לדלג לתוכן

אדוארד פוגל פון פלקנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד פוגל פון פלקנשטיין
Eduard Vogel von Falckenstein
אדוארד פוגל פון פלקנשטיין
אדוארד פוגל פון פלקנשטיין
לידה 5 בינואר 1797
ברסלאו, ממלכת פרוסיה פרוסיהפרוסיה
פטירה 6 באפריל 1885 (בגיל 88)
דולציג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פרוסיהפרוסיה הצבא הפרוסי
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18131873 (כ־60 שנה)
דרגה גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-5
מפקד הקורפוס ה-7
פעולות ומבצעים
המלחמות הנפוליאוניות
מלחמת שלזוויג הראשונה
מלחמת שלזוויג השנייה
מלחמת אוסטריה–פרוסיה
מלחמת צרפת–פרוסיה
עיטורים
פור לה מריט  פור לה מריט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד ארנסט פרידריך חניבעל פוגל פון פלקנשטייןגרמנית: Eduard Vogel von Falckenstein;‏ 5 בינואר 17976 באפריל 1885) היה גנרל פרוסי אשר לחם במלחמות הנפוליאוניות ובמלחמות איחוד גרמניה.

פלקנשטיין נולד ב-5 בינואר 1797 בעיר ברסלאו שהשתייכה אז לממלכת פרוסיה. כיום שם העיר ורוצלב, והיא נמצאת בתחומי פולין המודרנית. בשנת 1813, התגייס פלקנשטיין לצבא הפרוסי ושרת בכוחות היגרים. הוא לחם במלחמת הקואליציה השישית והתבלט באומץ לבו. ב-1841 הוא כבר היה בדרגת מיור. ב-1848 הוא השתתף בדיכוי מהפכת אביב העמים בברלין, ונפצע במהלכו. הוא השתתף במלחמת שלזוויג הראשונה, ולאחריה מונה למפקד גדוד. ב-1850 מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. שנה לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-1855 הועלה לדרגת גנרל מיור. בשנים 1855-1858 שימש כראש מחלקת הכלכלה הצבאית, ולאחר מכן הועלה לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד הקורפוס ה-5.

בתחילת מלחמת שלזוויג השנייה מונה פלקנשטיין לראש מטהו של מפקד הכוחות הפרוסיים באזור פרידריך פון וראנגל, אולם לאחר מכן הוחלף בידי הלמוט פון מולטקה הזקן. ב-22 באפריל 1864 הוא קיבל את עיטור הפור לה מריט, ומונה למפקד הקורפוס ה-7. ב-1865 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-1866 פרצה מלחמת אוסטריה–פרוסיה, ופלקנשטיין מונה למפקד כוחות הצבא הפרוסי במערב גרמניה. בעוד שעיקר הצבא הפרוסי נע דרומה נגד האימפריה האוסטרית וממלכת סקסוניה, על פלקנשטיין הוטל לטפל בבעלות בריתן החלשות יותר: ממלכת בוואריה, ממלכת הנובר, נסיכות הבוחר מהסן, הדוכסות הגדולה של באדן, ממלכת וירטמברג והדוכסות הגדולה של הסן. ב-15 ביוני פלש פלקנשטיין להנובר ולהסן, אשר היו חלשות מכדי לעמוד בפניו. עריהן נפלו בזו אחר זו, ופלקנשטיין החל לרדוף אחרי צבאותיהם הנסוגים. שאר המדינות, ניסו לאחד את כוחותיהן עם כוחותיה של בוואריה, וכך ליצור כוח משמעותי בפני הפרוסים. כעת התגלעו חילוקי דעות בפיקוד הגרמני. הרמטכ"ל הלמוט פון מולטקה, וכך גם וילהלם הראשון, מלך פרוסיה (המפקד העליון של הצבא), דרשו מפלקנשטיין לתקוף ולחסל את ההנוברים מיד, בעוד פלקנשטיין העדיף לתת למחסור באספקה בצבא ההנוברי לעשות את שלו. הקנצלר אוטו פון ביסמרק, התערב לטובתו של פלקנשטיין והורה לו לנוע ולכבוש את פרנקפורט וכך למנוע את חבירת צבאות שאר המדינות אל הצבא הבווארי. המלך זעם על התערבותו של ביסמרק, ומולטקה הורה לפלקנשטיין לתקוף ולחסל את הצבא ההנוברי מיד. ב-27 ביוני נערך קרב לאנגנזאלצה, אשר בו סבלו הפרוסים מנחיתות מספרית של כמעט שניים לאחד מול צבאות הנובר ובוואריה. עם זאת, אבדות שני הצדדים היו זעירות יחסית, וההנוברים לא יכלו לנצל את ניצחונם, ויומיים לאחר מכן נכנעו בפני הפרוסים.

ב-16 ביולי כבש פלקנשטיין את פרנקפורט. עם זאת, בשל חילוקי הדעות שלו עם המטכ"ל הוא נאלץ לוותר על תפקידו לאדווין פון מנטויפל, וכפיצוי מונה למושל בוהמיה. ב-1867 נבחר כנציג קניגסברג לרייכסטאג של הקונפדרציה הצפון-גרמנית. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה הוטל עליו לארגן את הגנת חופי הארץ בפני פלישה אפשרית. הוא פרש מהצבא בשנת 1873 ונפטר בדולציג (כיום דלוז'ק, פולין) ב-6 באפריל 1885 בגיל 88.

ב-9 באפריל 1829, נישא פלקנשטיין ללואיזה וילהלמינה יוליה גרטנר (1813-1892). היא ילדה לו ארבעה בנים ושלוש בנות. אחד מבניו, מקסימיליאן פוגל פון פלקנשטיין הפך גם הוא לגנרל בצבא הפרוסי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]