יורי סיומין
 | ||||
| יורי סיומין, 2017 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
11 במאי 1947 (בן 77) צ'קאלוב שבברית המועצות | |||
| שם מלא | יורי פאבלוביץ' סיומין | |||
| גובה | 1.81 ס"מ | |||
| עמדה | קשר וחלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
יורי פאבלוביץ' סיומין (נולד ב-11 במאי 1947, צ'קאלוב,[1] רוסיה הסובייטית, ברית המועצות) הוא כדורגלן ומאמן סובייטי-רוסי. כיהן כמאמן ראשי בקבוצת "לוקומוטיב מוסקבה" במשך כמעט שני עשורים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יורי סיומין נולד ב-11 במאי 1947 בעיר צ'קאלוב (כיום אורנבורג). בגיל 3 עברה המשפחה לעיר אוריול.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיומין התחיל את קריירת המשחק שלו בקבוצת ספרטק אוריול, שם הבחינו בו מאמני נבחרת רוסיה הסובייטית והוא שיחק בשורות הנבחרת במסגרת אליפות ברית המועצות לרפובליקות. בגיל 18 הצטרף לקבוצת ספרטק מוסקבה בשנת 1995. בהיעדר דירה במוסקבה היה לן במרכז האימונים של הקבוצה בטראסובקה שבמחוז מוסקבה. שנה לאחר מכן, ספרטק העניקה לו דירה בכפר בסקודניקובו. באותה שנה מונה ניקולאי אוסיאנין למאמן הקבוצה ובתקופתו הוא הרבה להשאיר את סיומין על הספסל ולא לשלב אותו בהרכב הפותח.
בשנת 1968 עבר לדינמו מוסקבה בשורותיה שיחק 3 שנים וזכה על ידי החברה בגביע הסובייטי בכדורגל בעונת 1970 וסיים איתה כסגנית האלופה לאותה עונה. ב-1972, הסתכסך עם המאמן קונסטנטין בסקוב, לאחר שהאחרון סירב לשתף אותו בהרכב במשחק נגד הכוכב האדום בלגרד, שלב רבע גמר גביע מחזיקות הגביע.
סיומין עבר לקבוצת קאיראט אלמטי, בשורותיה שיחק במשך 2 עונות. גם שם הסתכסך עם המאמן, בעיקר לאור הסתייגויותיו של ארטיום פליאן הארמני, משחקני הכדורגל ממוסקבה. הסכסוך הביא לכך שסיומין הועבר לשחק במשך שנה בשורות צ'קאלובץ מהליגה השנייה.
בסוף עונת 1974 עבר לקבוצת לוקומוטיב מוסקבה. הוא סיים את קריירת המשחק שלו בקובאן קרסנודאר בה היה קפטן הקבוצה וסייע להפעלתה לליגת העל הסובייטית בכדורגל.
בסך הכל סיומין שיחק 280 משחקים בליגת העל הסובייטית בכדורגל והבקיע 39 שערים.
קריירה כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת קריירת האימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1982 התמנה למאמן קובאן קרסנודאר.[2] לאחר מכן בשנים 1983 - 1985 אימן את פאמיר דושנבה, עמן לא הצליח להגיע להישגים כלשהם.
מה-5 בינואר 1986 ועד ה-18 באפריל 2005 כיהן כמאמן לוקומוטיב מוסקבה. בתקופת ברית המועצות, הצליח להעפיל עם לוקומוטיב לליגת העל הסובייטית בכדורגל, אך לא להישאר שם. מה גם שבעונת 1990 הקבוצה אף העפילה לגמר הגביע, אך הפסידה בתוצאה 6:1 לדינמו קייב.
בשנת 1991 סיומין הוזמן לאמן את הנבחרת האולימפית של ניו זילנד, איתה הצליח לסיים במקום השני בבית בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת 1992.
לוקומוטיב מוסקבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 1991 חזר ללוקומוטיב ובשנים הבאות הפך למאמן המוצלח ביותר בתולדותיה.
בהדרכת סיומין לוקומוטיב הפכה לכוח מוביל בכדורגל הרוסי. בעונת 1996 הקבוצה אף זכתה לראשונה מזה 39 שנים בתואר כלשהו, לאחר שזכתה בגביע הרוסי, אחרי ניצחון על ספרטק בגמר. שנה לאחר מכן חניכיו של סיומין שחזרו את ההישג והפעם גברו על דינמו מוסקבה בדרך לזכייה נוספת בגביע. בעונת 1997/1998 קבוצה הייתה קרובה לזכייה שלישית רצופה, אך הפסידה בגמר לספרטק.
לוקומוטיב לא הצליחה לזכות באליפות אך בעונות 1998 ו-1999 הגיעה להישגים נאים במפעלים האירופיים והעפילה עד לחצי גמר גביע מחזיקות הגביע.
בעשור הראשון של המאה ה-21 לוקומוטיב הגיעה להצלחות של ממש: בשנים 2000 ו-2001 זכתה בשני גביעים נוספים ובעונת 2002 זכתה לראשונה באליפות המדינה. בעונת 2004 זכתה שוב באליפות ובאותה עונה העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות.
בשנת 2005 הוא זומן לאמן את נבחרת רוסיה בכדורגל. הוא לא הצליח להוביל את הנבחרת להעפיל למונדיאל 2006, חרף קמפיין נטול הפסדים.
בדינמו מוסקבה ובדינמו קייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2006 הוחתם בדינמו מוסקבה, שקיוותה שישחזר עבורם את ההצלחות של לוקומוטיב, אך ללא הצלחה ובאוגוסט אותה שנה התפטר.
במשך זמן קצר כיהן כנשיא קבוצת לוקומוטיב, כשאנטולי בישובץ מכהן כמאמן, אך כיוון שהקבוצה סיימה במקום השביעי בעונת 2007, השנייה פוטרו אף על פי שהקבוצה זכתה אז בגביע הלאומי.
ב-8 בדצמבר 2007 הוזמן לקייב כדי להתמנות למאמן דינמו. החוזה נחתם לתקופה של שנתיים וחצי עם אופציה להארכה בשנה נוספת.[3] ב-2009 זכה עם הקבוצה באליפות אוקראינה והעפיל עמה עד לשלב חצי גמר גביע אופ"א, בו הפסידה ליריבתה המושבעת — שחטאר דונצק, שזכתה לבסוף בגביע.
קדנציה שלישית בלוקומטיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 במאי 2009 סיומין התפטר מדינמו וחתם על חוזה עם לוקומוטיב מוסקבה.[4][5] ברם, חזרתו ללוקומוטיב לא הביאה הישגים משמעותיים וסיומין הסתכסך תדיר עם נשיאת הקבוצה אולגה סמורודסקאיה.[6][7]
חזרה לקייב ואימון ג'באלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בדצמבר 2010 חזר לקייב וחתם שוב בדינמו, הפעם ל-3 וחצי שנים,[8] אך בקדנציה השנייה שלו בדינמו לא הצליח לשחזר את ההצלחה הקודמת וב-24 בספטמבר 2012 פוטר.[9][10][11]
ב-29 במאי 2013 מנהל למאמן קבוצת גבאלה האזרית. בהדרכתו הקבוצה סיימה את עונת 2013/14 במקום, השלישי בליגת העל האזרית והעפילה עד לגמר הגביע האזרי. ברם סיומין עזב בסוף העונה.[12]
חזרה לרוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2014 חזר לרוסיה ומונה למאמן קבוצת מורדוביה סראנסק.[13] סיומין הוחתם לכהן כשנה עם אופציה להארכה בשנה נוספת, כשהמטרה היא לא לרדת ליגה,[14][15] בהדרכתו הקבוצה סיימה במקום השמיני בליגת העל הרוסית בכדורגל, במה שהיה להישג שיא עבור הקבוצה. עם השלמת המשימה, התפטר במאי 2015.[16]
ביוני 2015 מונה לאמן את אנז'י מחצ'קלה.[17] ברם, הוא פוטר לאחר המחזור העשירי, לאחר שהקבוצה התדרדרה למקום ה-15 בטבלת האליפות.[18]
קדנציה רביעית בלוקומוטיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באוגוסט 2016 שוב מונה למאמן ראשי בלוקומוטיב מוסקבה (בפעם הרביעית בקריירה שלו).[19] כאן הצליח לשחזר מעט מהצלחות העבר, כאשר ב-2 במאי 2017 זכה בפעם החמישית בקריירה בגביע הרוסי בכדורגל, תוך שהוא עוקף את ואלרי גזאייב, שזכה בארבעה גביעים עם צסק"א. במאי 2018 זכה באליפות הליגה הרוסית, 14 שנה לאחר תואר האליפות הקודם.[20] שנה לאחר מכן, במאי 2019, כבר זכה בגביע הששי שלו והביא למועדון את הגביע השמיני שלו, שהופכות את לוקומוטיב לשיאנית הזכיות בגביע.[21] בדצמבר 2019 הוענק לו עיטור אלכסנדר נבסקי.
במאי 2020 הנהלת לוקומוטיב הודיעה כי חוזהו שמסתיים ב-31 במאי לא יחודש.
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מועדון | עונה | אליפות | גביע | טורנירים אירופיים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משחקים | שערים | משחקים | שערים | משחקים | שערים | ||
 ספרטק אוריול
|
1964 | ? | ? | ? | ? | - | - |
| 1965 | 16 | 6 | 1 | 0 | - | - | |
| ספרטק מוסקבה
|
1965 | 13 | 2 | 0 | 0 | - | - |
| 1966 | 22 | 4 | 1 | 0 | 3 | 3 | |
| 1967 | 8 | 0 | 0 | 0 | - | - | |
| דינמו מוסקבה
|
1968 | 16 | 3 | 1 | 0 | - | - |
| 1969 | 29 | 9 | 3 | 1 | - | - | |
| 1970 | 29 | 4 | 5 | 2 | - | - | |
| 1971 | 21 | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | |
| קאיראט אלמטי
|
1972 | 25 | 3 | 1 | 0 | - | - |
| 1973 | 18 | 2 | 2 | 0 | - | - | |
| צ'קאלובץ
|
1974 | 27 | 4 | 0 | 0 | - | - |
| לוקומוטיב מוסקבה
|
1975 | 27 | 4 | 1 | 0 | - | - |
| 1976 | 28 | 4 | 3 | 0 | - | - | |
| 1977 | 23 | 1 | 0 | 0 | - | - | |
| קובאן קרסנודאר
|
1978 | 34 | 10 | 0 | 0 | - | - |
| 1979 | 39 | 4 | 0 | 0 | - | - | |
| 1980 | 21 | 0 | 1 | 0 | - | - | |
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מועדון | מדינה | תחילת כהונה | סיום כהונה | תוצאות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משחקים | ניצחונות | שוויונות | הפסדים | אחוזי הצלחה | ||||||
| קובאן קרסנודאר | ברית המועצות
|
ספטמבר 1982 | 1982 | 12 | 2 | 2 | 8 | 16,66 | ||
| פאמיר דושנבה | 1983 | 1985 | 143 | 62 | 31 | 50 | 43,35 | |||
| לוקומוטיב מוסקבה | 5 בינואר 1986 | 1 בינואר 1991 | 204 | 92 | 55 | 57 | 45,09 | |||
| לוקומוטיב מוסקבה |  רוסיה
|
1 בינואר 1992 | 18 באפריל 2005 | 533 | 281 | 126 | 126 | 52,72 | ||
| נבחרת רוסיה | 18 באפריל 2005 | 31 בדצמבר 2005 | 7 | 3 | 4 | 0 | 42,85 | |||
| דינמו מוסקבה | 11 בנובמבר 2005 | 8 באוגוסט 2006 | 14 | 1 | 6 | 7 | 7,14 | |||
| דינמו קייב |  אוקראינה
|
8 בדצמבר 2007 | 26 במאי 2009 | 67 | 46 | 11 | 10 | 68,65 | ||
| לוקומוטיב מוסקבה | רוסיה
|
1 ביוני 2009 | 29 בנובמבר 2010 | 53 | 24 | 15 | 14 | 45,28 | ||
| דינמו קייב | אוקראינה
|
23 בדצמבר 2010 | 24 בספטמבר 2012 | 77 | 50 | 13 | 14 | 64,93 | ||
| גבאלה |  אזרבייג'ן
|
29 במאי 2013 | 23 במאי 2014 | 42 | 23 | 7 | 12 | 54,76 | ||
| מורדוביה | רוסיה
|
27 במאי 2014 | 30 במאי 2015 | 33 | 13 | 5 | 15 | 39,39 | ||
| אנז'י | 18 ביוני 2015 | 29 בספטמבר 2015 | 11 | 2 | 3 | 6 | 18,18 | |||
| לוקומוטיב מוסקבה | 26 באוגוסט 2016 | 1 ביוני 2020 | 92 | 47 | 19 | 29 | 51,08 | |||
| רוסטוב | 4 באוגוסט 2021 | 25 בספטמבר 2021 | 7 | 1 | 3 | 3 | 51,08 | |||
| בסך הכל | 1362 | 646 | 297 | 345 | 50,15 | |||||
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דינמו מוסקבה
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוקומוטיב מוסקבה
- ליגת העל הרוסית בכדורגל: 2002, 2004, 2017/2018
- הגביע הרוסי בכדורגל: 1995/96, 1996/97, 1999/00, 2000/01, 2016/17, 2018/19
- הסופר קאפ הרוסי: 2003, 2005, 2019
- גביע חבר המדינות: 2005
- דינמו קייב
- ליגת העל האוקראינית בכדורגל: 2008/09
- הסופר קאפ האוקראיני: 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יורי סיומין, ברשת החברתית אינסטגרם- יורי סיומין, באתר Transfermarkt
- יורי סיומין, באתר Soccerway
- יורי סיומין, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ערוץ היוטיוב של יורי סיומין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יורי סיומין באתר rusteam.permian.ru
- ^ «Матчасть» (подробная история и статистика ФК «Кубань» с 1979 года) 1982 год
- ^ Юрий Сёмин начнет тренировать киевлян в январе 2008 // Вести.ру, 9 декабря 2007
- ^ "Юрий Сёмин: «Мы выиграли самое важное соревнование»". Официальный сайт ФК «Динамо» (Киев).
- ^ "Сёмин назначен главным тренером «Локомотива»". Чемпионат.ру. אורכב מ-המקור ב-2009-05-29. נבדק ב-2017-12-11.
- ^ "Сообщение пресс-службы". Официальный сайт ФК "Локомотив". אורכב מ-המקור ב-2012-03-15. נבדק ב-2017-12-11.
- ^ "Руководство Локомотива отправило Сёмина в отставку". Чемпионат.ру. אורכב מ-המקור ב-2010-12-03. נבדק ב-2017-12-11.
- ^ "Юрий Сёмин подписал контракт с «Динамо»". Официальный сайт ФК «Динамо» (Киев).
- ^ Андрей Несмачный: «Сёмин давал мне установку к атакам не подключаться»
- ^ יורי סיומין פוטר מדינמו קייב, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2012
- ^ דינמו קייב פיטרה את יורי סיומין
- ^ Юрий Сёмин покинул пост главного тренера азербайджанской «Габалы»
- ^ Юрий Сёмин станет новым главным тренером футбольного клуба «Мордовия»
- ^ Юрий Сёмин: Сдаю билеты в Бразилию. Вместо матчей ЧМ и путешествий — сборы… — Новости — Советский Спорт
- ^ Юрий Сёмин заявил, что покидает пост главного тренера ФК «Мордовия» | Футбол | Р-Спорт. Все главные новости спорта
- ^ Юрий Сёмин объявил об уходе из «Мордовии»
- ^ Юрий Сёмин — главный тренер «Анжи»
- ^ «Анжи» объявил о прекращении сотрудничества с Сёминым
- ^ «Локомотив» подтвердил назначение Сёмина главным тренером
- ^ מיכאל יוכין, הסיומין המושלם: יורי סיומין, מר לוקומוטיב, זכה באליפות סנסציונית, באתר וואלה, 6 במאי 2018
- ^ "Локомотив" завоевал Кубок России по футболу // "לוקומוטיב" זכתה בגביע רוסיה בכדורגל, דיווח Vesti.ru (ברוסית)
| מאמן השנה ברוסיה | |
|---|---|
|
- חלוצי כדורגל סובייטים
- כדורגלנים סובייטים
- כדורגלני דינמו מוסקבה
- כדורגלני קאיראט אלמטי
- כדורגלני קובאן קרסנודאר
- כדורגלני לוקומוטיב מוסקבה
- כדורגלני סיביר נובוסיבירסק
- כדורגלני ספרטק מוסקבה
- מאמני כדורגל סובייטים
- מאמני כדורגל רוסים
- מאמני אנז'י מחצ'קלה
- מאמני דינמו קייב
- מאמני דינמו מוסקבה (כדורגל)
- מאמני קובאן קרסנודאר
- מאמני לוקומוטיב מוסקבה
- מאמני גבאלה
- מאמני נבחרת רוסיה בכדורגל
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (הפדרציה הרוסית)
- קשרי כדורגל סובייטים
- רוסים שנולדו ב-1947