חנניה גבריאל

הרב חנניה גבריאל יהושע

לידה	31 בינואר 1875 כ"ה בשבט ה'תרל"ה סלוניקי
פטירה	11 בנובמבר1955 כ"ו בחשוון ה'תשט"ז
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום פעילות	ירושלים, מצרים ולוב
תקופת הפעילות	?–1954
תחומי עיסוק	רבנות ודיינות
תפקידים נוספים	שד"ר ואיש ציבור
רבותיו	הרב בכר מנחם יצחק והרב יעקב שאול אלישר
חיבוריו	מנחת הח"ג

הרב חנניה גבריאל יהושע (כ"ה בשבט ה'תרל"ה, 31 בינואר 1875 - כ"ו בחשוון ה'תשט"ז, 11 בנובמבר 1955) אב בית דין ונשיא מועצת הרבנות בקהיר שבמצרים, אב בית דין העדה הספרדית בירושלים, ומחבר שו"ת מנחת הח"ג. כמו כן, היה שד"ר ואיש ציבור, חבר הסתדרות המזרחי וציר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי בית היתומים הספרדי.

ביוגרפיה

הרב גבריאל בצעירותו

נולד בסלוניקי שביוון כבן יחיד לרב גבריאל שבתי. בגיל שנה עלו עמו הוריו לישראל. מילדותו ועד גיל 19 למד בבית הספר דורש ציון, ומשם עבר ללמוד בבית מדרשו של הרב מנחם בכר יצחק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת תפארת ירושלים, לצד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יוסף מרדכי הלוי והרב נסים יהודה דאנון. 

בגיל 18 נישא לרחל בת הרב אברהם אופלטקה, נכדתו של הרב יצחק אופלטקה מפראג, והחל ללמוד בישיבתו הפרטית של הרב יעקב שאול אלישר.

בשנת 1901 (ה'תרס"א) ייסד יחד עם הרב יוסף מרדכי הלוי והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל את בית היתומים הספרדי, ושימש כסוכן המוסד במשך 15 שנים.

בשנת 1906 (ה'תרס"ו) נבחר לשמש כחבר ועד העדה הספרדית, לצד הרב יצחק אשכנזי והרב מרדכי שירזלי. בשנה זו החל לשמש כחבר בית הדין של הרב דוד פאפו בירושלים, ויצא במקביל בשנה זו לשליחות כשד"ר מטעם כוללות ירושלים לטריפולי שבלוב. בשנת 1909 (ה'תרס"ט) יצא בשליחות נוספת למצרים.

בחודש ינואר 1912 נבחר שוב לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים, לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, יוסף מרדכי הלוי, דוד פאפו, רפאל שלמה לניאדו ויוסף שאול אלישר.

בשנת 1914 (ה'תרע"ד) ייצג את הקהילה היהודית בירושלים בוועדת הגיוס (וועדת הרמת הצבא), ובא כוח הקהילה היהודית בעיר במועצת המחוז "מג'לס אדארה" של "מותצרפת אל קודס".

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסע למפקדה הטורקית העליונה בדמשק שבסוריה, כדי לפטור כ-250 בני ישיבה ורבנים משירות צבאי במלחמה, ושליחותו הוכתרה בהצלחה.

בין השנים 1920–1925 (ה'תר"ף - ה'תרפ"ה) יצא למספר שליחויות נוספות כשד"ר במדינות שונות.

בחודש אפריל 1925 (ניסן ה'תרפ"ה) סיים את תפקידו כחבר בית הדין בירושלים, ועבר להתגורר בקהיר שבמצרים, שם נבחר לסגנו של הרב חיים נחום אפנדי, ושימש כנשיא מועצת הרבנות ואב בית הדין של הקהילה היהודית בעיר עד לשנת 1929 (ה'תרפ"ט). בתקופת שהותו בקהיר ועד שובו לירושלים, ייסד בעיר סניף של הסתדרות המזרחי וייסד את חברת "דגל תורה" שמטרתה הייתה הפצת חינוך ותרבות, ופתיחת שעורי ערב לבעלי מלאכה.

בתקופה שלפני מאורעות תרפ"ט אסר קאדי ירושלמי שהתגורר בסמוך לכותל המערבי להציב במתחם ספסלים למתפללים היהודים. הרב חנניה נשלח אליו כנציג היהודים כדי לבטל את האיסור, ולאחר פגישה ממושכת השתכנע הקאדי ופעל לביטול האיסור.

שימש כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, ובשנת 1935 (ה'תרצ"ה) נבחר לשמש כאב בית הדין של העדה בעיר.

בפעילותו הציבורית לקח חלק בוועדות של שכונות ירושלים, בהן קריית משה ובית וגן, ובהקמת מועצת הרבנות הראשית בתחילת שלטון המנדט הבריטי. כן שימש כציר אספת הנבחרים הראשונה, ציר הוועד הלאומי, חבר ועד העיר ליהודי ירושלים, חבר מועצת "הסתדרות המזרחי", חבר הוועד הפועל וחבר וועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית. בשנת 1944 (ה'תש"ד) נסע כשליח לערי סוריה בשליחות וועד פליטי רוסיה.

בשנת 1939 היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר.

דודו היה הרב חזקיה שבתי, בנו היה יעקב יהושע, ונכדו היה אברהם ב. יהושע.

חיבוריו

• מנחת הח"ג - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, שני חלקים, ה'תש"ב וה'תש"ו בהתאמה
• מקורות ההלכה - בהוצאת בנו יעקב, ה'תשי"ז

כתב בהמאסף בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה שנה א' וב', וחלק מכתביו הודפסו בספר השו"ת "פני דוד" של הרב דוד פאפו.

לקריאה נוספת

• מנשה הלוי (עורך), ביטאון קול סיני, גיליון ב', חשוון ה'תשכ"ד (עמ' 20 -21)
• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 197)
• דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי ה שוב ובוניו (עמ' 909)
• אגרות קודש לאדמו"ר מליובאוויטש חלק יב עמוד שמ"ט

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "הרב חנניה יהושע", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 909
• תמונת הרב חנניה גבריאל יהושע, באתר בית התפוצות
• הרה"ג חנניה גבריאל יהושע זצ"ל, בביטאון קול סיני, באתר HebrewBooks
• משפחת יהושע, באתר טל חניה, 31.3.2014
• חנניה גבריאל יהושע, דף שער בספרייה הלאומית