תכנון (פעולה) – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם: קישורים פנימיים |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים== |
==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים== |
||
ה[[מידע]] המרחבי המתקבל מהחושים [[עיבוד מידע|מעובד]] על ידי ה[[מוח]], אשר מגבש את ה[[תפיסה מרחבית|תפיסה המרחבית]] המשמשת את [[המערכת המוטורית]] לצורך תכנון של פעולות עתידיות{{הערה|שם=רמחנדרן|V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.}}. |
ה[[מידע]] המרחבי המתקבל מהחושים [[עיבוד מידע|מעובד]] על ידי ה[[מוח]], אשר מגבש את ה[[תפיסה מרחבית|תפיסה המרחבית]] המשמשת את [[המערכת המוטורית]] לצורך תכנון של פעולות עתידיות{{הערה|שם=רמחנדרן|V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.}}. |
||
[[האזור המוטורי המשלים]] (SMA) הוא חלק מ[[קליפת המוח]] המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]{{הערה|שם=מקושי|Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.}}. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־11:17, 1 באוגוסט 2013
תכנון הוא פעולה קוגניטיבית מודעת שהאדם מבצע בכדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת מטרה.
תהליך התכנון מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה העומדות לרשות האדם וארגון של סדר הפעולות הנבחר. התוצר של פעולת התכנון הוא גיבוש של תוכנית, אשר תנחה את ההתנהגות של האדם ואת האופן שבו הוא פועל בסביבה.
השפעות על יכולת התכנון
להבדיל מפעולה אימפולסיבית על פי דחפים, תהליך התכנון מצריך הפעלת מחשבה ושליטה עצמית. בהתאם לכך, ישנם גורמים וכישורים שונים אשר יכולים לשפר את יכולת התכנון של האדם. לדוגמה: תפקודים ניהוליים, דיבור פנימי, מיומנויות חשיבה, הפעלה של מטא-קוגניציה ועוד.
יכולת התכנון יכולה להיות מושפעת מהטיה קוגניטיבית או דפוס חשיבה מסויים, לחץ חברתי ועוד.
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
המידע המרחבי המתקבל מהחושים מעובד על ידי המוח, אשר מגבש את התפיסה המרחבית המשמשת את המערכת המוטורית לצורך תכנון של פעולות עתידיות[1]. האזור המוטורי המשלים (SMA) הוא חלק מקליפת המוח המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון תנועה[2].