דיק אדבוקאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיק אדבוקאט
Dick Advocaat 2011 Russia.jpg
מידע אישי
שם מלא דירק ניקולאס אדבוקאט
תאריך לידה 27 בספטמבר 1947 (בן 69)
מקום לידה האג שבהולנד
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19661973
1967
19731977
19771979
1979
19791980
1980
19801982
19821983
19831984
דן האג
סן פרנסיסקו גלס
רודה
VVV ונלו
שיקגו סטינג
דן האג
שיקגו סטינג
ספרטה רוטרדם
ברצ'ם ספורט
אוטרכט
147 (7)
7 (1)
113 (2)
74 (6)
32 (3)
11 (1)
31 (1)
61 (6)
10 (0)
39 (0)
קבוצות כמאמן
19841987
19871989
19891991
19901992
19911992
19921994
19941998
19982002
20022004
20042005
2005
20052006
20062009
20092010
20092010
20102012
20122013
20132014
2014
2015
2016
2016
2016
20162017
2017 -
נבחרת הולנד (עוזר מאמן)
הארלם
SVV
נבחרת הולנד (עוזר מאמן)
דורדרכט
נבחרת הולנד
פ.ס.וו. איינדהובן
גלאזגו ריינג'רס
נבחרת הולנד
בורוסיה מנשנגלדבך
נבחרת איחוד האמירויות
נבחראת קוריאה הדרומית
זניט סנקט פטרבורג
נבחרת בלגיה
א.ז. אלקמאר
נבחרת רוסיה
פ.ס.וו. איינדהובן
א.ז. אלקמאר
נבחרת סרביה
סנדרלנד
פיינורד (יועץ)
נבחרת הולנד (עוזר מאמן)
דן האג (יועץ)
פנרבחצ'ה
נבחרת הולנד
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד


דירק ניקולאס "דיק" אדבוקאטהולנדית: Dirk Nicolaas "Dick" Advocaat; נולד ב-27 בספטמבר 1947) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל הולנדי. במהלך קריירת האימון הארוכה שלו אימן נבחרת כדורגל רבות ביניהן הולנד, איחוד האמירויות, קוריאה הדרומית, בלגיה, רוסיה וסרביה. הכינוי שלו הוא "הגנרל הקטן" (The Little General).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדבוקאט נולד בהאג. במשך תקופתו ככדורגלן, אדבוקאט שיחק בעמדת הקשר. בין המועדונים ששיחק בהם הם: דן האג, VVV ונלו, רודה, ספרטה רוטרדם ואוטרכט בהולד ושיקגו סטינג בארצות הברית. הישג השיא שלו כשחקן היה המקום השלישי עם דן האג בליגה ההולנדית בשנת 1971.

אדבוקאט החל את קריירת האימון המקצוענית שלו כעוזרו של רינוס מיכלס בנבחרת הולנד בשנת 1984. ב-1987 הוא עבר לאמן את קבוצת הארלם ההולנדית. לאחר שלוש שנים בקבוצת דורדרכט הוא התמנה פעם נוספת ב-1992 לעוזר המאמן של נבחרת הולנד. כעבור שנה הוא התמנה למאמן הראשי שלה, ובמונדיאל 1994 בארצות הברית הוביל אותה להעפלה לרבע הגמר.

אדבוקאט עבר לאמן את פ.ס.וו. איינדהובן בשנת 1995. הוא זכה עימה בגביע ההולנדי, התואר הקבוצתי החשוב הראשון שלו, ב-1996. כעבור שנה הוא זכה עם איינדהובן באליפות הולנד. ב-1998 הוא חתם בגלאזגו ריינג'רס ובעקבות כך נתלו בו תקוות שיוביל את המועדון להצלחות. הוא זכה עם הקבוצה פעמיים באליפות ליגת העל הסקוטית ופעמיים בגביע הסקוטי, ואף יזם במהלך תקופתו בתפקיד את הקמת "מארי פארק" - מרכז האימונים של ריינג'רס, שנפתח בשנת 2001.

בסיום תקופתו בריינג'רס, מונה אדבוקאט בפעם השנייה למאמן נבחרת הולנד[1]. ביורו 2004 הוא הגיע עם הנבחרת לחצי הגמר. לאחר טורניר היורו הוא מונה למאמנה של בורוסיה מנשנגלדבך למשך עונת 2004/2005. בעונתו היחידה הוא עזב את הקבוצה כשהיא במקום ה-15 בלבד בבונדסליגה, בטרם התפטר מתפקידו בחודש אפריל[2]. הוא אף שימש זמן קצר מאמנה של נבחרת איחוד האמירויות. באוגוסט 2005 הוא מונה למאמנה של נבחרת קוריאה הדרומית[3]. במונדיאל 2006 נבחרתו לא הצליחה לשחזר את הצלחתה מ-2002, והודחה מהטורניר כבר בשלב הבתים.

לאחר המונדיאל אדבוקאט התפטר מנבחרת קוריאה הדרומית[4], ועבר לאמן את זניט סנקט פטרבורג מליגת העל הרוסית[5]. ב-2006, עונתו הראשונה בקבוצה, הוא הוביל אותה למקום הרביעי בליגה הרוסית. בעונת 2007 אדבוקאט זכה עם זניט באליפות רוסיה הראשונה של המועדון מאז שנת 1984, ובכך הפך למאמן הזר הראשון שזוכה באליפות הליגה הרוסית. הוא אף זכה עם זניט בגביע אופ"א לעונת 2007/2008 בזכות ניצחון במשחק הגמר בתוצאה 0-2 על קבוצתו לשעבר, גלאזגו ריינג'רס[6]. הוא הפך למאמן הראשון שמצעיד את זניט לגמר המפעל. בהמשך 2008 הוא זכה עם זניט בתואר אירופי נוסף, הסופר קאפ האירופי, בזכות ניצחון על מנצ'סטר יונייטד.

באמצע עונת 2009 פוטר אדבוקאט מזניט, כאשר הקבוצה הייתה במקום השביעי בלבד בליגת העל הרוסית[7]. ביולי אותה שנה נודע כי אדבוקאט ימונה למאמן נבחרת בלגיה שאיבדה סיכוי להעפיל למונדיאל 2010, החל מינואר 2010[8]. אדבוקאט הדריך אותה בשני המשחקים האחרונים שנותרו בקמפיין המוקדמות. בדצמבר החליף את רונלד קומאן כמאמנה של א.ז. אלקמאר ההולנדית[9], ושימש בתפקיד עד סיום עונת 2009/2010. תחתיו סיימה הקבוצה במקום החמישי בליגה והעפילה למוקדמות הליגה האירופית. באפריל 2010 הודיע אדבוקאט על התפטרותו מנבחרת בלגיה[10] וכעבור חודש מונה למאמנה של נבחרת רוסיה, לקראת קמפיין המוקדמות ליורו 2012 שנערך בפולין ואוקראינה.[11]

אדבוקאט העפיל עם נבחרת רוסיה ליורו 2012, אולם בטרם הקמפיין החל הודיע כי לא ימשיך באימון הנבחרת לאחריו[12]. ביורו 2012 כשלה הנבחרת כאשר לא הצליחה לעבור את שלב הבתים. במאי 2012 חזר אדבוקאט להולנד כשסיכם לקנדציה נוספת בפ.ס.ו. איינדהובן[13]. אדבוקאט זכה עם איינדהובן בסופר קאפ ההולנדי לאחר ניצחון 2-4 על אייאקס.[14]

ב-15 באוקטובר 2013 מונה למאמן א.ז. אלקמאר ההולנדית עד סוף עונת 2013-2014.

ביולי 2014 מונה למאמן נבחרת סרביה. ב-14 בנובמבר 2014 פוטר אדבוקאט מאימון הנבחרת לאור חוסר הצלחתו.

ב-17 במרץ 2015 מונה למאמן סנדרלנד מהפרמייר ליג. במאי 2015 התפטר מאימון הקבוצה. כמו כן הודיע על פרישה מאימון. למרות זאת, ב-4 ביוני 2015 החליט אדבוקאט לחזור בו מהחלטתו, והאריך את החוזה עם סנדרלנד בשנה נוספת. ב-4 באוקטובר 2015 התפטר מתפקידו לאחר פתיחת העונה הגרועה של הקבוצה. ב-17 באוגוסט 2016 מונה למאמן פנרבחצ'ה הטורקית. ב-9 במאי 2017 מונה בפעם השלישית למאמן נבחרת הולנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיק אדבוקאט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הולנד: אדבוקאט הביע את הסכמתו לאמן את הנבחרת, באתר ynet, 25 בינואר 2002
  2. ^ דיק אדבוקט התפטר מבורוסיה מנשנגלדבך, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באפריל 2005
  3. ^ דיק אדבוקאט מונה כמאמן קוריאה הדרומית, באתר ynet, 29 בספטמבר 2005
  4. ^ דיק אדבוקט התפטר מאימון קוריאה הדרומית, באתר ערוץ הספורט, ‏26 ביוני 2006
  5. ^ אדבוקאט חתם בסנט פטרסבורג, באתר וואלה! NEWS‏, 26 ביוני 2006
  6. ^ סוכנויות הידיעות, אדבוקאט, סנט פטרסבורג: "הזכיה באופ"א בלתי נשכחת", באתר ynet, 15 במאי 2008
  7. ^ דיק אדבוקאט פוטר מזניט סנט פטרסבורג, באתר ynet, 10 באוגוסט 2009
  8. ^ דיק אדבוקט מונה למאמן בלגיה, באתר nrg‏, 1 ביולי 2009
  9. ^ היורש של קומאן: אדבוקאט מונה למאמן אלקמאר, באתר ynet, 9 בדצמבר 2009
  10. ^ אדבוקאט התפטר מבלגיה: "חותם ברוסיה", באתר ערוץ הספורט, ‏17 באפריל 2010
  11. ^ "דיק אדבוקאט מונה למאמן נבחרת רוסיה", מאתר ספורט5, מיום 17 במאי 2010
  12. ^ אלי שווידלר, אדבוקאט יסיים את דרכו ברוסיה בתום יורו 2012, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
  13. ^ "אדבוקאט יאמן את איינדהובן בעונה הבאה", מאתר ספורט5, מיום 01 במאי 2012
  14. ^ "צפו באיינדהובן מנצחת את אייאקס 2:4 וזוכה בסופר-קאפ", מאתר ספורט2, מיום 05 באוגוסט 2012
נבחרת הולנד - מונדיאל 1994

1 דה חוי | 2 פ.דה בור | 3 רייקארד | 4 קומאן | 5 ויטסחה | 6 ואוטרס | 7 אוברמארס | 8 יונק | 9 ר.דה בור | 10 ברגקאמפ | 11 רוי | 12 בוסמן | 13 ואן דר סאר | 14 ואן גובל | 15 בלינד | 16 ניומן | 17 טאומנט | 18 ולקס | 19 ואן פוסן | 20 וינטר | 21 דה ולף | 22 סנדלרס | מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - יורו 2004

1 ואן דר סאר | 2 רייזיחר | 3 סטאם | 4 בומה | 5 ואן ברונקהורסט | 6 קוקו | 7 ואן דר מיידה | 8 דווידס | 9 קלייברט | 10 ואן ניסטלרוי | 11 ואן דר וארט | 12 מקאיי | 13 וסטרוולד | 14 סניידר | 15 דה בור | 16 אוברמארס | 17 ואן הוידונק | 18 הייטינחה | 19 רובן | 20 סידורף | 21 בוסוולט | 22 זנדן | 23 ווטרויס | מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת קוריאה הדרומית - מונדיאל 2006

1 ג'ה | 2 יאנג-צ'ול | 3 גונג-ג'ין | 4 צ'אול | 5 איל | 6 ג'ין-קיו | 7 ג'י-סונג | 8 דו-האון | 9 הוואן | 10 צ'ו-יאנג | 11 קי יון | 12 יאנג-פיו | 13 יונג | 14 סו | 15 ג'י-הון | 16 קיונג-הו | 17 הו | 18 סאנג-סיק | 19 ג'ה-ג'ין | 20 יונג-דה | 21 יאנג-קוואנג | 22 צ'ונג-גוג | 23 וון-הי | מאמן: אדבוקאט

קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
נבחרת רוסיה - יורו 2012

1 אקינפייב | 2 אניוקוב | 3 שרונוב | 4 איגנשביץ' | 5 ז'ירקוב | 6 שירוקוב | 7 דניסוב | 8 זיריאנוב | 9 איזמאילוב | 10 ארשאבין | 11 קרז'אקוב | 12 ברזוצקי | 13 שונין | 14 פבליוצ'נקו | 15 קומבארוב | 16 מלאפייב | 17 דזגוייב | 18 קוקורין | 19 גרנאט | 20 פוגרבניאק | 21 נבאבקין | 22 גלושאקוב | 23 סמשוב | מאמן: אדבוקאט

רוסיהרוסיה