כריסטופור מיניך
 | |
| לידה |
9 במאי 1683 ברנה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1767 (בגיל 84) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
אסטוניה |
| מדינה |
דוכסות אולדנבורג, האיחוד הפולני-ליטאי |
| בן או בת זוג |
Christina Lukretia von Witzleben Barbara Eleonore Gräfin von Münnich |
| צאצאים |
Ernst Johann von Münnich, Christina Elisabeth v. Mengden Frfr. v. Altenwoga (Gräfin v. Münnich), Louise Dorothea, Gräfin von Münnich |
| השתייכות |
צבא צרפת |
| תקופת הפעילות |
מ-1699 |
| דרגה |
גנרל-פלדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הירושה הספרדית | |
| עיטורים | |
| |
  | |
בורקהארד כריסטופור פון מיניך (בגרמנית: Burkhard Christoph von Münnich; 9 במאי 1683 - 27 באוקטובר 1767) היה מדינאי ומפקד צבא רוסי ממוצא גרמני. ברוסיה היה ידוע כ"כריסטופור מיניך" (Христофор Антонович Миних). הוא החל את שרותו בתקופת פיוטר הגדול והגיע לשיא השפעתו בתקופת אנה, קיסרית רוסיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיניך נולד ב-9 במאי 1683 בנויינהונטורף שבגרמניה במשפחת מהנדסי מים שקיבלה תואר אצולה וגם הוא קיבל השכלה הנדסית. בשנים 1700–1720 שירת בצבאות של צרפת, פולין, סקסוניה ואוסטריה בתפקידים שונים. בשנת 1721 הזמין אותו פיוטר הגדול לאימפריה רוסית לצורך פתרון בעיות הנדסיות באזור סנקט פטרבורג. הוא הציג לצאר את תוכניותיו לבניית ביצורים חדשים סביב קרונשטאדט וקיבל אישור להתחיל בעבודות. בנוסף לכך הוא ניהל עבודות של הנדסת מים באזור.
בתקופת שלטונה של יקטרינה הראשונה קצב העבודות הואט. עם מעבר הבירה למוסקבה בשנת 1725 החלה עזיבת משפחות אצילים מסנקט פטרבורג. לאחר הכתרת פיוטר השני עבודות מסיביות של פיתוח האזור למעשה הופסקו. בשנת 1727 מיניך התמנה למושל סנקט פטרבורג ובשנת 1728 למושל אינגריה, קרליה ופינלנד. בתקופה זו הוא הוכיח את עצמו כמושל מוצלח והצליח להמשיך מספר פרויקטים באזור. ביוזמתו החלו לפעול קווי אוניות לליבק וגדנסק. הוא בנה מספר בנייני ציבור וחידש את הביצורים של מבצר פטרופבלובסקיה. הוא עשה ככל יכולתו להמשך חיי החברה בעיר, על אף שרוב אנשי האצולה עזבו אותה.
תקופת שלטונה של אנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שלטונה של אנה, קיסרית רוסיה הוא הוזמן למוסקבה וקיבל הנחיה להכין את סנקט פטרבורג לחזרת הקיסרית. בסתיו 1731 החלו להגיע לעיר יחידות צבא וב-15 בינואר 1732 הגיעה הקיסרית בעצמה. עם חזרת הקיסרית והחצר החלה תנופת בנייה אדירה בעיר.
תוך זמן קצר קודם מיניך לתפקיד גנרל-פלדמרשל והתמנה לראש הצבא. הוא הפנה את כל מרצו לשינוי מבנה הצבא, והקמת יחידות חדשות כולל יחידות הנדסה. בתקופתו שופצו כ-50 מבצרים.
לאור מאבקי כוח עם אנדריי אוסטרמן הוא הוזז מתפקידי מפתח, ועם תחילת מלחמת הירושה הפולנית נשלח לחזית, ובשנת 1734 הצליח לכבוש את גדנסק לאחר קרבות עזים. פעילותו במלחמה הביאה בסופו של דבר לכך שעל כס מלך פולין התיישב אוגוסט השלישי שנתמך על ידי הרוסים.
בשנת 1735 החלה מלחמה עם האימפריה העות'מאנית. מיניך רצה להוכיח את עליונותו ולכן פעל לקבלת מינוי מפקד הצבא במלחמה. ההיסטוריונים מתייחסים לתפקודו במלחמה באופן ביקורתי עד שלילי.
נפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פטירת אנה, קיסרית רוסיה התרחשו שינויים בחיי מיניך. תחילה הוא הצליח לסלק את ארנסט בירון מהחצר ואף קיבל הצעה להתמנות לגנרליסימו. אומנם בעקבות מלחמות חצר עם אנדריי אוסטרמן נאלץ להודיע על התפטרותו מהשרות. בשנת 1741 בתקופת יליזבטה קיסרית רוסיה הוא הואשם בבגידה, בעזרה לבירון (שהיה בין אויביו) ובשחיתות. הוא כפר בכל האשמות אך נגזר עליו עונש מוות. לאחר חנינה חלקית ונשלח לסיביר. הוא חי בסיביר במשך 20 שנה.
חזרה לסנקט פטרבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1762 פיוטר השלישי החזיר את מיניך בן 78 לסנקט פטרבורג. הוא ניסה לעזור לפיוטר השלישי לברוח לטאלין במהלך הפיכת חצר של יקטרינה הגדולה. למרות עזרה זו הוא לא נענש ואף התמנה מחדש למושל העיר. הוא המשיך בפיתוח מואץ של האזור כאילו לא עברו 20 שנים שהוא היה בסיביר. במכתביו ליקטרינה הגדולה הוא לחץ עליה לפתוח במלחמה עם הטורקים, אך הצבא הרוסי יצא למלחמה רק לאחר מותו.
מיניך נפטר ב-27 באוקטובר 1767 בגיל 84, ולדברי יקטרינה הגדולה "הוא לא היה בין בניה של רוסיה, אך היה בין אבותיה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטופור מיניך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg)