וומבט מצוי
וומבט מצוי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | קנגוראים |
תת־סדרה: | דמויי-וומבט |
משפחה: | וומבטיים |
סוג: | Vombatus |
מין: | וומבט מצוי |
שם מדעי | |
Vombatus ursinus שו, 1800 | |
תחום תפוצה | |
וומבט מצוי (שם מדעי: Vombatus ursinus; ידוע גם כוומבט קירח-חוטם או כוומבט גס-שיער), הוא מין כיסאי בינוני וכבד שאנדמי ליבשת אוסטרליה, ומהווה מין יחיד בסוגו. תואר מדעית לראשונה בשנת 1800 על ידי הזואולוג האנגלי ג'ורג' שאו, ולו שלושה תת-מינים. הוומבט המצוי הוא אחד מתוך שלושת המינים הקיימים כיום במשפחת הוומבטים. האטימולוגיה של שמו המדעי, היא כדלהלן: Vombatus - מתייחס לכינוי של הכיסאי על ידי הילידים האבוריג'ינים בני שבט האורה אשר גם הפך לשמו הרשמי; ursinus - מרמז לכך שהאירופאים הראשונים שנתקלו ביצור הזה ביבשת החדשה סברו שמדובר בגור דובים.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוומבט המצוי תואר לראשונה בשנת 1800 על ידי הזואולוג האנגלי ג'ורג' שאו. ידוע על שלושה תת-מינים:
- וומבט יבשתי (V. u. hirsutus) - תת-המין הנפוץ והגדול ביותר. מאכלס את יבשת אוסטרליה.
- וומבט טסמני (V. u. tasmaniensis ) תת-המין הבינוני. אנדמי לאי טסמניה ולאי מארייה הסמוך לו.
- וומבט מצר בס (V. u. ursinus) - אנדמי לאיי מצר בס והקטן והנדיר מהשלושה. בעבר היה מצוי במספר איים במצר (קינג, דיל, קלארק, קייפ ברן), אולם כיום הוא נעלם ממרביתם למעט את האי פלינדרס הממוקם צפונית לטסמניה. אוכלוסייתו נאמדה בכ-4,000 פרטים בשנת 1996, והוא מוגן החל מ-1999 על ידי החוק האוסטרלי להגנת הסביבה ושימור המגוון הביולוגי.
אנטומיה ומראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוומבט המצוי מזכיר מאוד במראהו "דובי" קטן: הוא כבד וחסון עם גוף קצר דמוי חבית, רגליו גסות ועבות, וראשו הקצר רחב ומעוגל. הוא בעל צוואר קצר וחזק וכתפיים מוצקות וזנב קטנטן המוסתר לרוב בפרווה. העיניים שלו קטנות למדי, האוזניים קצרצרות ומעוגלות, והאף עגול וקירח משיער. לכל אחת מארבע הגפיים הקצרות שלו, יש טפרים חזקים וארוכים המשמשים אותו לחפירה. הפרווה של הוומבט המצוי עבה, צפופה וגסה, והיא עשויה להיות בצבע חום בהיר, חום כהה, חום-אפרפר, קרם, חולי, אפור-כסוף, או אפילו שחור מבריק. בדרום מדינת ויקטוריה האוסטרלית, יש מושבה קטנה של וומבטים אפרפרים-לבנבנים, וידוע גם על פרטים לבקנים. צבע הפרווה עשוי להיות מושפע מצבע הקרקע עקב השהות הממושכת של הוומבט בתוכה; בקרקע של חימר למשל, פרוות הוומבט תהיה אדמדמה. אף על פי שצבע הפרווה אחיד לעיתים קרובות, בדרך כלל פלג הגוף האחורי נוטה להתכהות, והצוואר, החזה והגרון בהירים.
הוומבט נבדל מחיות כיס אחרות בכך שיש לו זוג שיניים חותכות בלבד בלסת העליונה. בדומה למכרסמים, החותכות הללו ממשיכות לצמוח לאורך חייו של הוומבט, והם משמשות לכרסום גבעולים ולחיתוך מכשולים שבהם הוא נתקל במהלך החפירה. בניגוד לשני המינים האחרים בסוג וומבט שעיר-אף, אפו של הוומבט המצוי קירח משיער, והנחיריים שלו אינם מחורצים. בנוסף, האוזניים שלו קצרות ועגולות ביחס אליהם, והפרווה שלו גסה יותר.
גודלו של הוומבט המצוי משתנה על פני הטווח הגאוגרפי שלו: האוכלוסיות שעל האי טסמניה נוטות להיות קטנות יותר מהאוכלוסיות היבשתיות, והאוכלוסייה שעל האי פלינדרס היא הקטנה ביותר מבחינת ממדי גוף. נקבות נוטות להיות גבוהות במעט מזכרים בני אותו גיל, אך הדבר עשוי להשתנות בין חלקי התפוצה. האורך הממוצע של וומבט בוגר הוא 98-70 ס"מ, ומשקלו הממוצע 26 ק"ג כך שהוא קטן בדרך כלל מוומבט שעיר-אף צפוני; עם זאת, האורך והמשקל המקסימליים של המין עשויים להגיע ל-110 ס"מ ול-39 ק"ג. הזנב קצרצר ביותר: אורכו הכולל 2.5 ס"מ בלבד.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוומבט המצוי אנדמי לאוסטרליה. בתחילת ההתיישבות האירופית באוסטרליה לפני 200 שנה, טווח התפוצה של הוומבט המצוי היה רחב ביותר וכלל את מרבית דרום-מערב היבשת ומספר איים במצר בס. התפוצה הנוכחית של המין פחתה בהרבה ומפוצלת יותר מבעבר: הוא נפוץ כיום בעיקר בתחומי המדינות האוסטרליות הבאות: קצה מזרח קווינסלנד וניו סאות' ויילס, ויקטוריה, מזרח דרום אוסטרליה, האי טסמניה ומספר איים נוספים סמוכים כמו פלינדרס ומארייה. עד 1910 הוא נעלם מאי המלך, אי קייפ ברן, האי דיל והאי קלארק במיצר בס.
בית הגידול של הוומבט המצוי נופל בתחומי האקלים הממוזג, וכולל יערות אקליפטוס וחורשות פתוחות, גבעות, מורדות הרים, מרעה תת-אלפיני, סוואנות אוסטרליות נמוכות, ערבות ארץ-שיחים וחופים. הוא נמצא החל ממישורים בגובה 100 מטר ועד גבהים של 1,800 מטר מעל פני הים, ונוטה להימנע מיערות גשם ממוזגים; בקצה התפוצה הצפוני שלו, הוא מצוי יותר במורדות ההרים מאשר במישורים. באזורים מסוימים, הוומבטים הסתגלו לאדמות חקלאיות ואף ניתן לראותם רועים בשדות פתוחים לצד בקר וכבשים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 10–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 2,000-250 מילימטר לשנה.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוומבט המצוי הוא בעיקר פעיל לילה ודמדומים: הוא יוצא מן המאורה לקראת בין הערביים שאז מזג האוויר נאה יותר, וממשיך לרעות בטמפרטורות הקרירות לאורך הלילה עד הזריחה. במהלך החורף והסתיו, כמו גם בימים מעוננים, הוא עשוי להיראות גם בשעות היום. הוומבט המצוי הוא אחד מיונקי הכיס המעטים אשר פעילים מעל קו השלג גם בחורף, אולם באזורים גבוהים הוא פחות פעיל מבקיץ. הוומבט עשוי לנוע מספר קילומטרים בחיפוש אחר מזון, ויש לו מדי יום את אותו מסלול קבוע הכולל ביקורים בשטחי מרעה שוב ושוב, כשבמשך הזמן ניתן להבחין בצמחייה בטלאי דשא קצרים שנוצרו על ידי כרסום הוומבט. הוומבט הוא מין יחידאי הפעיל מרבית הזמן בגפו, אך השטח הביתי שבו הוא חי, חופף בדרך כלל לשטחים ביתיים של וומבטים אחרים. וומבטים מרובים עשויים להשתמש במאורה אחת שנחפרה על ידי וומבט אחד, אך רק לעיתים נדירות ישהו בתוכה שני וומבטים באותו זמן.
כאשר הוומבט מעוניין לחפור מאורה או מחילה, הוא משתמש בטפרים הקדמיים הגדולים שלו לחפירה; את העפר שנוצר מהחפירה הוא דוחף תחילה עם הגפיים הקדמיות לעבר הבטן, ולבסוף דוחף אותו אחורה באמצעות רגליו או עכוזו. בהתאם לצרכיו, הוומבט מסוגל לחפור רשת של מנהרות ומחילות גדולות (20-2 מטר) המספקות לו מעבר בטוח מאזור אחד למשנהו, כמו גם מספר כוכי מנוחה לאורך המחילה שבהם הוא יוצר קינים המרופדים בעשבים, עלים וקנים. בדרך כלל, קיימת רק כניסה אחת למחילה, אם כי יש מקרים של יצירת פתח חירום. על מנת לחסוך באנרגיה, הוומבט יכול לבלות עד 16 שעות ביום בשינה עמוקה בכוכים שלו. הוומבט המצוי מתקשר במספר דרכים, בעיקר באמצעות סימוני ריח שייעודם הוא לשמור על השטחים. צורות אחרות של תקשורת הם תצוגה אגרסיבית, קולות, וסריטות או נשיכות על ענפים ושיחים. עקב כך שהוומבט פעיל בגפו, השימוש בתקשורת קולית מיועד רק למפגש עם וומבט אחר - בעיקר כאמצעי איום. קריאת האזהרה היא לרוב נהמה גרונית נמוכה, אולם כאשר הוומבט נבהל או זועם הוא משמיע גם קול שריקה. לעיתים הצלילים עשויים להיות חזקים יותר ונשמעים כגרגור. תקשורת קולית נפוצה יותר היא בין הגור לאימו, כאשר הגור מיילל לאימו אם אינו רואה אותה, והיא תגיב בקול דומה לקריאותיו.
השילוב של פעילות מטבולית נמוכה ומערכת עיכול חזקה, מאפשרת לוומבט לחיות באזורים מדבריים שבהם הצמחייה במצב ירוד. התזונה שלו מורכבת בעיקר מסוגי עשב אוסטרליים (עשב כחול, עשב חנית, עשב קנגורו, גומא גבוה ויונוקוס), גרגירים, ולעיתים גם שיחים, שורשים, פקעות, עלים יבשים וגבעולים; מדי פעם הוומבט קורע רצועה של קליפה מגזע העץ וילעס ממנה כמויות קטנות. במספר בתי גידול, הוומבט נצפה כשהוא אוכל טחב - כנראה בתור נוזל, והיו תצפיות בודדות של אכילת פטריות. הקיבה החומצית והמעי הדק של הוומבט מעכלים את חומר התא הצמחי, והמעיים הגסים המהווים 80-60% מתכולת המעיים מעכלים את סיבי הצמח.
יחסי גומלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטורפים הטבעיים של הוומבט המצוי הם שדים טסמניים, כלבי דינגו ועיטים מחודדי-זנב; סביר להניח שזאבים טסמניים היו בעבר גם הם מטורפי המין לפני שהוכחדו. על מנת לחמוק מטורפים הוומבט מנצל את קצב חילוף החומרים הנמוך שלו המאפשר לו לבלות חלק ניכר מזמנו בתוך המאורות המוגנות מטורפים. הוומבט עשוי לסתום את פתחי המחילות בצעד הגנתי מפני טורפים, אך מסוגל גם להיאבק בהם: כאשר שועל יחיד למשל, מנסה להחדיר את ראשו למאורה, הוומבט ישתמש בגפיו החזקות על מנת למחוץ את ראשו של הטורף בתקרת המחילה; מסיבה זאת, רק פרטים מבוגרים וצעירים יהיו בדרך כלל פגיעים לטורפים.
עקב כך שהוומבט המצוי הוא בעל חיים לילי, האדם לא נתקל בו לעיתים קרובות. למרות מראהו הגוצי והלא מזיק, הוומבט הוא יונק חזק ואגרסיבי המסוגל במקרה הצורך לנשוך ולשרוט, וכן לרוץ במהירות דומה לאדם למרחקים קצרים. באפריל 2010, דווח על מקרה של תקיפת אדם על ידי וומבט, כאשר האדם הניח את רגלו על גב הוומבט, והלה בתגובה זינק עליו ושרט אותו בחזה. גם וומבטים שגודלו כחיות מחמד מגיל צעיר, עשויים להפוך לאגרסיביים למדי בבגרותם.
וומבט שנפצע רגיש לזיהומים חיידקיים שיכולים להיות קטלניים עבורו בשבי ללא טיפול מתאים. בטבע לעומת זאת, וומבט פצוע נוהג להתגלגל באדמה ולגרום לעפר להידבק על האזור הפצוע - מה שמאפשר לאזור להתרפא עם הזמן. התנהגות דומה נצפתה כאשר בעל החי סובל מקרדית מגרדת, ומשערים שהאדמה עוזרת לוומבט להקל על הגירוד האיטנסיבי שנגרם מהעקיצות שלה. במקרים חמורים, יכולת הראייה והלעיסה של הוומבט הנגוע עשויה להיפגע, מה שיוביל להיחלשות כללית של הגוף ולמוות. טפיליים נוספים של הוומבט כוללים: קרדית האוזן, קרדית העור, וקרציות שונות. טפילים פנימיים כתולעים כמעט ולא משפיעים על הוומבט. באזורים שבהם הוומבט רועה לצד כבשי הבית, הוא עשוי ללקות בטפילים נוספים שלהם.
הוומבט מצוי לעיתים קרובות בסביבות קרקעות "ריפאריאן" (אזור ממשק בין קרקע לנהר או נחל), בשל העדפתו לבנות מאורות בקרבת הצמחייה שבגדות מקורות המים. הוומבט המצוי הוא מין מהנדס סביבה: הרגלי הרעייה שלו לצד רשת המנהרות שהוא יוצר, משפיעים על דפוסי הצמיחה של הפלורה, ומספקים מקומות מסתור ומנוחה ליונקים בינוניים וקטנים. הוומבט נחשב לעיתים קרובות באוסטרליה כמזיק לחקלאות, עקב הסיכון הנשקף מהבורות והמאורות שלו לבעלי חיים מקומיים; בנוסף, הוומבט חופר לעיתים מחילות מתחת לגדר הארנבים האוסטרלית, ופותח לארנבונים נתיב מהאזור המדברי לאזור המיושב.
רבייה ומחזור חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין הרבה מידע על מערכת הרבייה של הוומבט, אך ייתכן בהחלט שהיא פוליגמית. במהלך החיזור שעשוי להימשך חצי שעה, הזכר רודף אחר הנקבה במעגלים במשך כמה דקות, עד שהיא מאיטה; הזכר נושך אותה בעכוז ומטיל אותה על הצידה באמצעות רגליו הקדמיות, כשלעיתים הנקבה תבחר לברוח, ואז החיזור יחזור על עצמו. ההתרבות של הוומבט איטית מאוד ומסתכמת בגור אחד לשנתיים. אף על פי שאין עונה רבייה מוגדרת, מרבית הלידות מתרחשות בקיץ. בתום הריון של חודש, הג'ואי הקטן שדומה לג'לי אדום וגודלו כגרגיר שעועית, זוחל לכיס ונצמד לפטמות; הוא שוהה בכיס עד גיל 6 חודשים. ונגמל עד 12 חודשים. גם לאחר מכן הוא נותר לצד אימו עד גיל 18–20 חודשים. הן הזכרים והן הנקבות מגיעים לבגרות לאחר שנתיים.
תוחלת החיים של הוומבט המצוי בטבע 5–15 שנים, ובשבי היא עשויה להגיע עד 30 שנה.
מצב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוומבט המצוי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל היותו מין נפוץ ובעל טווח תפוצה רחב, ההתאמות שלו למגוון בתי גידול (כולל אזורים צחיחים למחצה), וכן בשל העובדה שאין זה סביר שתתרחש בעתיד הנראה לעין ירידה בממדי האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה שלו יציבה.
לא נראה שיש איומים משמעותיים על מין זה. טווח התפוצה שלו הצמצמם מאז הגעת האירופאים עקב אובדן בית הגידול באמצעות המרת הצמחייה המקומית לאדמה חקלאית, והדבר עשוי להמשיך ולהשפיע עליו בחלקים מסוימים של אוסטרליה. איום קטן יותר נשקף מצד כלבי בית שברחו לבר, וכן מצד דריסה על ידי כלי רכב בעת חציית כבישים. באזורים עם מגע עם בעלי חיים מבויתים, הוומבט עשוי להיות מושפע ממחלות שונות.
הוומבט נמצא במספר אזורים מוגנים, וברוב המדינות הוא נחשב לחיה מוגנת, למעט במזרח מדינת ויקטוריה שבה הוא מסווג כחיה מזיקה עקב הנזק שהוא גורם לגדירות באמצעות מחילותיו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וומבט מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
- וומבט מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
- וומבט מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- וומבט מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- וומבט מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
- וומבט מצוי באתר המוזיאון האוסטרלי
- מידע על תת-המין וומבט מצר בס באתר הממשלה האוסטרלית
סרטון של וומבט מצוי בטבע בטסמניה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וומבט מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN