יהודים בספורט הרומני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות רומניה תרמה מקרבה ספורטאים לא מעטים לספורט ברומניה, חרף המכשולים (תופעות של אנטישמיות בקהל ואפילו בין השחקנים המתחרים וחקיקה אנטישמית מפלה) שעמדו בדרכם, הם רשמו הישגים מכובדים בתחומי ספורט מגוונים.

יהדות רומניה הקדימה את קריאתו של נורדאו, כבר ב-1 באוקטובר 1894, בבוקרשט, הוקמה "החברה לגימנסטיקה, סיף וקריאה אאורורה". באמצעות המחלקות להתעמלות, טניס שולחן, כדורסל וכדורעף אורגנה פעילות ספורטיבית ענפה. יהדות רומניה שלחה נציגות למכביה הראשונה (1932) ולמכביה השנייה (1935) ולאחר הפסקה ארוכה, במהלכה היה שלטון קומוניסטי ברומניה, שלטון שלא איפשר השתתפות במכביות, חזרה יהדות רומניה להשתתף במכביות, במכביה החמש-עשרה (1997) ובמכביה השבע-עשרה (2005). התמעטות יהדות רומניה הביאה גם להצטמצמות הנציגות למכביות עד לאי שליחת נציגות.

אגודות ספורט יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של מכבי בוקרשט

לאחר מלחמת העולם הראשונה נוסדו ברומניה, ביוזמת פעילים ציונים, אגודות ספורט יהודיות הנושאות שמות עבריים. האגודות נוסדו בערי רומניה הגדולות, בהן הייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית, "מכבי" בבירה, בבוקרשט, הגיבור קלוז' בבירת חבל טרנסילבניה, בבירת חבל בסרביה, בקישינב, בבירת חבל בוקובינה, בצ'רנוביץ, "הכוח" ו"מכבי" בבירת חבל מולדובה, ביאשי, "בר כוכבא" בסאטו מארה, "שמשון" בסיגט, "קדימה" בטימישוארה, "עבריה" ו"אחווה" בבראשוב ועוד[1].

בצ'רנוביץ, הייתה מסורת של ספורט יהודי עוד מתקופת היותה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כשנפתחה אגודת ספורט יהודית ב-1908 בשם "כחול לבן". בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו בצ'רנוביץ שתי אגודות ספורט יהודיות, מכבי צ'רנוביץ והכוח צ'רנוביץ, אולם באמצע שנות השלושים של המאה העשרים פורקה אגודת הכוח וחבריה הצטרפו למכבי[2].

אגודת מכבי בוקרשט בנתה בשכונה היהודית של בוקרשט אצטדיון כדורגל לתפארת, ששימש גם את הנבחרת הלאומית בחלק ממשחקיה. גם לאגודת הגיבור קלוז' היו מתקני ספורט ששימשו לאירוח תחרויות בינלאומיות בתחומים שונים, כגון: סיף, טניס שולחן ועוד. ב-1925 הוקמה במסגרת המועדון קבוצת כדוריד נשים, תשובה לקבוצת הכדורגל וכמה פעמים נערכו משחקי כדוריד נשים באצטדיון הבית כפתיח למשחקי הכדורגל[3].

ב-1932, בקישינב (אז בשם קישינאו) הצליחו אגודות ספורט יהודיות ברומניה לארגן "מכביה" עבור היהודים הרומנים. ב"מכביה" הרומנית לקחו חלק ספורטאים יהודים מקישינאו, פוקשאן, צ'רנאוץ, יאשי, קלראש, טיגינה ובוקרשט. ענפי הספורט היו כדורעף, טניס שולחן, התעמלות, אתלטיקה וכדורגל[4].

בספטמבר 1938, במסגרת הדיקטטורה המלכותית ברומניה, אורגנה מחדש סטרז'ה צריי והפכה לתנועה הנוער היחידה ברומניה ובכך פורקו כל המתחרים שלה, כולל מועדוני הספורט היהודים. אחרי המלחמה קמו מחדש חלק ממוסדות הספורט היהודי, אך לא לזמן רב, החלטה 589/1949 של משרד המשפטים הרומני הורתה על סגירת כל המוסדות היהודים, שאינם מיועדים לפולחן דתי.

אגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצי ספאקוב, בן השכונה היהודית של בוקרשט, התחיל להתאגרף במכבי בוקרשט ב-1922 וזכה באליפות רומניה במשקל כבד ב-1923. הוא הגן על תוארו ונותר בלתי מנוצח עד שהגיעו הממשלות האנטישמיות, שהדירו את היהודים מהספורט[5]. אחיו, מרקו ספאקוב, היה מאמן אגרוף.

אאורל ויינטראוב (1921 - 1995) היה מתאגרף מקצועני במשקל חצי בינוני ובינוני, שהשתתף ב-54 תחרויות מהן זכה ב-34, הפסיד ב-12 וב-4 מקרים סיים בתיקו. עם הפסקת קיומו של האגרוף המקצועני ברומניה למד בבית הספר למאמנים והתחיל לאמן והגיע עד לאימון נבחרת רומניה. ב-1958 עלה ארצה[6] ובישראל היה למאמן נבחרת האגרוף הישראלית[7].

ויקטור זילברמן מתאגרף בעברו זוכה מדליית ארד במשקל חצי בינוני באולימפיאדת מונטריאול (1976)[8]. הוא התאמן בהדרכתו של מרקו ספאקוב. בשנת 1969 הוא הגיע לגמר אליפות אירופה[9]. הוא ייצג את רומניה, בשלוש אולימפיאדות רצופות, החל ממקסיקו סיטי 1968[10].

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאס ברוך Elias Baruch היה אלוף רומניה בקפיצה משולשת בשנת 1949 ואידה וייץ Ida Weisz הייתה אלופת רומניה בזריקת דיסקוס ב-1972[11].

החלקה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגלן אלמר הירש הצטיין גם בהחלקה אמנותית על הקרח וזכה שלוש פעמים בתואר אלוף רומניה[12].

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה פישר מרומניה זכתה במקום השני בקרב רב (קרב 7), בהתעמלות נשים במכביה הראשונה.

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנקה זיסוביץ' פופר זכתה חמש פעמים באליפות רומניה בטניס בין השנים 1930 - 1938[13].

טניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'ליקה רוזיאנו ב-1955

אנג'ליקה רוזיאנו הייתה שחקנית טניס שולחן, אשר זכתה 6 פעמים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים בשנים 19501955. הישג זה, שהוא יחיד במינו בהיסטוריה של טניס השולחן לנשים, מציב את רוזיאנו בשורה הראשונה של שחקניות טניס השולחן לדורותיהן ויש אשר סבורים כי היא ראויה לתואר השחקנית הגדולה בכל הזמנים. בסך הכל היא זכתה באליפות העולם בטניס שולחן ב-30 מדליות, מהן 17 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-8 מדליות ארד. רוזיאנו[14], אשר לאחר נישואיה ללו רוזיאנו נקראה רוזיאנו-אדלשטיין, עלתה לישראל ב-1960 והספיקה לזכות במכביה השישית, שנערכה בשנת 1961 ובאליפות ישראל לנשים בשנים 1961 ו-1962.

פרקש פנט היה טניסאי שולחן, סגן אלוף עולם בטורניר לקבוצות (פראג 1936), 9 פעמים אלוף רומניה בזוגות ובזוגות מעורבים ומספר פעמים סגן-אלוף רומניה ביחידים ומאמן טניס שולחן.

ניקו נאומסקו (ניומן) הוא שחקן טניס השולחן הבולט ביותר ברומניה, שחקן שזכה במהלך הקריירה שלו ב-17 תארים, שש פעמים אלוף רומניה, יותר מכל טניסאי שולחן (גבר) רומני[15].

דר' סלומון מרומניה זכתה במכביה השנייה במקום הראשון בטניס שולחן, יחידות.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים לקחו חלק בכדורגל הרומני מראשיתו ונמנו בין שחקני הנבחרות הראשונות. עורך הדין אלמר הירש היה חבר בנבחרת רומניה בכדורגל הראשונה שהוקמה, ודאג להזמין על חשבונו מדים עבורה למשחק הבין-ארצי הראשון, מול נבחרת סרביה בכדורגל. הקשר של אגודת הגיבור קלוז', יעקובי דזידריו ( Jakobi Dezső), שזומן לנבחרת רומניה נחשב לקשר הטוב ביותר ברומניה באותה תקופה. הוא שיחק במשחק הבינלאומי הראשון של נבחרת רומניה והיה בנבחרת רומניה שיצאה למשחקי אולימפיאדת פריז (1924), אולם בדרך לשם נפצע במהלך משחק של נבחרת רומניה בווינה, אושפז שם בבית חולים, ומת בגלל זיהום, בגיל 24.

נבחרת הכדורגל של רומניה השתתפה במונדיאל הראשון, שנערך ב-1930 באורוגוואי. בנבחרת היו שני יהודים, השוער סמואל זאובר והחלוץ רודולף וצר, ששימש כקפטן הנבחרת הרומנית[16] וגם כמאמן שותף שלה[17]. בנוסף לכדורגלנים אלה הופיעו במסגרת נבחרת רומניה סמואל דויטש, איזידור גנסל, אלכסנדרו גלר, ניקולאה הוניגסברג, פרנץ קוגלבאואר, ז'אק מויססקו, ויליאם זומבורי, דניאל פרץ, לודוביק ראב, אלכסנדרו שוורץ ויואן וצר[18].

נבחרת הכדורגל של יהדות רומניה זכתה במקום הראשון במכביה השנייה.

יהודי רומניה הקימו ומימנו את מועדוני הכדורגל הגיבור קלוז', מכבי בוקרשט, מכבי צ'רנוביץ, מכבי קונסטנצה, מכבי גאלאץ, מכבי קראיובה, מכבי פיאטרה ניאמץ, מכבי דורוחוי, מכבי בוטושאן, מכבי סוצ'אבה, מכבי יאשי, מכבי קישינאו, הכוח ארד והכוח בראשוב.

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי אלטמן זכה באליפות רומניה בחרב, בשנת 1935[19].

קאנו/קיאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאון רוטמן ב-1956

לאון רוטמן הוא חותר קאנו ומאמן בעבר, אלוף אולימפי (מלבורן 1956) בעל שתי מדליות זהב, בקאנו משוטים ליחיד למרחק 1,000 מטר ול-10,000 מטר ובעל מדליית ארד למרחק 1,000 מטר (רומא 1960) ואלוף רומניה בקאנו שש פעמים. לאחר פרישתו מספורט תחרותי עסק באימון.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלו בילדרמן אימן את נבחרות רומניה בשחייה ובכדורמים (1956–1958). באולימפיאדת מלבורן (1956) אימן את השחיינים והוביל את אחד משחייניה למשחה הגמר. לאחר עלייתו לישראל הוא אימן את נבחרות ישראל בשחייה ובכדורמים.

טימאה טוט זכתה במקום שני באליפות רומניה בשחייה וייצגה את רומניה באוניברסיאדת זאגרב (1987). לאחר עלייתה לישראל בשנת 1989 המשיכה להתקדם והשתתפה באליפות העולם בשחייה 1991 ובאולימפיאדת ברצלונה (1992)[20].

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף השחמט הראשון של רומניה, ומי שזכה בשלוש אליפויות רצופות, בשנים 1926, 1927 ו-1929, היה אלכסנדרו טירולר. בוריסלב קוסטיץ', שמוצאו בסרביה, זכה ב-1932 באליפות רומניה בתקופה בה למד בבוקרשט. גם אברהם באראץ זכה במקום ראשון במשותף באליפות רומניה ולקח חלק בשתי משלחות רומניות לאולימפיאדות שחמט. סרג'יו גרינברג ומיכאי גרינברג הם אב ובן שזכו באליפות רומניה, הראשון ב-1985 והשני ב-2003[21]. גם בני משפחת עמנואל ורודיקה רייכר בלטו בשחמט הרומני. כמה שחמטאים ממוצא יהודי, ילידי רומניה, הגיעו להישגים מחוץ לרומניה, דוגמת ברנרדו וקסלר שהיה אלוף ארגנטינה, אלכסנדרו סגל שהיה אלוף ברזיל ומוריס רייזמן שזכה 6 פעמים באליפות צרפת. אלכסנדר גינסברגר זכה במקום ראשון בשותפות בסוף שנות ה-50 (הגיע למקום ראשון-שני משותף והפסיד בדו-קרב עם חברו למקום הראשון-שני).

שחמטאים יהודים נוספים שבלטו היו ארתור קאופמן, יוסיף מנדלסון (Iosif Mendelssohn), עמנואל שפירא (Emmanuel Sapira) וגבריאל שוורצמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Editura Hasefer, 2004, עמוד 564 (ברומנית)
  2. ^ Jewish Sport in Bukovina (באנגלית)
  3. ^ GENEZA – PIONERAT - AFIRMARE (ברומנית)
  4. ^ Sportul în Basarabia interbelică : istoria fotbalului (ברומנית)
  5. ^ שאול גרינשטיין, המתאגרף היהודי-רומני שנאבק בכל כוחו למען מולדתו, רק כדי לגלות שאין הוא רצוי בה עוד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21.06.2017
  6. ^ האנציקלופדיה לחינוך גופני ולספורט ברומניה, מהדורה שנייה, כרך א', 2015, עמוד 584 (ברומנית)
  7. ^ מרומניה לישראל
  8. ^ databaseOlympics.com
  9. ^ מיצעד הדגלים בוטל - הגוש המזרחי פרש, מעריב, 8 ביוני 1969
  10. ^ אלכס דורון, אילו כל היהודים היו במשלחת של ישראל ..., מעריב, 3 באוגוסט 1976
  11. ^ Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Editura Hasefer, 2004, עמוד 565 (ברומנית)
  12. ^ Povestea primului meci al echipei nationale (ברומנית)
  13. ^ Lenke Ziszovits Popper (ברומנית)
  14. ^ ביוגרפיה (באנגלית)
  15. ^ ISTORIA SPORTULUI ROMÂNESC: Tenis de masă (ברומנית)
  16. ^ De ce iubim atat de mult fotbalul? Rudy Wetzer, capitanul nationalei de la CM Uruguay 1930, are cuvantul (ברומנית)
  17. ^ I WORLD CUP FINAL (Jules Rime Cup) (באנגלית)
  18. ^ Evreii din fotbalul românesc. Istoria începută la Maccabi Bucureşti, pe Calea Dudeşti (ברומנית)
  19. ^ Campioni Naţionali la Individual (ברומנית)
  20. ^ אלכס פרלסמן, המים הם הגבול, מעריב, 5 ביולי 1990
  21. ^ "המציאות היהודית", גיליון 280–281, אוגוסט-ספטמבר 2007, מאמר על המכביה האירופאית (ברומנית)