חקר ביצועים
חקר ביצועים היא גישה מדעית (שיטתית, אמפירית ושניתן לשחזר אותה) שעוסקת בחקר הביצועים של מערכות שפועלות בסביבה כלשהי.
הגישה מתבססת, בין היתר, על חוקי המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי ההתנהגות. על מנת לבנות מודל הקרוב ביותר למציאות, שמסקנותיו הכמותיות יסייעו למקבלי החלטות (צבאיים או עסקיים) להבין טוב יותר את ההשלכות, טרם ביצוע שינויים.
ברוב המקרים, המודל ימצא את הדרך האופטימלית לניצול המשאבים תחת אילוצים. אך, בשאר המקרים, כאשר ישנן מספר מטרות ופתרונות, המודל יציג על בסיס כמותי את ההשלכות הצפויות בבחירה של כל מטרה או פתרון. ויסייע למתכנן לבחור את ההחלטה הטובה ביותר.
"מודל מוצלח" הוא מודל שהצליח לעזור למתכנן או למקבל ההחלטות להבחין בהשפעה של אותה ההחלטה.
משפחות מודלים בחקר ביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מודל מתמטי: במודל זה ההנחה שכל המשתנים הרלוונטיים ניתנים לכימות. פונקציה מתמטית משמשת לתיאור התנהגות המערכת. הפתרון מבוצע על ידי מניפולציה מתמטית על הפונקציה.
- מודל היוריסטי: כאשר המודל המתמטי מסובך מכדי למצוא פתרון מדויק או אופטימלי ניתן להשתמש במודל היוריסטי שמתבסס על חוק אמפירי או אינטואיטיבי ומאפשר למצוא פתרון "טוב". העיקרון הוא לחפש פתרון יותר טוב מהנוכחי עד שלא ניתן לשפר את הפתרון הנוכחי.
- סימולציה: בסימולציה מבוצע ניסיון לחקות התנהגות מערכת לאורך זמן על ידי הגדרת מאורעות שמתרחשים בציר הזמן ודגימת ביצועי המערכת במאורעות אלו. סימולציה היא כמו ניסוי ולכן חשופה לטעויות שיכולות לקרות בכל ניסוי. חסרונה העיקרי של הסימולציה שאינה מספקת פתרון כללי.
ההיסטוריה של חקר ביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העולם השנייה הוטל על קבוצת אנשי מדע בבריטניה לבחון את הבעיות האסטרטגיות והטקטיות שכרוכות בהגנת המדינה, ולהגיע להחלטה על הדרך היעילה ביותר לנצל את המשאבים המוגבלים להגנה למשל: המכ"ם שפותח והשימוש במפציצים. מקובל לייחס לאירוע זה את תחילת הדרך של דיסציפלינת חקר ביצועים. השם לדיסציפלינה היא כתובת דואר כשהחדר בו עבד צוות המחקר היה ממוקם באגף מבצעים והדואר שנשלח אליהם היה חתום במבצעים/מחקר (Operation/Research) - בהמשך הלוכסן התבטל.
בעקבות התוצאות המעודדות של הקבוצה, אימצו גם האמריקאים את השיטה לניתוח בעיות לוגיסטיות וטקטיות כגון: פיזור מיטבי של מוקשים ימיים ובחירת פרופילי טיסה.
עם תום המלחמה, החלו בשימוש בחקר ביצועים בארגונים עסקיים. בשנת 1947 פרסם המתמטיקאי ג'ורג' דנציג מארצות הברית את שיטת הסימפלקס בתכנון ליניארי ומאז התפתחו מודלים ושיטות נוספות. התאוצה הגדולה ביישומי חקר ביצועים החלה במקביל להתפתחות עוצמת המחשבים.
חקר ביצועים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג תורגם לעברית על ידי עוזי עילם[1]. שם זה אינו תרגום ישיר של השם המקובל (Operations Research, חקר מבצעים) או של השם שהיה מקובל בבריטניה (Operational Research, מחקר מבצעי).[2]
האיגוד הישראלי לחקר ביצועים (איל"ב) נקרא בלעז ORSIS, ובראשו עומד, נכון ל-2023, פרופסור גד רבינוביץ מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
מודלים נפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודלים דטרמינסטיים
מודלים הסתברותיים (סטוכסטיים)
קורסי חקר ביצועים מהוים חלק ממסלול הלימודים לתארים בהנדסת תעשייה וניהול ומנהל עסקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האיגוד הישראלי לחקר ביצועים
- חקר ביצועים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Methods of operations research by Morse & Kimball
חקר ביצועים, דף שער בספרייה הלאומית- חקר ביצועים, באתר MathWorld (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוזי עילם, "קשת עילם: הטכנולוגיה המתקדמת - סוד העוצמה הישראלית"
- ^ INFORMS, The Origins of OR, INFORMS (באנגלית אמריקאית)
| מנהל עסקים | ||
|---|---|---|
| תחומים | ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות | |
| מושגים כלליים | ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל | |
| אישים בולטים | פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר | |
| מוסדות לימוד ומחקר בולטים | הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון | |
| שיטות מחקר | אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן | |
