יחיאל מאיר מגוסטינין
לידה |
1816 ה'תקע"ו |
---|---|
פטירה |
1888 (בגיל 72 בערך) כ"א בשבט ה'תרמ"ח |
תקופת הפעילות | ?–1888 |
רבי יחיאל מאיר ליפשיץ[1] (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהלים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה אופוטשנה שבפולין לרבי יעקב צבי, חתנו של רב העיירה רבי יהודה לייב ליפשיץ, שנפטר כשלוש עשרה שנה לפני הולדת רבי יחיאל מאיר. בילדותו, נפטרו הוריו, ואחי אימו רבי שמואל נח ליפשיץ אב"ד טורבין (ה'תק"מ (בערך) ה'תקצ"ב) (1780–1832), מונה להיות לו לאפוטרופוס. בבית דודו הושפע מתנועת החסידות, שכן דודו היה מתלמידי המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין.
בנעוריו למד אצל רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא. לאחר נישואיו, היה סמוך על שולחן חותנו רבי לייביש בגוסטינין, התמסר לתורה ועבודה והתנהג בדרך החסידות ובפרישות[2] לאחר שחמיו נפטר, פתח מכולת למוצרי טבק לפרנסתו. חנותו נוהלה בידי אשתו והוא המשיך בלימוד התורה.
הגעתו לקוצק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשפעת רבי מאיר קוואלער נסע יחיאל מאיר לרבי מנחם מנדל מקוצק, והפך להיות מגדולי תלמידיו[3]. רבי יחיאל מאיר העריץ את רבו, והתבטא אודותיו שכאשר היה מניע את השטריימל שלראשו, היו מתנועעים עמו כל העולמות[4]. בשנת ה'תר"ו התפנתה משרת הרבנות בגוסטינין לאחר שהרב שלמה מחסידי קוצק עבר לכהן כאב"ד בשעראדז, נכנסו חסידי קוצק שבעיר לשאול את הרבי מקוצק את מי לקבל כרב והשיב, הלא 'יש לכם את האברך יחיאל מאיר', וחזרו לביתם עם אגרת מנאמן ביתו של הרבי מקוצק רבי הירש טומשובר בשם הרבי מקוצק שיקבל על עצמו את הרבנות.[5].
קשריו עם רבנים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישת הרבי מאיזביצא מקוצק התלבט רבי יחיאל מאיר האם לעזוב או להישאר, הלך בדרך וישב בפרשת דרכים עד שנראה לו כעמוד אור והלך אחריו וחזר לקוצק.[6]
לאחר פטירתו של רבו המובהק והראשון רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'תרי"ט, נסע לרבו רבי יצחק מאיר אלתר מגור בעל 'חידושי הרי"מ', ולאחר פטירתו בשנת ה'תרכ"ו נסע רבי יחיאל מאיר לרבי אברהם לנדא מטשכנוב (אביהם של רבי זאב וולף מסטריקוב ורבי דוב בעריש מביאלה). בתקופה זו ביקר גם אצל רבי יעקב אריה מראזימין. בין חבריו ניתן למנות את רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, שאמר שכאשר הוא מתפלל ואומר 'ושים חלקנו עמהם' (מתפילת עמידה) הוא חושב על הרבי מגוסטינין[7]. כמו כן, היה לו ידידות גדולה עוד מימי קוצק עם רבי אברהם בורנשטיין בעל ה'אבני נזר', [8] ועם רבי זאב וולף מסטריקוב[9]. ורבנים ופוסקים נוספים. קשר מיוחד היה לו עם רבי ישראל יהושע מקוטנא ופעלו יחדיו להקטין מחלוקות. [10] על ההסכמה' שכתב הרב מקוטנא למו"ל של הספר ההלכתי של רבי יעקב גזונדהייט מוורשה 'תפארת יעקב', ר' דוד געלבוים ור' יהושע פאלק הירשביין, הוסיף רבי יחיאל מאיר 'גם אני מבקש מכבוד אחב"י [אחינו בני ישראל] על כל הנ"ל לטוב'. יום א' ר"ח כסליו תרמ"ו.
הכתרתו לאדמו"ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שהפך להיות מחבורת תלמידיו המובחרים של הרבי מקוצק, פנו אליו רבים שיהיה אדמו"ר. דבר זה נעשה רק בשנת ה'תרל"ה (1875), לאחר פטירתו של רבי אברהם מטשכנוב. אז ייסד ישיבה גדולה בגוסטינין, שם קבע את מרכז חסידיו.
הנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחיאל מאיר נהג להרבות בצדקה. כמו כן, היה מקפיד על מצוות הכנסת אורחים, ולפעמים לא אכל כי לא מצא אורח שיאכל עמו.
רבי יחיאל היה גם מעורב בחיי הציבור היהודי בפולין. הוא חתם, בין השאר, על כרוזי האיסור על ספרי מינות והעדפת השימוש באתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי קורפו. כמו כן, רבי יחיאל מאיר הרבה בקריאת ספר התהלים, וקבע שקריאה בו יכולה לעזור בריפוי כאבים שונים.
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחיאל מאיר נפטר בכ"א בשבט ה'תרמ"ח (1888). לאחר הלווייתו, אמר רבי אברהם מסוכטשוב לנכדו רבי דוד: "חבל שלא לקחתיך עימי לגוסטינין - שם ראינו יהודי אמיתי".
בניו ותלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו
- רבי ישראל משה ליפשיץ (נפטר ב-1918) האדמו"ר מפרושקוב, אף הוא תלמיד חכם קוצקאי. את מקומו ירש בנו רבי מנחם מנדל (נפטר ב-1934) שניהל חצר קטנה בוורשה.
- רבי לייביש ליפשיץ.
- חתנו היה רבי אהרן יעקב זילברשטיין.
תלמידיו
- רבי שמעון מנדל מגורבטשוב, ממקבצי תורתו בספר 'מי הים'.
- רבי נתן נטע מקוליבעל, ממקבצי תורתו בספר 'מי הים'.
- רבי יעקב חיים זעליג מלוברנץ, בעל 'ויחי יעקב' - כתב על רבו הספד גדול והרבה לכתוב מתורתו בספרו.
משנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחיאל מאיר הכניס במשנתו את עקרונות לימוד התורה והחינוך החריף והשנון של רבי מנדלי מקוצק והעביר אותו לעם. רבי יחיאל מאיר בנה את משנתו על חסידות עממית שצמחה מקוצק, חסידות שהעבירה את עקרונות הלימוד הקשים לפשוטי העם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יצחק ברומברג, היהודי הטוב מגוסטינין, מגדולי התורה והחסידות חלק י"א, ירושלים ה'תשט"ז.
- משה שנפלד, הרבי מקאצק וששים גבורים, חלק שני עמודים תמט-תפו, הוצאת נצח ה'תשי"ט מאת הסופר אריה אלברט.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות (3 כרכים), הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ה.
- מי הים השלם הוצאת מכון זיכרון קדושי פולין ה'תשנ"ה 1995
- יצחק מאיר ליפשיץ, ספר מי הי"ם לאדמו"ר מגוסטינין - על שינויים בין עותקי הספר (בעלון איגוד ספרני היהדות)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין („בעל התהלים”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יחיאל מאיר מגוסטנין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי הסופר א.י.ברומברג בספרו 'היהודי הטוב מגוסטינין', עמוד ט, ליפשיץ היה שם משפחתו של של אבי אמו. וכן הסופר י.ל.לוין בספרו 'בית קוצק' (עמוד רלא)
- ^ י.ל.לוין 'בית קוצק', עמוד רלב
- ^ כאשר הגיע לראשונה לקוצק היה ירא מאוד אולי יקשה עליו לקבל אזהרות וענייני החסידות והתנהגות החסידים מקאצק', אמר לו הרבי מקוצק 'אין אנו מחדשים שום דבר חדש אלא אנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו' ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שיא)
- ^ 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות קפה
- ^ אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד תנט: שיח שרפי קודש חלק ג אות לח
- ^ קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט מהמחבר אברהם יהושע השל (דרוש מקור נוסף)
- ^ י. ל, לוין, 'השרף' האריות שבחבורה, עמוד 124, ירושלים תשי"ט.
- ^ ראו 'הרבי מקוצק וששים גבורים', חלק ב' עמוד תסג
- ^ ראו אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד תנח
- ^ היהודי הטוב מגוסטינין, עמודים נה-נו