חוק לצמצום השימוש במזומן
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 18 במרץ 2018 |
| תאריך חקיקה עברי | ב' בניסן תשע"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים |
| תומכים | 49 |
| מתנגדים | 9 |
| נמנעים | 1 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2710, עמ' 428 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד האוצר |
| מספר תיקונים | 1 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018. החוק נועד להגביל את השימוש הרחב במזומנים, במטרה לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות ממס, מימון טרור, ועוד.
עיקרי המגבלות החל מ-1 באוגוסט 2022 הם: בעסקה עם עוסק נאסר לשלם או לקבל תשלום מזומן שגובהו עולה 6,000 ש"ח או 10% מהעסקה, הנמוך מביניהם. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום היא 15,000 ש"ח, או 50,000 ש"ח בעסקה פרטית למכירת כלי רכב[1][2]. המגבלות שונות בעסקאות עם תיירים. בנוסף, יש מגבלות על שימוש בצ'קים.
במקור, כשנכנס החוק לתוקף ב-1 בינואר 2019, מגבלת הסכום בעסקה עם עוסק הייתה 11,000 ש"ח, ובין מי שאינם עוסקים 50,000 ש"ח בכל סוג עסקה.[3]
היסטוריה חקיקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש הנרחב במזומנים כחלק מ"הכלכלה השחורה" הביא לחקיקתם של חוקים, במדינות שונות, המגבילים את השימוש במזומנים.[4] כצעד לצמצום ההון השחור גם הממשלה מינתה בשנת 2014 ועדה "לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.[5] במאי 2014 הגישה הוועדה דו"ח ביניים.[6] בדו"ח נאמר:
- "על פי אומדני רשות המיסים, כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה! משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל היא אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ-40–50 מיליארדי שקלים מדי שנה. ... על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר - אזרח אחר מעלים שקל מקופת המדינה. אולם, הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה בהיקף כה נכבד אינו מסתכם בהפסד הכלכלי לבדו. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. היא פוגעת בשוויון בכלל, ובשוויון בנשיאה בנטל האזרחי בפרט."[7]
בהתאם למנדט שניתן לה גיבשה הוועדה "מתווה פעולה ודרכים ליישום מדיניות להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי עבור מוצרים ושירותים. זאת במטרה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל, להילחם בפשיעה ובהלבנת ההון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים."
ב-17 ביולי 2014 הגישה הוועדה את הדו"ח הסופי שלה.[8]
ב-22 באוקטובר 2014 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה,[9] וביולי 2015 הגישה לכנסת הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן.[10]
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:
- השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) מוגדרת כנתח מהפעילות הכלכלית שאינו מופיע בנתוני התוצר המקומי הגולמי. היא כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, מרביתן אינן מדווחות לרשויות במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת העלמות מס, פעילות פלילית, הלבנת הון, מימון טרור וכיוצא באלה.
- הכלכלה השחורה בישראל מביאה לאבדן הכנסות ממסים המוערך בהיקף של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה. יצוין כי הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בהפסד הכלכלי בלבד. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. תופעת הכלכלה השחורה מהווה חסם לתחרות חופשית ולצמיחה כלכלית, וגורמת להיעדר שוויון בנטל תשלום המיסים, אשר מעבר לאי-הצדק הטמון בו, מטיל עול כבד יותר על אזרחים שומרי חוק.
- כאמור, קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה, כך שמי שמעוניין יכול באמצעות השימוש דווקא במזומן, לפעול הרחק מעייניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
ב-12 במרץ 2018 אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית.
מנהל רשות המיסים, משה אשר, ציין כי "החוק לצמצום השימוש במזומן הוא שינוי תפיסה. בפעם הראשונה גם לאזרח יש אחריות חוקית לבצע עסקאות משמעותיות לא במזומן. ככה יהיה קשה יותר להעלים הכנסות מהאוצר, מהמדינה ולמעשה מהאזרח עצמו. בסוף הכספים האלה חוזרים לאזרח. אני מצפה מהאזרחים שיבינו שבכך שהם מסרבים לשלם במזומן, הם תורמים לכלכלה בריאה, למאבק בהון השחור ולהגדלת הכספים שיחזרו אליהם".[11]
בתיקון ראשון לחוק, שנעשה במסגרת חקיקתו של חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, נוסף מוסד לגמילות חסדים לרשימת המוסד הפיננסיים שחלק מהוראות החוק אינן חלות עליהם.[12]
הוראות החוק וענישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מזומן" מוגדר בחוק כ"שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ". החוק מגביל את גובה התשלום במזומן המותר בעסקאות. בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח) יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח, למעט לעניין סכום שמשלם אדם בעד רכישת כלי רכב, שייוותר 50,000 ש"ח). בהתאם לכך, ברכישה מעוסק של מוצר שמחירו 20,000 ש"ח ניתן לשלם במזומן לא יותר מ-2,000 ש"ח, וברכישה מעוסק של מוצר שמחירו 300,000 ש"ח ניתן לשלם במזומן לא יותר מ-11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח). החוק מפרט שמחיר עסקה הוא:
התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה –
- (1) אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;
- (2) במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;
- (3) בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;
- (4) במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;
- (5) בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;
בנוסף קובע החוק שבעת תשלום שכר עבודה ומתן תרומה או הלוואה שגובהם עולה על 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה, או 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים. במתן מתנה שגובהה עולה על 50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח), לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום המתנה או 50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים.
ההגבלות דלעיל אינן חלות על תשלום במזומן בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו), למעט לעניין שכר עבודה. בנוסף, החוק אינו חל על תשלומים במזומן לרשויות המדינה (מיסים, אגרות וכדומה). בשלוש השנים הראשונות לתחולת החוק הוא לא יחול על תושבי השטחים שאינם אזרחי ישראל ועל אזרח ישראל המבצע עסקה עם תושב השטחים.
החוק קובע גם הגבלות לשימוש בהמחאות:
- עוסק לא ייתן ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בהמחאה (בלשון החוק "שיק") בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן ההמחאה.
- אדם שאינו עוסק לא יקבל תשלום בהמחאה העולה על 5,000 ש"ח, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן ההמחאה.
- לא יסב אדם המחאה ולא יקבל נסב המחאה מוסבת, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בהמחאה.
ענישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות המסים בישראל רשאית להטיל עיצום כספי על מי שמפר הוראה מההוראות הנ"ל. גובה העיצום נקבע לפי גובה התשלום במזומן המהווה את ההפרה, והוא גדל כאשר זו הפרה חוזרת. על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום. פרטי העיצום הכספי, למעט שם המפר, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המיסים. הפרות מסוימות, גם פעוטות כדוגמת חלוקת עסקה יקרה במזומן לכמה תשלומים, חושפות את המפר גם לקנס ואף למאסר בפועל, תלוי בחומרת העבירה[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק לצמצום השימוש במזומן, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק לצמצום השימוש במזומן, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח–2018, ס"ח 2710 מ-18 במרץ 2018
- צמצום השימוש במזומן, באתר רשות המיסים
- סימולטור החוק לצמצום השימוש במזומן, באתר רשות המיסים
- עומר כרמון, חוק לצמצום השימוש במזומן: יהדות התורה מסתייגת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בינואר 2018
- אליצפן רוזנברג, מלחמה בעבריינים או פגיעה בצרכנים? הכל על חוק הגבלת המזומן, באתר ynet, 17 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדריך לחוק לצמצום השימוש במזומן, באתר רשות המיסים, 24 בספטמבר 2023
- ^ צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021, קובץ התקנות 9727, 11 בנובמבר 2021
- ^ ג'ון בן זקן, הכנסת אישרה: עסקאות במזומן - עד 11 אלף שקלים, באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2018
- ^ EU initiative on restrictions on payments in cash, באתר הנציבות האירופית
- ^ צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, באתר משרד ראש הממשלה, 17 בספטמבר 2013
- ^ הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי - דוח ביניים, באתר בנק ישראל
- ^ הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי - דוח ביניים, עמ' 5
- ^ הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, באתר בנק ישראל
- ^ אימוץ המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק בישראלי , באתר משרד ראש הממשלה, 22 באוקטובר 2014
- ^ הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015, ה"ח הממשלה 945 מ-22 ביולי 2015
- ^ עמרי מילמן, משה אשר על חוק מילצ'ן: "כמנהל רשות המסים סברתי לאורך כל הדרך שהפטור לא ראוי", באתר כלכליסט, 14 במרץ 2018
- ^ חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019, ס"ח 2782 מ-13 בינואר 2019
- ^ עו"ד אייל אשכנזי, חוק המזומן - קביעות, מטרות וענישה צפויה, 20 ביוני 2019