מוסטאר
| |||
 | |||
| מראה העיר והגשר הישן על נהר הנרטבה | |||
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | ליובו בשליץ' | ||
| תאריך ייסוד | 1452 | ||
| שטח | 1,175 קמ"ר | ||
| גובה | 60 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 65,286 (2013) | ||
| ‑ במטרופולין | 113,169 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 96.3 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 43°20′N 17°48′E / 43.333°N 17.800°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.mostar.ba | |||
מוסטאר (בבוסנית: Mostar) היא עיר הנמצאת בבוסניה והרצגובינה, בירת אזור הרצגובינה.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיעוד הראשון ליישוב במקום הוא מ-1452. ב-1468 נכבש האזור על ידי צבאו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית. בתקופתו של הסולטאן סולימאן הראשון הורחב היישוב וחוזקו ביצוריו ובהוראתו הוחל בבנייתו של הגשר במוסטאר אשר לימים הפך לאחד מסמליה הבולטים של העיר. ב-1878 סיפחו האוסטרו-הונגרים את אזורי בוסניה והרצגובינה לשטחם, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה מוסטאר בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941 תקפו מדינות הציר את יוגוסלביה והכניעו אותה תוך ימים אחדים. צבא איטליה השתלט על אזור הרצגובינה ובכלל זה העיר מוסטאר. בהמשך, נמסר השטח רשמית לחזקת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה, אך בפועל נכללה העיר ב"תחום ההשפעה" של האיטלקים, והלכה למעשה הם שלטו בעיר.[1] לאחר המלחמה נכללה מוסטאר בשטחי יוגוסלביה. לאחר פירוק יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה. בין 1992 ל-1995, במהלך מלחמת בוסניה, התחוללו באזור קרבות כבדים בין צבא יוגוסלביה לבין מגיני העיר ובמהלכם הופגזה העיר מספר פעמים ונגרמו בה נזקים כבדים. עם זאת, לא עלה בידי הצבא היוגוסלבי לכובשה.
הגשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הגשר הישן במוסטאר
כאשר שלטו העות'מאנים בעיר, הם בנו חלק גדול מגשר המכונה בשם הגשר הישן במוסטאר. הגשר פוצץ בזמן מלחמת האזרחים בבוסניה, וב-1998 החלו לבנות אותו מחדש. בזמן הבנייה הקפידו המהנדסים להשתמש באותם חומרים שבהם השתמשו העות'מאנים, ובסגנון המרמז לצורת הגשר הישן. דבר זה מסביר את העובדה שזמן הבניה הגיע לשש שנים, והסתיים ב-2004. הגשר מוכרז כאתר מורשת עולמית. הגשר משמש גם לתחרויות קפיצה.
בית עלמין ומרכז הנצחה לפרטיזנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית עלמין ומרכז הנצחה לפרטיזנים (אנ') נבנה ב-1965 לזכרם של 850 חיילים ואזרחים שהקריבו את חייהם, כמו רבים באירופה, כדי להגן על העיר נגד כוחות מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.
מרכז ההנצחה הוא אחד ההישגים האדריכליים היפים ביותר במדינות הבלקן. תכנן אותו האדריכל ההומניסט היוגוסלבי בוגדאן בוגדאנוביץ'. המרכז משתרע על שישה מפלסים מפוארים ושטחו כ-5,000 מ"ר. המרכז הוא אתר הנצחה לבני כל הקבוצות האתניות של מוסטר, ביניהם גם יהודים. מצבת זיכרון זו אמורה הייתה להיות מורה דרך לנוער ולדורות הבאים ולסמל לחימה וגבורה נגד הפשיזם.
למרות זאת, הזנחה, ונדליזם והרס של המרכז החלו מ-1992. ב-2005 ו-2008 נעשו מאמצים על ידי ממשלות נורווגיה והולנד, וכן על ידי עיריית מוסטר וממשלת בוסניה לשחזר את מצבת הזיכרון, הוא הוכרז אתר מורשת לאומית ונפתח מחדש לקהל. עם זאת, נותר האתר לא מתוחזק, חשוף לוונדליזם וחרב.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיימות שתי קבוצות כדורגל, זרינסקי מוסטר, וולז' מוסטאר המתמודדת בליגת העל הבוסנית. וקבוצת כדורסל זרינסקי מוסטאר, המשתתפת בליגה הבוסנית הבכירה ובעבר השתתפה בליגה הבלקנית.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות לנוכחות סוחרים יהודים בעיר קיימות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-16. במהלך המאה ה-18 נוסדה קהילה ספרדית קטנה והוקם בית עלמין יהודי. לאחר סיפוח האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעו למוסטאר גם יהודים אשכנזים והוקמה קהילה מאוחדת אשכנזית-ספרדית. ב-1902 נחנך מבנה בית הכנסת וב-1910 מנתה הקהילה 254 נפשות. בני הקהילה עסקו בייצור וממכר מוצרי סדקית, מהם נמנו גם צורפים ומקצתם הועסקו כפקידים. ב-1912 הוקמה אגודה ציונית ראשונה בשם "קדימה" אשר שאבה השראה מקדימה הווינאית. ב-1931 מנתה הקהילה 300 נפשות. המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על מוסטאר ויהודיה והחלה הגירה פנימית לקהילות גדולות ומבוססות יותר.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו במוסטאר 142 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי מדינות הציר והשתלטותם בפועל של האיטלקים על האזור, הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים מרחבי בוסניה והאיטלקים סירבו לעוצרם ולמסור אותם לידי הגרמנים. בהמשך פינה הצבא האיטלקי את יהודי העיר והפליטים לאזורים שונים ובכלל זה לאיטליה גופא. לאחר כניעת איטליה, הצטרפו חלק מבני הקהילה לכוחות הפרטיזנים של טיטו ומהם בלט וויו טודורוביץ', לימים גנרל בצבא יוגוסלביה. לאחר תום המלחמה שבו מקצת מבני הקהילה למוסטאר ולאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה רבים מהם. ב-1968 התגוררו במוסטאר 74 יהודים.[1][2]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוסטאר- דניאל קארפי, מעשי ההצלה של יהודים באזורי הכיבוש האיטלקי בקרואטיה, באתר יד ושם, אוחזר ב-14 ביוני 2014
- מוסטאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מוסטאר (בוסניה והרצגובינה), דף שער בספרייה הלאומית
