ישכר לייב וינברג
 | |||||||
| האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים | |||||||
| מקום מגורים | סלונים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ח בניסן תרפ"ח | ||||||
| |||||||
רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.
לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב לממלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאוד זה את זה. מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי ישכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.
יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.
נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח (1928). בנו רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". נכדו שמואל וינברג כיהן כראש העיר בני ברק.
חתנו רבי יוחנן מלובצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חתן רבי דוד וידנפלד מוורשה - חותנו של הבית ישראל מגור. ראה מצבתו
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||
