יונה בחור

יונה בחור

יונה בחור תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	28 בנובמבר 1928 קריית מוצקין, ישראל
פטירה	15 בספטמבר 1991 (בגיל 62) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית הספר הריאלי העברי בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

יונה בחוּר (28 בנובמבר 1928, קריית מוצקין – 15 בספטמבר 1991, תל אביב) הייתה סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה

בחור נולדה ב-28 בנובמבר 1928 בקריית מוצקין כבת יחידה. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", והייתה מקורבת לחוגי השמאל.

בראשית שנות ה-50 למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד שנות ה-60 הייתה מעורה בחוגי האמנים והבוהמה. באותה תקופה החלה לפרסם ביקורות ספרים, תרגומים ודברי ספרות קצרים משלה. במשך עשרות שנים נודעה בעיקר כמבקרת ספרות במוספים הספרותיים של יומוני הארץ ("הארץ", "למרחב, "דבר", "על המשמר", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות")

יונה בחור נעלמה מחיי הספרות הציבוריים, חייתה חיי בדידות, ונשכחה מהעולם הספרותי. הייתה נשואה פעם אחת, ליוסף (ג'ו) גפן, שהיה מורה לאנגלית. כעבור חצי שנה הם התגרשו ולא היו להם ילדים משותפים.

יונה בחור לא נישאה שנית ולא הקימה משפחה. נפטרה ממחלה ב-1991 בתל אביב, בגיל 62.

יומניה

סמוך למותה, בשנת 1991, התברר למקורביה שהיא ניהלה יומנים אישיים, במשך קרוב לשלושים שנה. לאחר מותה עלה שיומניה היו בעצם יצירתה הספרותית העיקרית. את יומניה ערכו והוציאו לאור מנחם בן ודורון קורן והוציאו תחת השם "ארבע מחברות יומן" ו"ייסורי יונה בחור". היא מתעדת את ההוויה הישראלית. הקשבתה לסביבה, לחדשות לפוליטיקה הכללית. היא מיטיבה לחוש את תת-הזרמים החולפים בשדרתה של החברה הישראלית. גם כמבקרת ספרות ("רשימות על ספרות", 1993) היא מבטאת רגישות ועין חדה.

בספר "ארבע מחברות יומן", יונה בחור מספרת על חייה בתל אביב ובירושלים ועל אומללותה הגופנית והנפשית עד למותה מסרטן.

כשיצאו לאור היומנים, היא חזרה לתקופת זמן קצרה לתודעה הציבורית. חלקים מיומניה תוסכתו ושודרו ברדיו.

פרסומיה

• הבובה: שבעה סיפורים קצרים, תל אביב: עקד, 1973.

לאחר מותה:

• רשימות על ספרות, תל אביב: י’ גולן, 1993.
• סיפורים קצרים; הבאה לדפוס: מנחם בן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
• ארבע מחברות יומן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
• ייסורי יונה בחור: ספר היומנים 1961–1991; בעריכת דורון קורן, תל אביב: י’ גולן, תשנ"ו.

מאמרי ביקורת (מבחר)

• "דיוקנו של סופר חכם", יעקב הורוביץ, מעריב, 9 במרץ 1984.
• "חשבתי שיופי יכול להגן עלינו", על שירת נתן יונתן, עיתון 77 68–69.
• "טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם", הערות לפואטיקה של אריה סיון, מאזנים 4, תשמ"ח.
• "מין כנעניות", על יהושע בר יוסף, הפוטוגרף הרביעי, 1980, דבר, 27 במרץ 1981.
• "מתי אני הכי הכי", על "שירי אהבה" של יונתן רטוש, מעריב, 16 בדצמבר 1983.

תרגום

• קורנליוס ראין, הקרב האחרון; עברית: יונה בחור, תל אביב: א. לוין-אפשטין, תשכ"ט.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של יונה בחור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יונה בחור, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• הספרים של יונה בחור, באתר "סימניה"
• יונה בחור, דף שער בספרייה הלאומית
• יונה בחור, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.