דונלד ווטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דונלד ווטסון
Donald Watson
דונלד ווטסון מעיין במגזין 'חדשות הטבעונות' משנת 1944
דונלד ווטסון מעיין במגזין 'חדשות הטבעונות' משנת 1944
דונלד ווטסון מעיין במגזין 'חדשות הטבעונות' משנת 1944
לידה 2 בספטמבר 1910
דרום יורקשייר
פטירה 16 בנובמבר 2005 (בגיל 95)
קאמבריה
מדינה בריטניה
פעילות בולטת טבע את המושג 'Vegan' (בעברית: טבעוני), וייסד את האגודה הטבעונית
מקצוע מורה לעיבוד עץ
תפקיד נשיא האגודה הטבעונית
השקפה דתית אגנוסטיקן
בת זוג דורותי מורגן ווטסון

דונלד ווטסון (באנגלית: Donald watson‏; 2 בספטמבר 1910, דרום יורקשייר, בריטניה - 11 בנובמבר 2005, קאמבריה, בריטניה) היה פעיל זכויות בעלי חיים בריטי, שטבע בשנת 1944, ביחד עם אשתו דורותי מורגן ווטסון, את המושג 'Vegan' (בעברית: טבעוני), וייסד את האגודה הטבעונית – הארגון הראשון בעולם לקידום טבעונות[1][2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון נולד בדרום יורקשייר וגדל עם אח ואחות במשפחה שמרנית טיפוסית שאוכלת בשר ומבקרת בכנסייה. אביו החל את חייו כנער חווה עני, אך השקיע בלימודים והפך למנהל בית ספר גדול בגיל 30. בגיל 14, החל ווטסון ללמוד נגרות, והפך במהרה לשוליית נגר. את חופשות החגים, נהג לבלות בחווה המשפחתית שנוהלה על ידי דודו וסבתו. לדבריו, בחווה החקלאית הייתה אווירה פסטורלית: בשהותו, היה מוקף בבעלי חיים, וכולם "נתנו" משהו. הסוס הגדול גרר מחרשה, הסוס הקטן היה רתום לעגלה, הפרות "נתנו" חלב, התרנגולות "נתנו" ביצים, הכבשים "נתנו" צמר, והוא לא הבין מה "נותנים" החזירים[3]. אחד מזיכרונות הילדות החזקים שלו הוא היום בו מספר חקלאים הגיעו לחווה, ושחטו את אחד החזירים, איתו הספיק להתיידד במהלך שהותו. משפחתו לא ניסתה להרחיק אותו מאזור השחיטה, והוא זוכר היטב את כל תהליך השחיטה, לרבות הצרחות של החזיר והתנגדותו. ווטסון הופתע מאוד לגלות שדודו החביב לקח חלק בשחיטה: "ובנקודה זו הבנתי שעלי להעריך מחדש חוות ודודים". אירוע זה, טען ווטסון, גרם לו להבין כי לכל חיה בחווה ישנו תאריך תפוגה, וביום בו היא אינה מביאה תועלת לאדם - היא נשחטת. החווה אותה תפס כגן עדן, הפכה בעיניו באותו רגע לאתר הוצאה להורג של בעלי חיים. בגיל 14, בשנת 1924, קיבל החלטה לכבוד השנה החדשה לאמץ אורח חיים צמחוני[1].

חייו הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון עבד לפרנסתו כנגר, אולם בעקבות השפל הגדול בשנות השלושים, החליט ללמוד הוראת עיבוד עץ. בגיל 21, החל את הכשרתו כמורה לעיבוד עץ, ועבד בהוראה זו עד הגיעו לגיל 63. לאחר מכן עבד כמדריך טיולי טבע בהרים עד גיל 70. בשנת 1942, כשהיה בן 32, החליט להימנע לחלוטין ממוצרים מהחי, והפך למעשה לטבעוני. אמרתו של המשורר הנורווגי, הנריק איבסן "האדם החזק ביותר בעולם הוא האדם שמסוגל לעמוד לבד" היוותה עבורו מקור כוח להמשך דרכו, חרף הביקורת הנוקבת אותה ספג. בשנת 1944, בגיל 34, ייסד את האגודה הטבעונית שהייתה הארגון הראשון מסוגו בעולם לקידום אורח חיים הנמנע מצריכת מוצרים מן החי, כולל חלב וביצים[4][3].

במלחמת העולם השנייה, היה לסרבן מצפון. לדבריו, במלחמת העולם הראשונה, 307 צמחונים, טבעונים ושאר "מוזרים" שסירבו לעבוד בבית מטבחיים במסגרת המאמץ המלחמתי (אנ') – נורו[3]. גם אחיו ואחותו הלכו אחריו; אימצו אורח חיים טבעוני והיו לסרבני מצפון[5]. אימם אמרה: "הרגשתי כמו תרנגולת שהטילה ביצי ברווז"[4]. במהלך מלחמת העולם השנייה, ווטסון התנדב לכוחות ההצלה של מכבי האש[6]. בשנת 1946, נישא לדורותי מורגן (Dorothy Morgan) והשניים עברו לגור בקאמבריה. לזוג נולדה ילדה אחת – ג'נט, והם חיו יחדיו במשך 47 שנה, עד מותה בשנת 1994[7]. בראיון משנת 2002 אמר: "אני בן 92, מוחי צלול. אני מבוגר יותר מעשרים שנה מגיל התמותה הממוצע של גברים בארצנו. אני מסוגל לעשות ככל העולה על רוחי, ואף לטפס על הרים בימים נוחים. חיי חלפו ללא מכאובים וללא שימוש בתרופות. כל מבקרי הוותיקים כבר מתו, ואני טבעוני נלהב אף יותר ממה שהייתי בהתחלה"[3].

האגודה הטבעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד האגודה הטבעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון היה חבר שנים רבות באגודה הצמחונית (אנ'), אולם בניגוד לרוב חבריה, הוא התנגד לא רק לצריכת בשרם של בעלי החיים, אלא לצריכת כל המוצרים מן החי. לדבריו, תהליך ייצור מוצרי חלב וביצים אכזרי לא פחות מתהליך ייצור בשר. הוא נמנע מצריכת בשר, חלב, ביצים, עור וצמר, והתנגד לציד, דיג, ספורט דמים (אנ') ולניסויים בבעלי חיים[8]. בנוסף, ווטסון נמנע לחלוטין מעישון ומשתיית אלכוהול. בטבעונות הוא מצא תועלת בריאותית, אך צידד בה בעיקר משום ההיבט המוסרי[8]. הוא ביקש מהאגודה הצמחונית שתאפשר לו לפתוח בתוכה שלוחה שתתרכז בקידום אורח חיים ללא מזון מהחי, אולם נענה בשלילה, משום שהאגודה הצמחונית רצתה למקד את כל האנרגיות שלה בקידום הימנעות ממוצרי בשר בלבד. למרות התנגדות האגודה הצמחונית לבקשה זו, היא הקדישה במגזין שלה מקום נרחב לסוגיה האתית של צריכת החלב, מספר שנים לפי ייסוד האגודה הטבעונית[9].

"באופן ברור, אם זה רע להרוג עגל עבור בשרו, זה רע במידה שווה להרוג אותו עבור חלב. אם זה רע להרוג עופות עבור בשרם, זה גם רע להרוג אותם עבור ביצים"[10]

— דונלד ווטסון

עקב סירוב האגודה הצמחונית לבקשתו, ווטסון פרש ממנה, ביחד עם אלסי שריגלי, זוגתו דורותי ועוד שלושה חברים, על מנת להקים ארגון חדש שיקדם התנגדות מלאה לניצול בעלי חיים. בנובמבר 1944 הקימו את האגודה הטבעונית, ובמהרה הצטרפו אליהם 19 פעילים נוספים[4]. 25 פעילים אלו נתפסים כדור המייסדים של התנועה הטבעונית. ווטסון כינה את התנועה הטבעונית: "התנועה הגדולה ביותר שאי פעם הייתה", זאת משום שהיא מציעה לדבריו פתרון שייטיב עם האדם, עם בעלי החיים ועם הסביבה גם יחד[8]. ווטסון הפציר בחברים לקחת חלק בהקמת התנועה הטבעונית – לכתוב מאמרים, לתת עצות ולענות למכתבי הביקורת. לדבריו, אחת ממטרות הארגון היא לכונן טיעון בעד שינוי מוסרי, בטוח והגיוני, ושיש להסביר מדוע האגודה הטבעונית מחרימה את השימוש במוצרי חלב וביצים[11][9].

בשנת 1988 כתב ווטסון את זיכרונותיו מהקמת האגודה הטבעונית: "היינו מעטים ופזורים למרחקים אחד מהשני. כל אחד מאיתנו היה שקוע עמוק בקריירה שלו. לא היו לנו תקציבים, כלי תחבורה פרטיים פרט לאופניים, תקדימים לעבוד לפיהם, משרד או ניסיון ביחסי ציבור ופרסום. היינו בתקופת מלחמת העולם השנייה, קצבת המזון הייתה חמורה ביותר ונמשכה כך למשך 7 שנים נוספות"[12].

המגזין 'חדשות הטבעונות'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הארגון, ווטסון ייסד, ערך והוציא לאור לבדו את המגזין הראשון בעולם לקידום אורח חיים טבעוני שנקרא 'Vegan News' (בעברית: 'חדשות הטבעונות'). המגזין כלל במקור ארבעה דפים בלבד, אולם במפתיע ווטסון קיבל תרומה של 2 פאונד (פי שמונה מדמי המנוי שגבה מהחברים עבור הוצאות המגזין), ועם סכום הכסף הזה הוא נחפז לחנות, ורכש מספיק נייר דפוס שאפשר לו לפרסם את 'חדשות הטבעונות' על גבי 12 דפים. ווטסון הצליח להוציא לאור את המגזין עבור 500 מנויים בלבד, משום שהיה עליו להכניס באופן ידני למכונת הדפוס 6000 דפים ולהדק אותם האחד לשני - עבודה מייגעת שנמשכה גם בלילות[12]. בכתב יד, כתב ווטסון את שם המגזין בדף הכותרת. המהדורה הראשונה של המגזין, ראתה אור ב-24 בנובמבר 1944. ווטסון קיבל אלפי מכתבי תגובה, לעיתים 30 - 40 ביום, והקדיש זמן רב במענה. המגזין איפשר לווטסון ולחבריו להגיב לביקורת הרבה שנשמעה כלפיהם. רבים הזהירו את הטבעונים כי תזונתם אינה אפשרית ומסכנת את בריאותם. אחרים טענו כי אין זה העיתוי המתאים לחולל שינוי שכזה. לדבריו, מגזין זה הוא בבחינת מגילות מדבר יהודה של התנועה הטבעונית, משום שהוא מתאר איך הכל התחיל בזמנים כה קשים[3].

הביקורת שנשמעת כלפינו היא שהמועד טרם הבשיל לכדי שינוי שכזה, אולם האם היה בעבר מועד שפשוט הבשיל לשינוי אילולא הנחישות האנושית? האם ויליאם וילברפורס המתין להבשלת המועד לפני שהחל במאבקו נגד העבדות? האם אדווין צ'דוויק (אנ') המתין לרגע בלתי קיים שכזה לפני שניסה לשכנע את הציבור ששמירה על מים נקיים תשפר את איכות חייו? יש בכך סכנה ברורה להשאיר את התגשמות האידיאלים שלנו לדורות הבאים, משום שהדורות הבאים עשויים שלא להחזיק באידיאלים שלנו[9]

— דונלד ווטסון

המושג Vegan[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המושג 'Vegan' (בעברית: טבעוני), טבע ווטסון ביחד עם אשתו, דורותי מורגן ווטסון, בשנת 1944, עת ייסדו את האגודה הטבעונית. המילה היא הלחם של שלוש האותיות הראשונות ושתי האותיות האחרונות של המילה 'vegetarian' (בעברית: צמחוני), זאת על מנת לסמן את ההתחלה ואת הסוף של הצמחונות: הצמחונות התחילה את הרעיון, אולם הטבעונות היא השלב הסופי והאידיאלי אליו יש להגיע ביחס האדם כלפי בעלי החיים[2]. אחת המסעדות הצמחוניות המפורסמות שפעלה בלונדון באותם הימים, נקראה 'Vega' וייתכן כי ווטסון קיבל השראה משם זה[12].

עד הטמעת מושג זה בציבור, צמחונים וטבעונים כאחד כונו 'צמחונים'. המושג Vegan אמנם נטבע בשנת 1944, אולם היה נעדר הגדרה ברורה. לסלי קרוס (Leslie J Cross), מייסד חברת Plamil Foods (אנ') (אחת החברות הראשונות במערב לייצור חלב סויה), סגן נשיא האגודה הטבעונית ואחד מששת פעיליה הראשונים, הציע בשנת 1949 הגדרה למושג: "העיקרון לפיו בעלי החיים ישוחררו מניצול האדם". לאחר מספר שנים, ההגדרה נוסחה בשנית: "לשים סוף לניצול בעלי החיים על ידי האדם עבור מזון, מסחר, שיעבוד, צייד, ניסויים ולכל הפעולות האחרות הכרוכות בניצול בעלי חיים על ידי האדם". בשנת 1979, כאשר האגודה הטבעונית נרשמה כארגון צדקה, היא עדכנה את ההגדרה: "פילוסופיה ואורח חיים השואפים להימנע ככל הניתן מכל הדרכים של ניצול ואכזריות כלפי בעלי חיים עבור מזון, הלבשה וכל מטרה אחרת. כמו כן, הרחבה וקידום שימוש בחלופות שאינן מן החי, עבור תועלת האדם, בעלי החיים והסביבה. מבחינה תזונתית, המושג מתאר את הנוהג להימנע ממזון מן החי"[2].

במהדורה הראשונה של 'חדשות הטבעונות', ווטסון כתב כי דרוש לתנועה שם: "עלינו לשקול בכובד ראש איך יש לקרוא לתנועה שלנו, למגזין שלנו ולעצמנו. המושג 'א-חלביים' (Non-dairy) הפך כבר לביטוי שגור, אולם כמו המושג 'א-לקטו' (non-lacto) - המושג נגטיבי מידי. כמו כן, המושג הזה אינו מתאר את ההתנגדות שלנו למאכל ביצים. אנו זקוקים למושג שימחיש שגם אם כל המזון מן החי הוא בגדר טאבו, הטבע עדיין מספק לנו מגוון רחב של מזון לבחור ממנו. צמחונות ופירותנות כבר מקושרות לתנועות בהן מותר לאכול מ'פירותיהן'(!) של פרות ותרנגולות, ולכן נראה שאנחנו חייבים להגות מילה חדשה וראויה. משום שכתב העת הראשון הזה היה חייב שם, בחרתי לקרוא לו 'Vegan news'. אם נאמץ מילה זו, התזונה שלנו בקרוב תקרא 'תזונה טבעונית'. הצעות חברים יתקבלו בברכה"[9]. חברי האגודה הטבעונית העלו מספר הצעות כגון: allvega, neo-vegetarian, dairyban, vitan, benevore, sanivore, beaumangeur[2], אולם השם שהציע ווטסון התקבל במהרה, ולדבריו השתרש לחלוטין בשפה, ונמצא כנראה בכל מילון בעולם[3]. המושג נכנס לראשונה למילון אוקספורד בשנת 1986 תחת ההגדרה: "אדם שנמנע באופן עקרוני ממזון מן החי, צמחוני אדוק"[12].

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכת חלב נתפסה בעיניו של ווטסון כאבסורד שהטבע מעולם לא התכוון אליו: "לא יכולנו לחשוב על מחזה מוזר יותר מאדם בוגר שמחובר לעטין של פרה בזמן הארוחות שלו"[12]. במהדורה הראשונה של המגזין, הוא הגיב לעמדת הצמחונים לפיה יש להתנגד לצריכת בשר משום שייצורו כרוך בהריגת בעלי חיים, אולם אין סיבה לוותר על ביצים וחלב משום שייצורם אינו כרוך בהריגת בעלי חיים[13]: "סוגיית השימוש בחלב חשפה ראיות חזקות לכך שתהליך ייצור חלב ומוצריו כרוך בניצול, אכזריות ושחיטה של יצורים בעלי יכולת חישה גבוהה. התירוץ שתהליך הפקת מוצרי חלב אינו מצריך הריגה, הוא בלתי נסבל עבור כל מי שיש לו הידע על שיטות עבודה בחקלאות המתועשת". לטענתו, הצמחונות היא רק קרש קפיצה ושלב ביניים בין תזונת כול לבין תזונה טבעונית[1]: "השד יצא מהבקבוק, ואף אחד לא יכול להחזיר אותו לימי הבורות של לפני שנת 1944"[14]. בעמדה זו הוא החזיק גם בהתייחסו ללקטו-צמחונים (צמחונים הנמנעים מצריכה של ביצים אך אוכלים מוצרי חלב): "בחרנו בתזונה שנמנעת מכל המזון מן החי. האכזריות הבלתי ניתנת לערעור בתהליך ייצור מוצרי החלב הפכה את זה לברור שלקטו-צמחונים נמצאים בחצי הדרך בין אוכלי בשר לבין הומניים באמת"[8].

ניתן לראות בברור שהתרבות שלנו מבוססת על שיעבוד בעלי חיים, בדיוק כפי שתרבויות העבר התבססו על שיעבוד בני אדם, ואנחנו מאמינים שגורלו הרוחני של האדם יביא אותו בסופו של דבר להתייחס בסלידה למחשבה שבני אדם אכלו בעבר תוצרי גופות של בעלי חיים[9]

— דונלד ווטסון

ווטסון טען כי הטבעונות השפיעה על כל היבט בחייו, וכי יש מחיר בלתי נמנע של הדרה חברתית שעל הטבעונים לשלם. מסיבה זו, הוא סבר שטבעונים שנמצאים בסביבה שאין בה טבעונים, צריכים ליצור איזשהו קשר עם התנועה הטבעונית[3]. הוא סירב לקבל את הרעיון שניתן לנצח רשע רק באמצעות רשע גדול יותר, וראה בטבעונות דרך להילחם ברשע שלא נוסתה עוד מעולם[3]. ווטסון מעולם לא לקח חלק בפעולות ישירות של חילוץ בעלי חיים, אולם רחש כבוד למי שכן עסק בכך: "אם הייתי חיה בכלוב מעבדת ניסויים, הייתי מודה לאדם שהיה פורץ למעבדה ומשחרר אותי"[1].

כשנשאל מהו ההישג הגדול ביותר בחייו השיב: "להרגיש שאני לקחתי חלק בהתחלת תנועה חדשה וגדולה שיכולה לא רק לשנות את מהלך הדברים עבור האנושות ושאר היצורים על פני כדור הארץ, אלא גם לשנות את צפיות האדם להישרדות הרבה יותר ממושכת על פני כדור הארץ"[5].

פנייה לתנועה הצמחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אורך חייו, שמר ווטסון על קשר עם התנועה הצמחונית. במהלך פעילותו לקידום הטבעונות, הוא ביקש מחברי התנועה הצמחונית לבחון מחדש את הטיעונים שלהם ואת מטרות התנועה הצמחונית, זאת במטרה לאחד בין שתי התנועות.
ווטסון הציג בפני התנועה הצמחונית שתי טענות[10]:

  1. תזונה שאינה כוללת מזון מן החי המתוכננת בתבונה היא בטוחה ומעשית.
  2. אין בסיס רציונלי להבחנה בין התנגדות מוסרית לשימוש בבשר בעלי חיים, לבין שימוש בתוצרת שלהם.

בשנת 1948 פרסם מאמר במגזין התנועה הצמחונית הקורא לחבריה לשקול מחדש את מטרות התנועה. לדבריו, הימנעות מבשר בתזונה היא רפורמה נדרשת, רק בתנאי שהיא לא מלווה בהגדלת הצריכה של מאכלים אחרים מן החי. אם דבר זה מתרחש, כל הטיעון נגד אכזריות כלפי בעלי חיים נשמט לקרקע. תזונה צמחונית אינה מוסרית, כלכלית או אסתטית יותר מתזונה בשרית, וייתכן כי תזונה זו אכזרית אף יותר[10].

"הגיעה העת לנסח מחדש את ההגדרה של צמחונות. צמחונות צריכה להגדיר את העיקרון לפיו אין צורכים מזון מן החי. אם התנועה הצמחונית הייתה מקבלת זאת עכשיו; תוך זמן קצר, יהיה זה בלתי נתפס שהגדרת הצמחונות יכולה הייתה להיות אי פעם משהו אחר. המעבר לתזונה צמחית לחלוטין לא יגרום בעיות, אלא לאלו שמבחינים באופן בלתי-רציונלי בין שחיטה לצורכי ייצור בשר לבין שחיטה לצורכי הדרישות שלהם. אנשים אלו, בגלל השקפת עולמם השגויה, יהיו ברוחם מחוץ לתנועה החדשה, והם יצטרכו להתקדם אל עבר הרעיון הנכון, בדיוק באותו האופן שאוכלי הבשר צריכים. זו עובדה מטרידה שבמדינה שלנו, מאות צמחונים נלהבים נשארו ללא ברירה אלא להקים לעצמם תנועה חדשה מחוץ לתנועה הצמחונית, וזאת על מנת לקדם צמחונות עקבית"[10].

כמו כן, ווטסון הפציר בחברי התנועה הצמחונית להפסיק לקשר את הדת הנוצרית לצמחונות. לדבריו, יש לשמור על כתיבה חילונית שאינה מערבת אלים ופסוקים כאלו ואחרים. לדבריו, אלפי צמחונים תופסים את הדת כמיתוס, ועל התנועה הצמחונית להיצמד לשיטה המדעית, לעובדות ולראיות[10].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנים לפני מותו אמר: "בסופו של דבר, כנראה בעשר השנים הקרובות, בוקר אחד אני לא אתעורר. מה יקרה אז? יערכו לי הלוויה, קומץ של אנשים ילווה אותי, וכפי שג'ורג' ברנרד שו תיאר את הלווייתו שלו, גם אותי ילוו כל הנשמות של בעלי החיים שמעולם לא אכלתי, ובמקרה זה – זו תהיה הלוויה גדולה מאוד!"[7]. ווטסון חי חיים פעילים ובריאים עד מותו בגיל 95[8]. על אף שהגדיר עצמו כאגנוסטיקן[3], הלווייתו התקיימה בכנסייה המקומית, והוא נקבר בחצר הכנסייה באותה חלקת הקבר בה נקברה אשתו 9 שנים לפני כן[15]. בתו ג'נט ספדה לו: "היו לו הרבה מבקרים בזמנו, גם צמחונים, שחשבו שאי אפשר לחיות על תזונה טבעונית. אולם הוא היה נחוש להעמיד אותם על טעותם, והוא עשה בדיוק את זה"[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Foods for life, Interview with Donald Watson - Vegan Founder
  2. ^ 1 2 3 4 The Vegan Society, History, We’ve come a long way!
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 George D Rodger, Interview with Donald Watson on Sunday 15 December 2002
  4. ^ 1 2 3 Rose Elliot, Donald Watson - The first vegan, who invented the word - and outlived his many critics, Saturday 14 January 2006
  5. ^ 1 2 Obituary: Donald Watson, BBC news, 18 November 2005
  6. ^ 1 2 Obituary: Mr Donald Watson, of Keswick - Times & Star, 02 December 2005
  7. ^ 1 2 Donald Watson, The Scotsman, 6th July 2015
  8. ^ 1 2 3 4 5 Gary L. Francione, Animal Rights: The Abolitionist Approach, A Moment of Silence for Donald Watson, Founder of The Vegan Society
  9. ^ 1 2 3 4 5 The Vegan News, No. 1. November 1944
  10. ^ 1 2 3 4 5 Donald Watson, Should the Vegetarian Movement be Reformed?, The Vegetarian World Forum, No. 1 Vol. 2 - THE VEGETARIAN - SPRING 1948 pp.23-27, International Vegetarian Union (IVU)
  11. ^ Leah Leneman, No animal food: the road to veganism in britian, 1909-1944, University of Edinburgh, 1999
  12. ^ 1 2 3 4 5 70 years of The Vegan Society, The Vegan Society, 2004
  13. ^ Joseph Connelly, Remembering Donald Watson, the Father of Veganism, Veg News, 2010
  14. ^ Vegan Founder Dies at 95 - Donald Watson, World Vegetarian And Vegan News, November 17, 2005
  15. ^ Vegan Place, In Memory and Celebration: Donald and Dorothy, May 26, 2014
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דונלד_ווטסון&oldid=36545281"