הלבנון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:16, 27 בפברואר 2012

ערך זה עוסק בעיתון העברי הראשון בארץ ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לבנון (פירושונים).

בול "הלבנון", 1963, עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ". הבול מציג סדר יד בעבודתו

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים בתרכ"ג. העיתון הראשון יצא לאור בח' באדר תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (המתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עוין לעמדת ה"חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העות'מאני את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.

לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא בשנים 1865–1870 , תחילה כדו שבועון ומ1868 כשבועון,עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 1871‏-1882. במיינץ יצא "הלבנון" מדי שבוע כנספח עברי לעיתון היהודי בגרמנית "איזראליט". בשנים 1871-‏1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון.

בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.

ראו גם

היסטוריה של העיתונות בארץ ישראל

לקריאה נוספת

רוני באר-מרקס, בין הסתגרות להסתגלות : כתב העת "הלבנון" והתמודדותה של החברה האורתודוקסית במזרח אירופה עם אתגרי המודרנה, עבודת דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2011.
גצל קרסל, יחיאל בריל, מבוא ל"יסוד המעלה", מהדורה חדשה מצולמת, ירושלים: יד יצחק בן-צבי תשל"ח-1978.
שושנה הלוי, מפתח הלבנון, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, תשל"ד-1974.
מנוחה גלבוע, הלבנון, בלקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1993.
יחיאל ברי"ל, ביוגרפיה קצרה.
אליעזר רפאל מלאכי, "לתולדות "הלבנון", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"א 2001, עמ' 97-17.

קישורים חיצוניים

הלבנון באתר עתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
מנוחה גלבוע, הלבנון, בלקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק 1993
רוני באר מרקס, התגבשותו של "הלבנון" ככלי פוליטי של האורתודוקסיה היהודית בליטא

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ייסדו את "הלבנון" [[יחיאל ברי"ל]], [[מיכל הכהן]] ו[[יואל משה סלומון]] בירושלים ב[[תרכ"ג]]. העיתון הראשון יצא לאור ב[[ח' באדר]] תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (ה[[ליטאים|מתנגדים]]) בירושלים, התנגד לרעיון של [[יישוב ארץ ישראל]] (ויחד עם זאת תמך בייסוד ה[[מושבה]] [[מוצא]]), והיה עוין לעמדת ה"[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ([[כתב עת]] של [[ישראל ב"ק]] שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] וה[[חסידים]] שתמכו ברעיון של [[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]]). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.
-לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" ב[[פריז]], שם יצא בשנים [[1865]]–[[1870]] במבנה של שבועון או דו-שבועון בהתאם לתקציב ולכמות המאמרים, עד שהמצור על פריז ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים [[1871]]{{כ}}-[[1882]]. במיינץ יצא "הלבנון" מדי שבוע כנספח עברי לעיתון היהודי ב[[גרמנית]] "[[איזראליט]]". בשנים 1871-{{כ}}1881 השתתף בעריכה ד"ר [[מאיר להמן]]. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-[[1881]] התחיל "הלבנון" לתמוך ב[[חובבי ציון|חיבת ציון]], בעקבות שינוי דעותיו של העורך.
+לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" ב[[פריז]], שם יצא בשנים [[1865]]–[[1870]] , תחילה כדו שבועון ומ1868 כשבועון,עד שהמצור על פריז ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים [[1871]]{{כ}}-[[1882]]. במיינץ יצא "הלבנון" מדי שבוע כנספח עברי לעיתון היהודי ב[[גרמנית]] "[[איזראליט]]". בשנים 1871-{{כ}}1881 השתתף בעריכה ד"ר [[מאיר להמן]]. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-[[1881]] התחיל "הלבנון" לתמוך ב[[חובבי ציון|חיבת ציון]].
 בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מ[[רוסיה]] לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים [[מזכרת בתיה]]), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.