קמר

במרכז – קמר, מימין – קער

קמר או אנטיקלינה הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קמור הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקמר נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה (גאולוגיה).

המונח הקרוב אנטיפורם משמש לתיאור מבנה קמור שיחסי הגיל בין שכבותיו אינם ידועים, ולכן לא ידוע אם חלו בהן מעוות וקימוט. מונח נוסף – קִמרוֹן (anticlinorium) – משמש לתיאור קמר נרחב המורכב מקמרים משניים וביניהם קערים, דוגמת אלה המרכיבים את הרי יהודה.

היווצרות

מנגנוני קימוט: עיקום (באדום) וכיפוף (בירוק)

ערך מורחב – קמט – היווצרות

קמרים הם קמטים, ואלה נוצרים במגוון של תנאים ותהליכים הפועלים על מסלע שהיה במקורו מישורי. לקימוט אחראים כמה גורמים:

• מעוות הנגרם בשל היווצרות מאמצים מסוגים שונים – בעיקר מאמצי מתיחה ולחיצה – או בשל שינויים במשטר מאמץ קיים
• מחדרים פלוטוניים הגורמים להתחממות המסלע, לעיוותו ולדחיקתו
• תנועה טקטונית הכוללת לחיצה, התרוממות או העתקה
• התרוממות פוסט-קרחונית הגורמת לשכבות צעירות להתקמט לאחר הפשרה קרחונית, בעקבותיה שב הקרום ומתרומם בהיעדר משקל הקרחון

שני תהליכי הקימוט הפעיל האחראים להיווצרות קמרים נבדלים זה מזה בכיוון פעולתם: עיקום – הפועל במקביל למבנה השכבות, וכיפוף – הפועל בניצב או באלכסון למבנה השכבות. תהליכים אלה עשויים להתרחש בקנה מידה גדול היוצר רכסי הרים או בקנה מידה קטן יותר היוצר קמרים הנראים בשטח.

מאפיינים

מבנה רישאת

יחידות מבנה בקמר

חתך במבנה קמר

קמרים נוטים להיווצר בקבוצות בהן מצוי קער בין קמר לקמר, ולהרכיב שרשרת קמרים דוגמת הקשת הסורית או רכסי הרים דוגמת האלפים.

לעתים עשויה תבנית הנוף להצביע על קיומו של קמר, אולם המבנה הטופוגרפי לא תמיד תואם את המבנה הגאולוגי. קיימים מצבים של היפוך תבליט, בהם המבנה הטופוגרפי הפוך למבנה הגאולוגי. דוגמה להיפוך תבליט כזה נראה בשומרון: הר עיבל והר גריזים המצויים בקער שכם עולים בגובהם על הר כביר ורכס טמון המצויים בקמר תרצה (פריעה).

במקרים רבים ניתן לזהות קמרים במפה גאולוגית באמצעות רצף של שכבות סלע: במרכז מצויות העתיקות, וסביבן – הצעירות יותר. חשיפה זו של השכבות העתיקות נובעת מתהליכי בליה וסחיפה, הפועלים בעוצמה רבה יותר על השכבות המצויות בפסגת הקמר מאשר בצלעותיו. דוגמה להשפעה הנרחבת של סחיפה ניתן לראות במבנה רישאת במאוריטניה – קמר שקוטרו כ-50 ק"מ וגובהו מעל פני סביבתו עשרות מטרים בלבד.

מבנה של קמרים

המבנה הכללי של קמרים מורכב מכמה יחידות:

• ציר הקימוט – קו העובר במרכז החתך של הקמר ומחלק אותו לשני חלקים הנוטים ממנו לכיוונים מנוגדים בדרך כלל
• מישור הציר – מישור דו-ממדי המורכב מצירי הקימוט העוברים לאורך הקמר
• צלע – חלקי הקמר הנוטים מטה ומשתפלים מפסגת הקמר – הנקודה הגבוהה ביותר על ציר הקימוט
• אופק הציר – פסגת הקמר, האזור המציין את המעוות המרבי

נטיית הצלעות בקמר מצויינת בשני אופנים:

• סטרייק – הכיוון בשושנת הרוחות של נטיית מישור השיכוב של השכבות המרכיבות את הקמר
• דיפ – הזווית המרבית של נטיית השכבות ביחס לאופק ובניצב לסטרייק

גאומטריה של קמרים

קמר הוא קמט קמור שאזור הציר בו גבוה מבסיס השכבות העליונות: כל קו המחבר בין שתי נקודות על חלקה החיצוני של השכבה העליונה יעבור בתוך מבנה הקמר.

קמרים עשויים להיות סימטריים או אסימטריים בצורתם, חריפים וניכרים או עדינים – תלוי בטבעם ובחוזקם של הכוחות שפעלו על המסלע ובנטייתו של המסלע להתעוות. בקמר סימטרי נטיית הצלעות משני עברי מישור ציר הקימוט דומה, ואילו בקמר אסימטרי נטיית הצלעות משני עברי מישור ציר הקימוט אינה דומה. קמרים סימטריים נוצרים ממאמץ לחיצה לא סיבובי, ואילו קמרים אסימטריים נוצרים ממאמץ לחיצה סיבובי.

משמעות כלכלית

מלכודת קמר

לגאולוגים העוסקים בחיפושי נפט או גז טבעי יש עניין במציאת מבנים של קמרים במעמקי האדמה. כאשר עורכים קידוחי ניסיון בשטח שבו נקבע מראש כי יש סיכוי להצלחה, עשויה הימצאות קמרים בו להצביע על "מלכודת קמר" בה יימצאו מרכיבי הנפט הגולמי.

צפיפות החומר של נפט נמוכה לעומת צפיפותו של המסלע בתוכו הוא מצוי. עובדה זו גורמת לעלייה של הנפט לחלקה העליון של שכבת הסלע וללכידתו מתחת לתקרתה. בחלץ נמצא הנפט בעומק של 1,500 מטרים בשכבה של אבן חול, שמעלה ומתחתיה מצויות שכבות שלא איפשרו לנפט להיספג בהן או לחדור בעדן – עד שנערך קידוח שחדר אל תוך המלכודת ואפשר את הוצאת הנפט הגולמי.

הקמרים בישראל

הקמרים הבולטים בנגב

קמר חתירה: שוליו המזרחיים של מכתש חתירה

הר החרמון המושלג - מבט מעמק החולה

בישראל קיימים קמרים רבים לכל אורכה – החל ברכס מול הלבנון בצפון ועד לדרום הנגב. נטייתם של הקמרים המוארכים משתנה בהתאם לתנועתם של לוחות טקטוניים והיווצרות העתקים.

קמרי הקשת הסורית

ערך מורחב – הקשת הסורית

הקשת הסורית היא מערכת של קמטים, הבאה לידי ביטוי בקמרים רבים המצויים לאורכה של ישראל, מן הנגב דרך הרי יהודה, השומרון, הכרמל ומזרח הגליל ועד לרמת הגולן.

הקשת החלה להיווצר בסוף הטורון ובתחילת הסנון, כאשר החלו לפעול תהליכי קימוט בקרקעיתו של ים טתיס בשלבי סגירתו שנבעו מהתנגשות הלוח האפריקאי בלוח האירו-אסיאתי. לחץ ההתנגשות גרם להיפוך טקטוני בסלעי התשתית ולקימוט סלעי המשקע שהורבדו מעליהם. בפלאוקן התעצם הקימוט. כמה מראשי הקמרים החדשים בלטו כאיים מעל פני הים ובקערים ביניהם הורבדו משקעים רבים. קימוט נוסף הדגיש את התוואים והפך את הקמרים להרים ואת הקערים לעמקים.

קמרי הקשת נוצרו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, אולם נטייתם המקורית השתנתה עם היווצרות השבר הסורי-אפריקאי, אז חלה היפרדות של הלוח הערבי מהלוח האפריקאי והתפתח בקע ים המלח המפריד בין הלוח הערבי ללוח הלבנטיני. תנועת הלוח הערבי צפונה ביחס ללוח הלבנטיני גרמה למתיחת והתארכות הקמרים לצפון-מזרח, ובמקביל חל בקמטים היפוך תבליט: הקמרים נפערו וסחיפה יצרה בהם שקעים עמוקים. היפוכי תבליט אלה ניתן לראות במכתשים בנגב ובשומרון. תהליכי הקימוט נמשכו לתוך האאוקן וניכרים אף בנאוגן.

הכרמל וקמרי הנגב

אחד הקמרים הבולטים בישראל הוא הכרמל, שכיוונו – מדרום-מזרח לצפון-מערב – מנוגד לכיוון קמטי הקשת הסורית. הכרמל נחלק לרכס אמיר ורכס הכרמל, המופרדים באמצעות קער רמות מנשה. בנגב מצויים יותר מ-20 קמרים, והם בולטים במיוחד ומופרדים זה מזה בקערים. בין הקמרים: קמר דימונה, קמר ירוחם, קמר חלוקים, קמר בוקר, קמר שחר וקמר צבוע. קמרים ייחודיים הם קמר חצרה, קמר חתירה וקמר מחמל המכונה גם "קמר רמון" – בהם התפתחו שלושת מכתשי הסחיפה הגדולים – בהתאמה: המכתש הקטן, המכתש הגדול ומכתש רמון – מבין שבעה המצויים רק בנגב ובסיני.

החרמון

קמר גדול מרכיב את החרמון אך אינו חלק מן הקשת הסורית, אם כי החל להיווצר במקביל לה בקרטיקון עליון וכתוצאה מאותם תהליכים. עם היווצרות בקע ים המלח התרחש שלב נוסף של קימוט, והחרמון התרומם באופן ניכר – עד לגובה של כ-4 ק"מ – בעקבות שינוי בכיוון ההעתקה והתנגשות של הלוח הערבי בלוח הלבנטיני. בדומה לקמרים אחרים גם בחרמון חלה סחיפה, וגובה פסגתו כיום עומד על 2,814 מטרים.

ראו גם

• גאולוגיה – מונחים
• טקטוניקת הלוחות
• גאומורפולוגיה
• מעוות
• אורוגנזה
• קמט

לקריאה נוספת

• עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
• שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה
• עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
• Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
• Encyclopedia of Geomorphology, Routledge, London 2004, ISBN 0-415-27298-X
• Richard John Huggett, Fundamentals of Geomorphology, Routledge, Second Edition 2007, ISBN 978-0-415-39083-5
• Ben A. Van der Pluijm and Stephen Marshak, Earth Structure, W.W. Norton & Company, Second Edition 2004, ISBN 0-393-92467-X
• Donal M. Ragan, Structural Geology, Cambridge University Press, Fourth Edition 2009, ISBN-13 987-521-89758-7

קישורים חיצוניים

• הרצאת וידאו: Nature of Earth – An Introduction to Geology, הרצאה מס' 28: The Geologic Structures, מרצה: Prof. John. J. Renton