גוסטינין
| |||
טירת גוסטינין | |||
מדינה | פולין | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | מזוביה | ||
מחוז | גוסטינין | ||
שטח | 32.31 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 17,624 (31 במרץ 2021) | ||
קואורדינטות | 52°25′46″N 19°27′43″E / 52.42938°N 19.46194°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
http://www.gostynin.pl/ | |||
גוסטינין (בפולנית: Gostynin; ביידיש: גאסטינין) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נזכר לראשונה במאה ה-13, ובמקום בו הוא שוכן התקיים יישוב מבוצר סלאבי מהמאה ה-6. בשנת 1382 הוענקו ליישוב זכויות עיר.
באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיר בידי גייסות השוודים. משנת 1795 ועד 1807 נכללה העיר בשטחי פרוסיה, ואז עברה לשטחי פולין הקונגרסאית.
יהודי גוסטינין
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעוד ליישוב יהודי בגוסטינין קיים מהמאה ה-15, ובשנת 1710 הוקם בעיר בית כנסת מעץ. בין השנים 1823-1862 הוגבלו מגורי היהודים בעיר לרובע אחד. בתקופה זו פעל בעיר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין.
במהלך מרד ינואר בשנת 1863 סייעו מספר מיהודי העיר למורדים הפולנים. במהלך הכיבוש הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה האשימו הרוסים את יהודי העיר בריגול, ואסרו את בכירי הקהילה במקום, ובהם הרב. בתקופה זו הגיעו לגוסטינין פליטים יהודים מעיירות הסביבה. במהלך הכיבוש הגרמני של העיר במלחמה, הוטלו על היהודים בה מיסים כבדים, רכושם הוחרם, וחלקם נשלחו למחנות עבודה בפנים גרמניה.
עם תום המלחמה, בשנת 1918, התעללו ביהודי העיר חיילי הצבא הכחול. לאחר המלחמה פחת מספר היהודים בעיר בשל הגירה, והקהילה השתקמה בעזרת ארגוני סעד מקומיים ובסיוע הג'וינט.
בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, והתקיים בה קיבוץ הכשרה. כמו כן, פעלו בעיר אגודת ישראל והבונד, והתקיימו בה מוסדות תרבות יהודיים. הרב האחרון של הקהילה היה יצחק מאיר בורנשטיין, מפעילי המזרחי (נספה בשואה).
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת ספטמבר 1939 נכבשה גוסטינין בידי הגרמנים. ביום כיפור ת"ש נכלאו יהודי העיר בכנסייה המקומית, והוחזקה בה כשלושה ימים. לאחר מכן, הועלה באש בית הכנסת בעיר, והיהודים צוו לפרק את בית המדרש בה. בהמשך הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ביצוע עבודות כפייה, חובת נשיאת טלאי צהוב, איסור הליכה על מדרכות, וחובת מסירת דברי ערך ותשלום סכומי כופר. בנובמבר 1939 הוצאו להורג בעיר ארבעה מנכבדי הקהילה.
בסוף שנת 1940 רוכזו יהודי העיר בגטו פתוח, אליו הועברו יהודים רבים מהסביבה, ואשר מספר יושביו הגיע לכ-2,250 איש. בתקופה זו כל יהודי מגיל 10 חויב בביצוע עבודות כפייה. בקיץ 1941 הוקף הגטו בגדר תיל, ונסגר. ממועד זה החלו חטיפות של יהודים מהגטו למחנות עבודה, עד שנותרו בגטו בעיקר זקנים, ילדים ונשים.
באפריל 1942 חוסל הגטו בגוסטינין, ורוב יושביו הועברו למחנה ההשמדה חלמנו. לאחר מכן, הרסו הגרמנים את בית העלמין היהודי בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גוסטינין (בפולנית)
- ספר יזכור לקהילת גוסטינין, בספריית העיר ניו יורק
- גוסטינין באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- גוסטינין (Gostynin), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "גוסטינין", באתר JewishGen (באנגלית)
- "גוסטינין", באתר השטעטל הווירטואלי
- אנה ז'ולקובסקה, גוסטינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 54–55), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- גוסטינין (פולין), דף שער בספרייה הלאומית