דיומיד
 | |
| העיירה דיומיד | |
| מדינה / טריטוריה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אלסקה |
| מחוז | מחוז נום |
| ראש העיר | קסנדרה אקוואלוק |
| תאריך ייסוד |
28 באוקטובר 1970  |
| שטח | 6.30 קמ"ר |
| גובה | 29 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 83 (2020) |
| קואורדינטות | 65°45′30″N 168°57′06″W / 65.758333333333°N 168.95166666667°W |
| אזור זמן | UTC -9 |
| https://kawerak.org/our-region/diomede/ | |
  | |
דיומיד או ינאליק (באנגלית: Diomede; באינופיאק: Iŋaliq) היא עיר קטנה על האי דיומיד הקטן, והיא נמצאת פחות מארבעה קילומטרים מזרחית לקו התאריך הבינלאומי. לפי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית נכון לשנת 2020, מונה אוכלוסיית העיר כ-83 תושבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה ינאליק היא כנראה בת 3,000 שנה, שם היו מחנות צייד עתיקים.[1] במאה ה-19 ציידים בנו לעצמם בתים מאבנים ורצועות בד.[2] הבניין הרגיל הראשון שנבנה שם היה כנסייה קתולית, שתוכננה על ידי האב להפורטון ונבנתה על ידי תומאס קונינגהאם בשנת 1935. הבניין השני שנבנה היה כיתת חדר אחד ששימשה כבית למשפחת המורים. לאחר מכן הוקמה כנסייה גדולה יותר ב-3 במרץ 1979.
נכון ל-2021 בעיירה ישנם כ-30 בתים כולל הבניינים הישנים משנות ה-70 וה-80. בעיר יש בית מרחץ שמספק לתושבי העיירה מקלחות, בית אוכל ומרפאה. במקום ספריית בית ספר, מנחת מסוקים ומשרד תקשורת עם טלוויזיה, טלפון, פקס ואינטרנט. בעיירה אין בנק ומסעדות והחנות היחידה היא חנות לאוכל, שתייה, בגדים, נשק, תחמושת ודלק. חטיפים, בגדים, חיתולים וחפצים אחרים נשלחים בדואר מערים אחרות באלסקה. כמו ברוב הערים של האסקימואים מכירה וייבוא של אלכוהול אסורה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2000 היו בעיירה 146 איש, 43 משקי בית ו-31 משפחות שמתגוררות ביישוב. צפיפות האוכלוסין בעיירה הייתה 51.4 נפש לכל מייל רבוע. היו 47 יחידות דיור בממוצע 16.5 לכל מייל רבוע. אוכלוסיית האי הורכבה מ-92.47% אינדיאנים, 6.16% לבנים ו1.37% מגזעים אחרים. ב-2019 נמנו בעיירה 119 איש.[3]
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב העבודות בעיירה קשורות לבית הדואר ולבית הספר. יש גם כמה עבודות עונתיות כמו חציבה ובניה אבל הן נדירות יחסית. פיסול בשנהב היא עבודה די נפוצה באי והתושבים מוכרים את יצירותיהם בערים אחרות כמו אנקורג'. גובה המיסים באי הוא כ-3%.[4]
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-50, כתב מתיישב בעיירה: "אין מטוסים שטסים לאי בחורף למעט מקרים חריגים". כיום ארגון ה"מ.ס. כוכב הצפון" (באנגלית: MS North Star) מביא לתושבי האי מצרכים מהעיר נום. הארגון גם מביא סחורה וחומרי לימוד עבור מורי בית הספר בעיר.
תחבורה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיירה אין כבישים, רכבות או שבילים, אך יש דרכים סלעיות בין הבניינים. כדי לעבור ממקום למקום באי עצמו צריך להשתמש בגלשני סקי, מכוניות שלג מיוחדות או ברגל. מכיוון שרוב האי אינו מיושב לא נסללו בו דרכים כלשהן.[5]
תחבורה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסה לעיירה כרוכה בסיכון רב והיא קשה ביותר בגלל המרחק הרב מן היבשה ומזג האוויר המקפיא והבעייתי. התחבורה לעיירה ולאי מוגבלת מאוד בעקבות הרבה גורמים שהעיקריים מביניהם הם: מהירות הרוח הממוצעת שנעה בין 12 ל-15 קשר ויכולה להגיע ל-48 עד 68 קשר במשבי רוח חזקים, תופעת הערפל הנפוצה באי ושמים מעוננים. בגלל גורמים אלו אפילו פינוי רפואי באי כרוך בקשיים רבים.
מאז שנת 1982, הדואר מגיע לדיומיד על ידי מסוק וכיום הוא מגיע פעם בשבוע. חוזה הדואר לאי הוא היחיד שיש בו שימוש במסוק למטרת העברת דואר, היקר ביותר במדינת אלסקה (מעל 300 אלף דולר בשנה) והעתיק ביותר באומה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Diomede, The American Local History Network, 2005
- ^ John Muir (1881) The cruise of the Corwin, Chapter 3 Siberian Adventures
- ^ "Population and Housing Unit Estimates". United States Census Bureau. 24 במאי 2020. נבדק ב-27 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Northwest Arctic Subarea Contingency Plan (2001)
- ^ Trembly's Travels: Little Diomede Island and Gambell (אורכב 07.03.2008 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Diomede mail run is often a white-knuckle ride (אורכב 05.07.2008 בארכיון Wayback Machine) James Macpherson, Alaska Journal of Commerce (2002) interviews a former Army pilot Eric Penttila