף, השתתף במיזם מוזיקה לטינית שהפיק מספר אלבומים שזכו להצלחה ביקורתית ומסחרית (Desire Develops an Edge, Vertical's Currency, A Few Short Notes from the End Run, Exotica ו-All Roads Are Made of the Flesh).

ב-1989 הקליט עם ג'ינג'ר בייקר את התקליט A Question of Time והופיע בפסטיבל הג'אז במונטרה. ב-1993 הקליט עם גארי מור את התקליט Cities of the Heart, שהוביל ליצירת שלישיית Bruce-Baker-Moore ‏(BBM), עם ג'ינג'ר בייקר וגארי מור. השלישייה הקליטה תקליט יחיד, Around the Next Dream שהפך לרב-מכר, לפני שהתפרקה כעבור שנה. ב-1993 התקיים גם איחוד חד-פעמי של "קרים" לרגל הכללת הלהקה בהיכל התהילה של הרוק אנד רול. ב-1997 הופיע עם "להקת הכוכבים" של רינגו סטאר יחד עם קלרנס קלמונס ונילס לופגרן מהאי סטריט בנד, גארי ברוקר מפרוקול הארום ואחרים.

בשנת 2003 התגלה בגופו של ברוס סרטן הכבד. במאי 2005, לאחר שמצבו הרפואי התייצב בעקבות השתלת כבד, נערכה לכבודו סדרת הופעות איחוד של "קרים" ברויאל אלברט הול בלונדון שתועדה בתקליט Royal Albert Hall London May 2–3–5–6 2005 וסדרה דומה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק. על אף שמבחינה אמנותית וטכנית לא התעלתה ההופעה לרמות של "קרים" ההיסטורית, הרי שהכרטיסים להופעות אזלו מיד עם הצעתם למכירה ועבור הקהל הייתה זו חוויה רגשית עמוקה^[3]. בהמשך העשור הראשון של המאה ה-21 הופיע ברוס בעיקר עם הרכבי ג'אז בארצות הברית ואירופה.

ב-4 ביוני 2011 הופיע בקונצרט במסגרת יובל ה-60 של הרויאל פסטיבל הול בלונדון, שחגג גם את יובל ה-50 לבלוז הבריטי עם ג'ו בונמסה. במרץ 2014 הקליט את תקליטו האחרון, Silver Rails באולפני אבי רוד, תקליט הסולו הראשון שהקליט באולפן מזה עשור. הקלטת התקליט צולמה על ידי ה-BBC לסרט התיעודי "The Making of Silver Rails, בבימויה של בתו, קיילה סיימון ברוס (בתו השנייה, הזמרת ארובה רד (Aruba Red), שרה קולות רקע בתקליט). ברוס נפטר בביתו בסאפוק ממחלת הכבד ממנה סבל ב-25 באוקטובר 2014. כעבור שלושה שבועות שודר הסרט בערוץ 4 של ה-BBC.

חייו האישיים

ב-1964 נשא לאשה את ג'נט גודפרי (Janet Godfrey), שהייתה מזכירת מועדון המעריצים של להקת גרהם בונד אורגניזיישן. יחד חיברו שני שירים של הלהקה. נולדו להם שני בנים, ג'ונאס (ג'ו), שהיה לקלידן והקים להקה בשם אפרוקלטס (AfroCelts), ג'ו נפטר ב-1997 (בגיל 28) מסיבוכים במערכת הנשימה ומלקולם, שניגן גיטרה עם אביו ועם בנו של ג'ינג'ר בייקר, קופי. השניים התגרשו ב-1980. ב-1982 נשא לאשה את מרגריט שייפר (Margrit Seyffer), מעצבת גרפית שפגש בגרמניה בהיותו במצב כלכלי ונפשי ירוד. שייפר סייעה לברוס להגמל מהשימוש בהרואין והפכה למנהלת שלו. יחד נולדו להם שתי בנות, קיילה, במאית קולנוע ונטשה, זמרת טריפ הופ שנודעת בשם הבמה Aruba Red ובן, קורין.