הדיוויזיה החמישית (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 בספטמבר 1818 – 20 בינואר 1919 (100 שנה) |
| מלחמות |
מלחמת אוסטריה–פרוסיה מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה |
הדיוויזיה החמישית (בגרמנית: 5. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה הוקמה בקרוסן על האודר בנובמבר 1816 כחטיבה, אשר הועברה בשנת 1817 לפרנקפורט על האודר, וב-5 בספטמבר 1818 הפכה לדיוויזיה ה-5. חיילי הדיוויזיה גויסו מפרובינציית ברנדנבורג, ובפרט מאזור פרנקפורט על האודר. בשנת 1840 עבר מטה הדיוויזיה לברלין, ובשנת 1845 הוא חזר לפרנקפורט על האודר. בשנת 1864 לחמה החטיבה ה-10 שהייתה חלק מהדיוויזיה במלחמת שלזוויג השנייה, והשתתפה בקרב דיבל. בשנת 1866 לחמה הדיוויזיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה והשתתפה בקרב קניגרץ, ובמלחמת צרפת-פרוסיה היא לחמה בקרב מארס-לה-טור, קרב גרבלוט ובמהלך המצור על מץ.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-3 בפיקוד אוואלד פון לוכו, אשר היה חלק מהארמייה הראשונה. הדיוויזיה נטלה חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. לאחר מכן השתתף בהדיפת המתקפות הצרפתיות בסואסון יומיים קודם לכן. לאחר מכן השתתף בבלימת המתקפות הצרפתיות באראס ובלה באסה. באוקטובר 1915 הועברה הדיוויזיה לסרביה, שם השתתפה במערכה המוצלחת לכיבוש הארץ, ולאחר מכן היא הועברה בחזרה לחזית המערבית והשתתפה בקרב ורדן ובקרב על הסום. בשנת 1917 היא לחמה במהלך הקרב השני על האן, ולאחר מכן הועברה לתקופה קצרה לחזית המזרחית, ולאחר מכן לחמה בקרב קפורטו. בשנת 1918 היא לחמה במתקפת האביב, ובכלל זה הקרב השלישי על האן והקרב השני על המארן, ולאחר מכן לחמה במתקפת מאה הימים. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-20 בינואר 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרידריך אוגוסט פון בראוזה (5 בספטמבר 1818–17 ביוני 1825)
- קונסטנטין פון צפלין (18 ביוני 1825–17 במרץ 1835)
- גאורג צו הסן-קאסל (18 במרץ 1835–8 במאי 1840)
- אלברכט, נסיך פרוסיה (9 במאי 1840–3 באוקטובר 1844)
- וילהלם פון פוקהאמר (4 באוקטובר 1844–14 במרץ 1848)
- לודוויג רוט פון שרקנשטיין (15 במרץ 1848–12 באפריל 1848)
- היינריך פון הולבן (13 באפריל 1848–3 בנובמבר 1848)
- קרל פון קאניץ אונד דאלביץ (20 בנובמבר 1849–25 באפריל 1850)
- פיליפ פון ווסוב (2 במאי 1850–6 במאי 1857)
- קרל אוגוסט פון ברנדנשטיין (7 במאי 1857–2 ביולי 1858)
- אדוארד פוגל פון פלקנשטיין (3 ביולי 1858–28 בינואר 1863)
- וילהלם פון טיבלינג (29 בינואר 1863–29 באוקטובר 1866)
- וילהלם פון קמינסקי (30 באוקטובר 1866–11 במאי 1867)
- פרדיננד פון שטילפנגל (16 ביולי 1867–17 באוקטובר 1871)
- גאורג פון דר גרובן (13 בינואר 1872–18 בנובמבר 1872)
- ברנהרד פון קסל (13 בספטמבר 1872–12 במאי 1879)
- ולטר פון לווה (13 במאי 1879–11 בינואר 1884)
- ברתולד פון דיטפורט (12 בינואר 1884–11 ביולי 1888)
- הרמן פון בלומברג (12 ביולי 1888–19 באוקטובר 1891)
- מקסימיליאן פוגל פון פלקנשטיין (20 באוקטובר 1891–1 בינואר 1896)
- קולמר פון דר גולץ (2 בינואר 1896–23 ביולי 1898)
- אולדוויג פרדיננד פון נאצמר (24 ביולי 1898)
- ארנסט קפקה (25 ביולי 1898–7 ביוני 1901)
- אוטו פון דוליץ (8 ביוני 1901–9 באפריל 1906)
- לימברכט פון שליפן (10 באפריל 1906–21 במרץ 1910)
- גוסטב שוך (22 במרץ 1910–3 ביולי 1910)
- ריכרד פון זיסקינד-שוונדי (4 ביולי 1910–30 בספטמבר 1912)
- גאורג ויכורה (1 באוקטובר 1912–5 במאי 1915)
- ארתור פון גאביין (6 במאי 1915–2 ביולי 1915)
- גאורג ויכורה (3 ביולי 1915–6 בספטמבר 1916)
- האסו פון ודל (7 בספטמבר 1916–4 ביולי 1918)
- גאורג יוהוב (5 ביולי 1918–20 בינואר 1919)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, ברלין 1927, עמ' 66, 113–114.
