רומניה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומניה במשחקים האולימפיים
רומניהFlag of Romania.svg
Nadia Comaneci 1977.jpg

המתעמלת נדיה קומנץ'
קוד הוועד האולימפי הלאומי ROU
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי הרומני
מדליות קיץ
דירוג: 15[א]
זהב
88
כסף
94
ארד
119
סך הכול
301
מדליות חורף
דירוג: 45
זהב
0
כסף
0
ארד
1
סך הכול
1
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

1896190019041908191219201924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199620002004200820122016

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

רומניה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1900). היא נעדרה מארבע האולימפיאדות הבאות, ושבה והשתתפה באולימפיאדת פריז (1924). בהמשך, נעדרה מהמשחקים עוד פעמיים, ומאז אולימפיאדת הלסינקי (1952) היא משתתפת במשחקים ברציפות.

לאורך השנים צברו הספורטאים הרומנים 301 מדליות, בהן 88 מדליות זהב. הענף בו בלטו הרומנים במיוחד הוא ההתעמלות, בו זכו הרומנים ב-72 מדליות, בהן 25 מדליות זהב, מה שמקנה להם את המקום הרביעי בטבלת המדליות של הענף בכל הזמנים, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית ויפן. ענפים נוספים בהם בלטו הרומנים הם חתירה (37 מדליות, בהן 19 מדליות זהב, שמקנות לה את המקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי גרמניה המזרחית, ארצות הברית, בריטניה וגרמניה), אתלטיקה (35 מדליות, בהן 11 מדליות זהב) וקאנו/קיאק (32 מדליות, בהן 7 מדליות זהב).

באולימפיאדות החורף משתתפת רומניה מאז אולימפיאדת סנט מוריץ (1928), והיא נעדרה רק מאולימפיאדת סקוו ואלי (1960). במשחקי החורף לא זכו הרומנים להצלחה רבה, ועד כה זכו רק במדליית ארד במזחלות, באולימפיאדת גרנובל (1968).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהופעת הבכורה של רומניה במשחקים, באולימפיאדת פריז (1900), ייצג אותה רק קלע אחד, גאורגה פלאגינו, שסיים במקום ה-13 בטראפ. בהופעתה השנייה, 24 שנים מאוחר יותר, הגיעה המדליה האולימפית הראשונה לזכות רומניה, מדליית ארד ברוגבי. בטורניר הרוגבי באותה שנה השתתפו רק עוד שתי נבחרות. רומניה הובסה בידי שתיהן (61-3 לצרפת ו-37-0 לארצות הברית), אך די היה בכך כדי להקנות לנבחרת הרומנית את המדליה.

ההישגים המשמעותיים הראשונים הגיעו באולימפיאדת ברלין (1936), כשהרוכב הנרי ראנג זכה במדליית הכסף בתחרות הקפיצות. שני מתאבקים רומנים סיימו במקום החמישי.

שנות ה-50 וה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומני הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית היה הקלע יוסיף סירבו, שניצח במקצה לירי מ-50 מטר בשכיבה באולימפיאדת הלסינקי (1952). באותם משחקים זכה המתאגרף וסילה טיטה במדליית כסף, המתאגרף גאורגה פיאט זכה במדליית ארד, וכמותו גם הקלע גאורגה ליקיארדופול, באקדח אש מהירה.

באולימפיאדת מלבורן (1956) עלו הישגיהם של הרומנים ל-13 מדליות, בהן 5 מדליות זהב, ורומניה דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. חותר הקאנו לאון רוטמן זכה בשתי מדליות זהב, במקצים ל-1,000 ול-10,000 מטר, ועמיתיו אלכסה דמטריו וסימיון איסמאילצ'וק ניצחו במקצה הזוגות ל-10,000 מטר. המתאגרף ניקולאה לינצה זכה במדליית זהב, מירצה דוברסקו וגאורגה נגראה זכו במדליות כסף, וקונסטנטין דומיטרסקו זכה במדליית ארד. במדליית הזהב החמישית זכה הקלע שטפן פטרסקו, באקדח אש מהירה, תחרות בה גאורגה ליקיארדופול זכה במדליית ארד שנייה ברציפות. המתעמלת אלנה לאושטאנו זכתה בשתי מדליות ארד, בתרגיל הקרקע, ויחד עם הנבחרת בתחרות הקבוצתית. הסייפת אולגה אורבן זכתה במדליית כסף ברומח והמתאבק פרנצ'יסק הורוואט זכה במדליית ארד. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השמיני.

האתלטית יולנדה באלאש, האלופה האולימפית בקפיצה לגובה ברומא ובטוקיו, במהלך המשחקים בטוקיו

באולימפיאדת רומא (1960) זכו הרומנים ב-10 מדליות, בשבעה ענפים שונים, מהן 3 מדליות זהב. המתאבקים הרומנים זכו בשלוש מהמדליות, אחת מכל סוג: דומיטרו פרבולסקו זכה בזהב, יון צ'רנאה בכסף ויון צרנאו בארד. באתלטיקה, זכתה יולנדה באלאש במדליית זהב בקפיצה לגובה, עם שיא אולימפי חדש (1.85 מטר) וליה מנוליו זכתה במדליית ארד בזריקת דיסקוס. במדליית הזהב השלישית זכה הקלע יון דומיטרסקו, בטראפ. חותר הקאנו לאון רוטמן איבד את תואריו, והסתפק במדליית ארד במקצה ל-1000 מטר. נבחרת הנשים בהתעמלות זכתה אף היא במדליית ארד, בקרב-רב, ובמדליות ארד נוספות זכו המתאגרף יון מונאה והסייפת מריה ויקול (ברומח). נבחרת הכדורמים סיימה במקום החמישי.

באולימפיאדת טוקיו (1964) צברה המשלחת הרומנית 12 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. יולנדה באלאש שמרה על תוארה בקפיצה לגובה, ושוב קבעה שיא אולימפי - 1.90 מטר. במדליית הזהב השנייה זכתה אתלטית נוספת, מטילת הכידון מיהאלה פנה. אתלטית שלישית, ליה מנוליו, זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות בזריקת דיסקוס. חותרת הקיאק הילדה לאואר זכתה בשתי מדליות - מדליית כסף במקצה ל-500 מטר, ומדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מ'טר, יחד עם בת זוגה קורנליה סידרי. הקיאקיסט אאורל ורנסקו זכה בשתי מדליות ארד, במקצי היחידים והרביעיות ל-1,000 מטר, וחותר הקאנו אנדריי איגורוב זכה במדליית כסף במקצה ל-1000 מטר. המתאבק ואלריו בולארקה זכה במדליית כסף, ושני מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד, דומיטרו פרבולסקו שאיבד את תוארו מרומא, ויון צ'רנאה, שם לו הייתה זו מדליה אולימפית שנייה. הקלע יון טריפסה זכה במדליית כסף באקדח אש מהירה. בענפי הכדור זכו כמה מהנבחרות הרומניות להצלחה: נבחרות הכדורעף, הן של הגברים והן של הנשים, סיימו במקום הרביעי, נבחרת הכדורמים סיימה במקום החמישי, ונבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת הונגריה, אך סיימה במקום החמישי לאחר שגברה על נבחרת יוגוסלביה במשחקי הדירוג.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עלו הישגי המשלחת הרומנית ל-15 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. באתלטיקה, קבעה ויוריקה ויסקופולאנו שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק (6.82 מטר), וליה מנוליו קבעה שיא אולימפי בזריקת דיסקוס (58.28 מטר). מיהאלה פנש איבדה את תוארה בהטלת כידון, אך זכתה במדליית כסף, ובמדליית כסף נוספת זכתה אילאנה סילאי, בריצת 800 מטר. חותרי הקאנו איוואן פטזאיקין וסרגיי קובליוב זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר, רביעיית הקיאקיסטים זכתה במדליית כסף במקצה ל-1,000 מטר, והקיאקיסטית ויוריקה דומיטרו זכתה במדליית ארד במקצה ל-500 מטר. במדליית הזהב הרביעית זכה סייף הרומח יון דרימבה, ונבחרת הנשים ברומח זכתה במדליית ארד. המתאבק יון באציו זכה במדליית כסף, ושני מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד - סימיון פופסקו וניקולאה מרטינסקו. המתאגרף יון מונאה זכה במדליית כסף, 8 שנים לאחר שזכה במדליית ארד, וקליסטרט קוצוב זכה במדליית ארד. הקלע מרצ'ל רושקה זכה במדליית כסף בירי באקדח אש מהירה.

אולימפיאדת מינכן (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאבק גאורגה ברצ'אנו (במרכז), שזכה במדליית זהב במינכן ובמדליית כסף במונטריאול
החותר איוואן פטזאיקין, שזכה בשבע מדליות אולימפיות בין 1968 ל-1984

באולימפיאדת מינכן (1972) זכו הרומנים ב-16 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

המתאבקים גאורגה ברצ'אנו וניקולאה מרטינסקו זכו שניהם במדליות זהב, ושני מתאבקים נוספים, וסילה יורגה וויקטור דופליסקי, זכו במדליות ארד. במדליית הזהב השלישית זכה חותר הקאנו איוואן פטזאיקין, במקצה ל-1,000 מטר. פטזאיקין זכה גם במדליית הכסף במקצה הזוגות ל-1,000 מר, יחד עם בן זוגו סרגיי קובליוב. רביעיית הקיאקיסטים זכתה במדליית כסף, וצמד הקיאקיסטיות ויוריקה דומיטרו ומריה ניקיפורוב זכה במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר.

באתלטיקה, זכתה ולריה בופאנו במדליית כסף בריצת 100 מטר משוכות, וכמוה זורקת הדיסקוס ארג'נטינה מניס. הקלע דניאל יוגה זכה אף הוא במדליית כסף, בירי באקדח, וניקולאה רוטארו זכה במדליית ארד בירי מ-50 מטר בשכיבה. המתאגרף יון אלכסה זכה במדליית כסף, סייפות הרומח זכו במדליית ארד, וכך גם צמד החותרים עם הגאי.

נבחרת הכדוריד זכתה במדליית ארד לאחר שגברה על נבחרת גרמניה המזרחית 16-19 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורעף סיימה במקום החמישי ונבחרת הכדורמים במקום השמיני.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מונטריאול (1976) זינקו הישגי הספורטאים הרומנים ל-27 מדליות, בהן 4 מדליות זהב, והיא דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. מעל כל הספורטאים התעלתה המתעמלת נדיה קומנץ' בת ה-14. קומנץ' הייתה למתעמלת הראשונה בהיסטוריה שמקבלת את הציון המושלם "10" על תרגיל שביצעה. היה זה בעת שביצעה את תרגיל המקבילים המדורגים במהלך התחרות הקבוצתית. לוח הניקוד הכיל אז רק 3 ספרות, והתוצאה הראתה תחילה את הציון 1.00, עד שהשופטים הסבירו את התוצאה. בהמשך קיבלה קומנצ'י עוד שש פעמים את הציון 10. היא סיימה את המשחקים עם 3 מדליות זהב (בקרב-רב, במקבילים המדורגים ובקורה, מדליית כסף אחת (בתחרות הקבוצתית, עם הנבחרת כולה) ומדליית ארד אחת (בתרגיל הקרקע).

קומנץ' לא הייתה המתעמלת הרומנייה היחידה שהגיעה להישגים במשחקים. שותפתה לנבחרת תאודורה אונגוראנו זכתה במדליית כסף במקבילים המדורגים ובמדליית ארד בקורה, ודנוץ גרקו זכה במדליית ארד בתרגיל הטבעות. ככלל, צברו המתעמלים הסובייטים והיפנים מספר רב יותר של מדליות במונטריאול, אך הישגי המשלחת הרומנית בכלל והישגיה של קומנץ' בפרט סימנו את ראשית הפיכתה של רומניה למעצמה בענף ההתעמלות.

במדליית הזהב הרביעית זכה הקיאקיסט ואסילה דיבה, במקצה ל-500 מטר. במקצה ל-1000 מטר זכה במדליית הארד. לריון סרגיי ופוליקארפ מליהין זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר, וצמד חותרי הקאנו גאורגה דניאלוב וגאורגה סימיונוב זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-1000 מטר. שישה מתאבקים רומנים זכו במדליות במונטריאול: גאורגה ברצ'אנו, ניקו ג'ינגה ושטפן רוסו זכו במדליות כסף, וסטליקה מורקוב, לדיסלאו שימון ורומן קודראנו זכו במדליות ארד. המתאגרפים סימיון קוצוב ומירצ'אה שימון זכו במדליות כסף, ואילו ויקטור זילברמן, אלק נשטאק וקוסטיקה דפינויו זכו במדליות ארד. במדליות ארד נוספות זכו רביעיית החותרות, נבחרת סייפי החרב ומטיל הכידון גאורגה מג'לאה.

נבחרת הגברים בכדוריד זכתה במדליית הכסף לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ברית המועצות 19-15. נבחרת הנשים בכדוריד ונבחרת הגברים הכדורמים סיימו שתיהן במקום הרביעי.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מוסקבה (1980) זכו הספורטאים הרומנים ב-25 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ורומניה דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות.

גם במשחקים אלה היה הענף הבולט ביותר ההתעמלות, אף שחלה ירידת מה בהישגים בו, עם 7 מדליות מתוכן שתי מדליות זהב. נדיה קומנץ' שמרה על תוארה בקורה, וחלקה את מדליית הזהב בתרגיל הקרקע עם נלי קים. זכייתה במדליית הכסף בתרגיל הקרב-רב לוותה בשערוריית שיפוט. השופטת הראשית, שהייתה אף היא רומנייה, סירבה להציג בתחילה את הציון הסופי של קומנץ', לאחר שהתברר לה שהוא נמוך משל הסובייטית ילנה דווידובה, וניסתה לשכנע את יתר השופטים להעלות את הציון שהעניקו לה. בנוסף לקומנץ', זכתה אמיליה אברלה במדליית כסף במקבילים המדורגים, ומליטה רוהן זכתה בשתי מדליות ארד, במקבילים המדורגים ובקפיצות. קומנץ', אברלה ורוהן היו גם שותפות שלושתן לזכייה במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית.

חותר הקאנו איוואן פטזאיקין זכה במדליית זהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר, יחד עם טומה סימיונוב, ובמדליית כסף במקצה הזוגות ל-500 מטר, יחד עם פטרה קפוסטה. הקיאקיסט ואסילה דיבה איבד את תוארו במקצה היחידים ל-500 מטר, אך זכה במדליית ארד, וכן היה שותף לזכייתה של רביעיית הקיאקיסטים הרומנית במדליית הכסף במקצה ל-1,000 מטר. יון בירלדאנו זכה במדליית ארד במקצה היחידים ל-1,000 מטר.

המתאבק שטפן רוסו שזכה במדליית כסף במונטריאול זכה הפעם במדליית זהב. קונסטנטין אלכסנדרו זכה במדליית כסף, ופטרה דיקו ווסילה אנדריי זכו במדליות ארד. החותרת סנדה טומה זכתה במדליית זהב במקצה היחידות, ולריה רצ'ילה ואולגה הומגי זכו במדליית ארד במקצה הזוגות, ובמדליית ארד נוספת זכתה שמיניית החותרות. במדליית הזהב השישית זכה הקלע קורנליו יון, בירי באקדח אש מהירה. המתאגרפים ולנטין סילאגי ודומיטרו צ'יפרה זכו במדליות ארד, ובמדליית ארד נוספת זכתה נבחרת הרכיבה האומנותית. אחד הרוכבים, פטרה רושקה בן ה-57, היה לזקן המדליסטים במוסקבה.

נבחרות הגברים בכדוריד ובכדורעף זכו שתיהן במדליות ארד, נבחרת הכדוריד לאחר שגברה על נבחרת הונגריה 18-20, ונבחרת הכדורעף לאחר שגברה על נבחרת פולין. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החותרת אליסבטה ליפה, שזכתה ב-8 מדליות אולימפיות בין 1984 ל-2004
המתאבק ואסילה אנדריי, עם מדליית הזהב בה זכה בלוס אנג'לס

רומניה הייתה המדינה היחידה בין חברות ברית ורשה שלא החרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). בהיעדרן של שכנותיה, הגיעה רומניה להישגים הגבוהים בתולדותיה - 53 מדליות, בהן 20 מדליות זהב, הישג שהיה שני רק למארחת, ארצות הברית. הענפים הבולטים ביותר היו החתירה (8 מדליות, מהן 6 מדליות זהב), ההתעמלות (8 מדליות, מהן 5 מדליות זהב) והאתלטיקה (10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב).

החותרות הרומניות זכו ב-5 מתוך 6 מדליות הזהב האפשריות (ולריה ראצ'ילה ביחידות, מריורה פופסקו ואליסבטה אולניוק ורודיקה ארבה ואלנה הורוואט בשני מקצי הזוגות, וכן המתחרות בשני מקצי הרביעיות), ורק במקצה השמיניות הגיעו למקום השני. בקרב הגברים זכו ואלר טומה ופטרו יוסוב במדליית זהב במקצה הזוגות ללא הגאי, ואילו דמיטריה פופסקו, וסילה טומויאגה ודומיטרו רדוקאנו זכו במדליית הכסף במקצה הזוגות עם הגאי.

גם המתעמלות הרומניות שלטו בענף, וזכו ב-5 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. אקטרינה סאבו זכתה במדליות הזהב בקפיצות ובתרגיל הקרקע, וחלקה מדליית זהב שלישית, במקבילים המדורגים, עם סימונה פאוקה. סאבו זכתה גם במדליית כסף בקרב-רב, ופאוקה זכתה בו במדליית הארד. רומנייה שלישית, לאוויניה אגאקה, זכתה במדליית הארד בקפיצות. שלושתן היו שותפות לזכייה הראשונה אי פעם של הנבחרת הרומנית במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית.

גם באתלטיקה זכו רק נשים רומניות במדליות. דוינה מלינטה ניצחה בריצת 800 מטר וזכתה במדליית כסף בריצת 1500 מטר. מריצ'יקה פואיקה ניצחה בריצת 3000 מטר וזכתה במדליית הארד בריצת 1500 מטר. אנישוארה קושמיר-סטנצ'ו זכתה במדליית הזהב השלישית בענף, בקפיצה לרוחק, וסגניתה הייתה ואלי יונסקו. מיהאלה לוגין זכתה במדליית הכסף ביידוי פטיש, פיטה לובין זכתה במדליית הארד בריצת 800 מטר, קריסטאנה קוז'וקארו עשתה זאת בריצת 400 מטר משוכות, ופלורנטה קראצ'ונסקו בזריקת דיסקוס.

מרימי המשקולות הרומנים זכו ב-8 מדליות. שניים מהם, פטרה בקרו וניקו ולאד, זכו במדליות זהב. חמישה מרימי משקולות נוספים זכו במדליות כסף, ג'לו ראדו, אנדריי סוקאצ'י, דומיטרו פטרה, ואסילה גרואפה וסטפן טסנאדי. דרגומיר צ'יורוסלאן זכה במדליית ארד. המתאבקים זכו ב-6 מדליות, וזוכי מדליות הזהב היו יון דראיקה וואסילה אנדריי (שבמוסקבה זכה בארד). איליה מאטה זכה במדליית כסף, ואילו שטפן רוסו איבד את תוארו, אך זכה במדליה אולימפית שלישית ברציפות, מדליית ארד. ויקטור דוליפסקי זכה אף הוא במדליית ארד, 12 שנים אחרי שרשם הישג זהה במינכן, ובמדליית ארד נוספת זכה ואסילה פושקאשו.

צמד חותרי הקאנו איוואן פטזאיקין וטומה סימיונוב זכו במדליית הזהב במקצה ל-1,000 מטר ובמדליית הכסף במקצה ל-500 מטר. עבור פטזאיקין היו אלה המדליות האולימפיות השישית והשביעית מאז 1968. חותר קאנו נוסף, קוסטיקה אולארו, זכה במדליית ארד במקצה היחידים ל-500 מטר. במדליית הזהב העשרים זכו רביעיית חותרות הקיאק. נבחרת סייפות הרומח זכו במדליית כסף וסייפי החרב זכו במדליית ארד. הקלע קורנליו יון איבד את תוארו בירי באקדח אש מהירה, אך זכה במדליית כסף. במדליית כסף נוספת זכתה המתעמלת האמנותית דוינה סטייקולסקו. הג'ודאים מירצ'אה פרציקה ומיהאי צ'יוק זכו במדליות ארד, ובמדליות ארד נוספות זכו המתאגרף מירצ'אה פולג'ר והשחיינית אנקה פטרשקויו, במשחה ל-200 מטר גב. בענפי הכדור השתתפה רק נבחרת הכדוריד, שזכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על נבחרת דנמרק, 19-23.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת דניאלה סיליבאש, שזכתה בשש מדליות בסיאול

גם באולימפיאדת סיאול (1988) הגיעה רומניה להישגים גבוהים, אף שלא גבוהים כבלוס אנג'לס. הספורטאים הרומנים זכו ב-24 מדליות, בהן 7 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.

המתעמלות הרומניות זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. דניאלה סיליבאש זכתה בשש מהמדליות: מדליות זהב בתרגילי הקרקע, המקבילים המדורגים והקורה, מדליות כסף בקרב-רב וביחד עם הנבחרת בתחרות הקבוצתית ובמדליית ארד בתרגיל הקפיצות. חברתה לנבחרת גבריאלה פוטורק זכתה גם במדליית כסף בקפיצות ובמדליית ארד בקורה. בניגוד למשחקים קודמים, בסיאול היה גם מתעמל רומני שזכה לעמוד על הפודיום, מריוס גרמן שזכה במדליית הארד בתרגיל המקבילים.

בחתירה זכו הרומנים ב-7 מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה צמד החותרות אולגה הומגי ורודיקה ארבה. צמד חותרות נוסף, ורוניקה קוגאנו ואליסבטה ליפה, זכה במדליית כסף, וכך גם שמיניית החותרות, רביעיית החותרים עם הגאי, וצמד החותרים דנוץ דוברה ודראגוש נאגו. שתי רביעיות חותרות זכו במדליות ארד. פאולה איוואן קבעה שיא אולימפי בריצת 1500 מטר (3:53.96 דקות), וגם זכתה במדליית כסף בריצת 3000 מטר. המתאבק וסילה פושקאשו זכה אף הוא במדליית זהב, וכך גם הקלע סורין בביאי, בירי באקדח. השחיינית נאומי לונג זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה לחצי המרחק. המתאגרף דניאל דומיטרסקו זכה במדליית כסף, וכך גם מרים המשקולות ניקו ולאד, שאיבד את תוארו מלוס אנג'לס.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים המשקולות טראיאן צ'יהאראן, שזכה במדליית ארד בברצלונה

באולימפיאדת ברצלונה (1992) ירדו הישגי המשלחת הרומנית ל-18 מדליות, בהן 4 מדליות זהב.

הענף הבולט ביותר היה החתירה, עם 7 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. אליסבטה ליפה ניצחה במקצה היחידות, ויחד עם ורוניקה קוקלאה זכתה במדליית הכסף במקצה הזוגות. הגברים ניצחו במקצה לרביעיות עם הגאי, ושניים מחברי הנבחרת, ויורל טלפאן ויוליקה רואיקן, זכו גם במדליית כסף במקצה השמיניות עם הגאי. בנוסף, זכו רביעיית החותרות ושמיניית החותרות עם הגאית במדליות כסף, וצמד החותרים עם הגאי זכה במדליית ארד.

הישגי המתעמלות ירדו הפעם לחמש מדליות. לוויניה מילושוביץ' זכתה במדליות זהב בתרגילי הקרקע והקפיצות ובמדליית ארד בקרב-רב. קריסטינה בונטאש זכתה במדליית ארד בתרגיל הקרקע, ושתיהן היו שותפות לזכייה נוספת של הנבחרת הרומנית במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית. אלינה אסטפיי זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה, ובמדליות ארד זכו המתאגרף לאונרד דורופטיי, מרים המשקולות טראיאן צ'יהאראן, המתאבק יואן גריגוראש, הקלע סורין בביאי (בירי באקדח אוויר) ונבחרת סייפות הרומח. נבחרת הכדוריד סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת אטלנטה (1996) הגיעו הרומנים להישג דומה - 20 מדליות, בהן 4 מדליות זהב.

מחצית מהמדליות הושגו בענף ההתעמלות, אך רק מתעמלת רומנייה אחת זכתה במדליית זהב, סימונה אמנאר, בקפיצות. אמנאר זכתה גם במדליית כסף בתרגיל הקרקע וחלקה עם לוויניה מילוסוביץ' מדליית ארד בקרב-רב. ג'ינה גוג'אן זכתה במדליית הכסף בקרב-רב ובמדליות ארד בתרגילי הקורה והקפיצות. שלוש המתעמלות היו שותפות לזכיית הנבחרת במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. גם בין המתעמלים הגברים נרשמו הצלחות: מריוס אורזיקה זכה במדליית כסף בסוס הסמוכות ודן בורינקה הגיע להישג דומה בטבעות.

החותרות קמליה מרקוביצ'וק וקונסטנצה בורצ'יקה זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות, ולהישג דומה הגיעה שמיניית החותרות עם הגאית. במדליית הזהב הרביעית זכתה הסייפת לאורה בדאה, ברומח. בדאה גם הייתה שותפה לזכייתה של הנבחרת הרומנית במדליית הכסף בטורניר הרומח הקבוצתי. חותרי הקאנו מרצ'ל גלוואן ואנטונל בורסאן זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-1,000 מטר, וגאורגה אנדרייב וגאורגה אובריה זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר. גבריאלה סאבו זכתה במדליית הכסף בריצת 1500 מטר, המתאגרף לאונרד דורופטיי זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, עמיתו מריאן סימיון זכה אף הוא במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה מרים המשקולות ניקו ולאד, לו הייתה זו מדליה אולימפית שלישית.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל מריוס אורזיקה, שזכה בארבע מדליות אולימפיות בין 1996 ל-2004

באולימפיאדת סידני (2000) חל זינוק בהישגי המשלחת הרומנית, שצברה 26 מדליות בהן 11 מדליות זהב.

בין המתעמלות בלטה שוב סימונה אמנאר, שזכתה במדליית זהב בקרב-רב ובמדליית ארד בתרגיל הקרקע. מריה אולארו זכתה במדליית הכסף בקרב-רב, אנדריאה רדוקאן זכתה במדליית כסף בקפיצות, ושלושתן היו שותפות לזכייה הראשונה של נבחרת המתעמלות הרומנית בתואר האולימפי מאז 1984. בין הגברים בלט מריוס אורזיקה, שזכה במדליית הזהב בסוס הסמוכות.

החותרות הרומניות זכו ב-3 מדליות זהב: הן קונסטנצה בורצ'יקה ואנג'לה אלופיי והן ג'אורג'טה דמיאן ודואינה איגנט ניצחו במקצי הזוגות. דמיאן ואיגנט היו שותפות גם לזכייה במדליית הזהב במקצה השמיניות. בבריכת השחייה בלטה דיאנה מוקאנו, שקבעה שיא אולימפי חדש ב-100 מטר גב (1:00.21 דקות) וזכתה במדליית הזהב גם במשחה ל-200 מטר גב. שחיינית רומנייה נוספת, באטריצ'ה קסלארו זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. גם האתלטיות הרומניות הגיעו להישגים נאים. גבריאלה סאבו קבעה שיא אולימפי חדש בריצת 5000 מטר (14:40.79 דקות) וזכתה גם במדליית הארד בריצת 1500 מטר. ויולטה בקלאה זכתה במדליית הכסף בריצת 1500 מטר, ולידיה סימון עשתה זאת בריצת המרתון.

חותרי הקאנו מיטיקה פריקופ ופלורין פופסקו זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר ובמדליית הארד במקצה הזוגות ל-500 מטר. רביעיית הקיאקיסטיות זכתה במדליית ארד. במדליית הזהב ה-11 זכה הסייף מיהאי קובליו, בחרב. המתאגרף מריאן סימיון שיפר את הישגו מאטלנטה וזכה במדליית כסף, ואחיו הצעיר דורל זכה במדליית ארד. הג'ודאית סימונה ריכטר זכתה אף היא במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה הקלע יוליאן ראיצ'אה, בירי באקדח אש מהירה. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינית קמליה פוטק, זוכת מדליית הזהב במשחה ל-200 מטר חופשי באתונה

את אולימפיאדת אתונה (2004) סיימה המשלחת הרומנית עם 19 מדליות, מהן 8 מדליות זהב.

המתעמלים הרומנים צברו 10 מבין המדליות, בהן 4 מדליות זהב, ההישג הגבוה ביותר אליה הגיע נבחרת התעמלות כלשהי באתונה. קטלינה פונור זכתה במדליות הזהב בתרגיל הקרקע ובקורה, מוניקה רושו זכתה במדליית הזהב בקפיצות, ניקולטה דניאלה שופרוניה זכתה במדליית הכסף בתרגיל הקרקע ואלכסנדרה ארמייה זכתה במדליית הארד בתרגיל הקורה. כל הארבע היו שותפות לזכייה שנייה ברציפות של הנבחרת הרומנית בתחרות הקבוצתית. מריוס אורזיקה איבד את תוארו בסוס הסמוכות, אך זכה במדליית הכסף. מתעמל רומני אחר, מריאן דרגולסקו, זכה במדליית הכסף בתרגיל הקרקע ובמדליית הארד בקפיצות. שניהם היו שותפים לזכיית נבחרת המתעמלים במדליית הארד בתחרות הקבוצתית.

צמד החותרות בורצ'יקה ואלופיי שמרו על תוארן, וכמוהן גם ג'אן רג'טה דמיאן שהחליפה בת זוג, והתחרתה לצדה של ויוריקה סוסאנו. גם שמיניית החותרות שמרה על תוארה. עבור אליסבטה ליפה, שנמנתה עם השמונה, הייתה זו מדליה אולימפית שמינית מאז 1984. במדליית הזהב השמינית זכתה השחיינית קמליה פוטק, שניצחה במשחה ל-200 מטר חופשי. שחיין נוסף, רזבאן פלוראה, זכה במדליית הארד במשחה ל-200 מטר גב. באתלטיקה, זכה מריאן אופראה, שזכה במדליית כסף בקפיצה משולשת, יונלה טרלאה, זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר משוכות ומריה צ'ונקאן זכתה במדליית ארד בריצת 1500 מטר. המתאגרף יונוץ גאורגה זכה במדליית ארד.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת סנדרה איזבאשה, שזכתה בארבע מדליות בבייג'ינג ובלונדון

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו הרומנים ב-8 מדליות בלבד, המספר הנמוך ביותר מאז 1952. שמונה המדליות הושגו בשישה ענפים שונים.

ארבעה מהספורטאים זכו במדליות זהב: רצת המרתון קונסטנטינה דיטה-טומסקו, המתעמלת סנדרה איזבאשה (בתרגיל הקרקע), הג'ודאית אלינה אלכסנדרה דומיטרו וצמד החותרות ויוריקה סוסאנו וג'אורג'טה אנדרונאקה, שזכו גם במדליית ארד במקצה השמיניות. בסיף, זכתה אנה מריה ברנזה במדליית כסף, ומיהאי קובליו זכה במדליית ארד. נבחרת הנשים בהתעמלות איבדה את תוארה וזכתה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. נבחרת הנשים בכדוריד הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת הונגריה, וסיימה בסופו של דבר במקום השביעי.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) צברה המשלחת הרומנית 9 מדליות, מהן שתי מדליות זהב בלבד. המתעמלת סנדרה איזבאשה זכתה במדליית זהב בתרגיל הקפיצות וסיימה במקום השמיני בתרגיל הקרקע. קטלינה פונור זכתה במדליית כסף בתרגיל הקרקע וסיימה במקום הרביעי בתרגיל הקורה. מתעמלת שלישית, לאריסה יורדאקה בת ה-16, סיימה במקום השישי בתרגיל הקורה ובמקום התשיעי בקרב-רב. השלוש היו שותפות לזכייה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. פלביוס קוצי העפיל לגמר הקרקע והקפיצות, וסיים במקום השביעי בשניהם.

במדליית הזהב השנייה זכה הקלע אלין מולדובאנו, בירי ברובה אוויר. שתי ג'ודאיות רומניות זכו במדליות כסף, אלינה דומיטרו וקרינה קפריוריו. מרימת המשקולות רוקסנה קוקוש זכתה במדליית כסף וראזוואן מרטין זכה במדליית ארד. הסייפים זכו במדליית כסף בחרב, ורארש דומיטרסקו סיים במקום הרביעי בטורניר היחידים. הנשים סיימו במקום השישי בדקר.

שמיניית החותרות הרומנית סיימה במקום הרביעי, ורביעיית החותרות סיימה במקום החמישי. חותרי הקאנו אלכסנדרו דומיטרסקו וויקטור מיכאלאקי סיימו במקום השביעי במקצה ל-1000 מטרים, ורביעיית חותרי הקיאק סיימה במקום השמיני. טניסאי השולחן אלכסנדר קרישאן הודח ברבע הגמר.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הרומנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010)

הישגי הרומנים באולימפיאדות החורף היו נמוכים בהרבה ביחס להישגיהם במשחקי הקיץ.

בהופעת הבכורה של הרומנים במשחקים, באולימפיאדת סנט מוריץ (1928), ייצגו אותה שני צוותי מזחלות, שסיימו במקומות השביעי וה-19 (מתוך 22). אלכסנדרו פפאנה ודומיטרו הוברט היו קרובים להשיג מדליה ראשונה בענף זה באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932), אך סיימו במקום הרביעי. ההישג המשמעותי הבא הגיע באולימפיאדת אינסברוק (1964), כשהביאתלט וילמוש גאורגה סיים במקום החמישי במקצה ל-20 ק"מ. באולימפיאדת גרנובל (1968) זכו גולשי המזחלות יון פנטורו וניקולאה נאגואה במדליה הראשונה (והיחידה עד כה) במשחקי החורף, מדליית ארד.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל מריאן דרגולסקו, שזכה בשתי מדליות באולימפיאדת אתונה
קונסטנטינה דיטה-טומסקו, המנצחת בריצת המרתון באולימפיאדת בייג'ינג
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת פריז (1900) 0 0 0 0
אולימפיאדת פריז (1924) 0 0 1 1
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברלין (1936) 0 1 0 1
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 1 1 2 4
אולימפיאדת מלבורן (1956) 5 3 5 13
אולימפיאדת רומא (1960) 3 1 6 10
אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 4 6 12
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 4 6 5 15
אולימפיאדת מינכן (1972) 3 6 7 16
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 4 9 14 27
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 6 6 13 25
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 20 16 17 53
אולימפיאדת סיאול (1988) 7 11 6 24
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 4 6 8 18
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 4 7 9 20
אולימפיאדת סידני (2000) 11 6 9 26
אולימפיאדת אתונה (2004) 6 5 6 19
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 4 1 3 8
אולימפיאדת לונדון (2012) 2 5 2 9
סה"כ 88 94 119 301

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
התעמלות התעמלות מכשירים 25 20 27 72
חתירה חתירה 19 10 8 37
אתלטיקה אתלטיקה קלה 11 14 10 35
קיאק קאנו/קיאק 10 10 14 34
היאבקות היאבקות 7 8 17 32
קליעה קליעה 6 4 5 15
סיף סיף 3 5 7 15
שחייה שחייה 3 2 4 9
הרמת משקולות הרמת משקולות 2 7 4 13
איגרוף איגרוף 1 9 15 25
ג'ודו ג'ודו 1 2 3 6
כדוריד כדוריד 0 1 3 4
רכיבה רכיבה 0 1 1 2
התעמלות אמנותית התעמלות אמנותית 0 1 0 1
כדורעף כדורעף 0 0 1 1
ראגבי רוגבי 0 0 1 1

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
בובסלי מזחלות 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]