יונה בחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונה בחור
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יונה בחוּר (28 בנובמבר 1928, קריית מוצקין15 בספטמבר 1991, תל אביב) הייתה סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחור נולדה ב-1928 כבת יחידה. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", והייתה מקורבת לחוגי השמאל.

בראשית שנות ה-50 למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה והתגרשה. עד שנות ה-60 הייתה מעורה בחוגי האמנים והבוהמה. באותה תקופה החלה לפרסם ביקורות ספרים, תרגומים ודברי ספרות קצרים משלה. במשך עשרות שנים נודעה בעיקר כמבקרת ספרות במוספים הספרותיים של יומוני הארץ ("הארץ", "למרחב, "דבר", "על המשמר", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות")

יונה בחור נעלמה מחיי הספרות הציבוריים, חיתה חיי בדידות קשים, ולמעשה נשכחה מהעולם הספרותי. הייתה נשואה פעם אחת, ליוסף (ג'ו) גפן, שהיה מורה לאנגלית. כעבור חצי שנה הם התגרשו ולא היו להם ילדים משותפים.

יונה בחור לא נישאה שנית ולא הקימה משפחה. נפטרה ממחלה ב-1991 בתל אביב, בגיל 62.

סמוך למותה, בשנת 1991, התברר למקורביה שהיא ניהלה יומנים אישיים מעניינים, במשך קרוב לשלושים שנה. לאחר מותה עלה שיומניה היו בעצם יצירתה הספרותית העיקרית. את יומניה ערכו והוציאו לאור מנחם בן ודורון קורן. כשיצאו לאור יומניה, היא חזרה לתקופת זמן קצרה לתודעה הציבורית. חלקים מיומניה תוסכתו ושודרו ברדיו.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבובה: שבעה סיפורים קצרים, תל אביב: עקד, 1973.

לאחר מותה:

  • רשימות על ספרות, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • סיפורים קצרים; הבאה לדפוס: מנחם בן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • ארבע מחברות יומן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • ייסורי יונה בחור: ספר היומנים 1961–1991; בעריכת דורון קורן, תל אביב: י’ גולן, תשנ"ו.

מאמרי ביקורת (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.