התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית

התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Fourth Amendment) הוא חלק ממגילת הזכויות שבחוקת ארצות הברית. התיקון מגן מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים על ידי השלטון.

לפי התיקון, לכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו ועל כן חיפוש בהם חייב להיעשות רק על סמך מידע מבוסס. חיפוש גופני או חיפוש בביתו ורכושו של אדם יתאפשרו בצו בית משפט, על סמך הצהרה של מבקש הצו, למעט מספר מצבים מוגדרים בהם ניתן לבצע חיפוש ללא צו, למשל, כאשר שוטר עוצר חשוד, הוא רשאי לבצע בדיקה גופנית, או כאשר יש חשש סביר לכך שהחשוד עומד להשמיד ראיות - ניתן לפרוץ לביתו לשם מניעת הפעולה.

תוכן התיקון

מקור

The right of the people to be secure in their persons, houses, papers, and effects, against unreasonable searches and seizures, shall not be violated, and no Warrants shall issue, but upon probable cause, supported by Oath or affirmation, and particularly describing the place to be searched, and the persons or things to be seized.

תרגום

"זכותם של כל בני האדם להיות מוגנים, בין בגופם, בין בביתם, בין במסמכיהם ובין בחפציהם, מפני חיפושים ותפיסות בלתי סבירים, לא תיפגע, ואף צו לא יינתן, מבלי סיבה סבירה, הנתמכת בשבועה או בהצהרה, והמתארת במדויק את המקום בו יתבצע החיפוש, והאנשים או החפצים אשר ייתפסו."

היסטוריה

הטקסט המקורי של החוקה יצר התנגדות כיוון שלא נתן ערבונות מספקים לחירות אזרחית. ולכן התיקון הרביעי לחוקה יחד עם שאר התיקונים במגילת הזכויות הוצעו לקונגרס ב-1789. תהליך אימוץ השינויים הסתיים ב-15 בדצמבר 1791.

בשנת 2009 חשף ממשל אובמה כי לאחר פיגועי 11 בספטמבר, שבמהלכם הותקפו מרכז הסחר העולמי ובניין הפנטגון על ידי מחבלים מארגון אל-קאעידה, נתן הנשיא ג'ורג' ווקר בוש יד חופשית לכוחות הביטחון האמריקנים להיכנס לבתיהם של אזרחי המדינה וזאת ללא צו חיפוש רשמי.

מטרתו של בוש בפעולות אלו הייתה לבדוק האם וכיצד אפשר לעקוף את זכויות התושבים כדי שכוחות הביטחון יוכלו לפעול במהירות וביעילות^[^{דרוש מקור]}.

ביוני 2014 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית, פה אחד, כי התיקון הרביעי חל גם על מידע דיגיטלי, וכי אסור לבצע במכשיר כזה חיפוש ללא צו של בית משפט, אלא במקרים חריגים בהתאם לסייגים לתיקון הרביעי.^[1]