נסים מלול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:31, 3 בינואר 2015

ד"ר נִסים יעקב מָלוּל (ט"ז בניסן תרנ"ב, אפריל 1892 – כ"ה באדר א' תשי"ט, 5 במרץ 1959) היה היסטוריון, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת היישוב ולאחר הקמת מדינת ישראל.

ביוגרפיה

מלול נולד בשנת 1892 בצפת למשפחה ששורשיה בתוניס, בנו של הרב משה חיים מלול. בגיל 8 עבר עם משפחתו למצרים. שם כיהן אביו כרב הקהילה בטנטא, ולאחר מכן עברה המשפחה לקהיר, שם שימש האב כדיין. מלול למד בתלמוד תורה ובישיבה לנערים ובקולג' אמריקאי ובמוסדות אקדמיים נוספים בקהיר פילוסופיה ותרבות האסלאם. לאחר שהוענק לו תואר דוקטור, התמנה כמרצה לעברית באוניברסיטת קהיר, והיה לראשון המרצים לעברית באוניברסיטה. הכנסת לימודי העברית לאוניברסיטת קהיר נבעה מקמפיין שניהל בעיתונות המצרית, שקרא ללמד עברית באוניברסיטה כפי שמלמדים את שפותיהם של המיעוטים האחרים של מצרים. הוא השתתף בעיתונות הערבית במצרים ובסוריה, בין היתר בעיתון "אלמוקטם" (المقطم‎) שראה אור בקהיר.

בשנת תרע"א (1911) חזר לארץ ישראל, והתיישב ביפו. בארץ נישא לעליזה ווֹזָאן,^[1] ילידת טבריה תרנ"ה (1895), בת למשפחת רבנים עתיקה בתוניס, מורה לעברית לצרפתית ולערבית.

מלול היה חבר באגודת "המגן" שהקימו חברי הקהילה הספרדית, שפעלה למען הבנה והדברות בין יהודים לערבים. לבקשתם של פעילים בתנועה הציונית, מהמשרד הארצישראלי והוועד האודסאי, החל לפעול למען התנועה הציונית בעיתונות הערבית. במהלך מלחמת העולם הראשונה נעצר עקב פעילותו על ידי השלטונות העות'מאניים וגורש לדמשק; משם עבר למצרים, בה נפגש עם הפעילים להקמת הגדודים העבריים, בהם זאב ז'בוטינסקי. הוא התגייס לגדודים, ואחר כך, עבר לשמש כמתורגמן במפקדת הצבא הבריטי.

בשנות העשרים שימש בתפקידים ציבוריים שונים, בהם מזכיר לעניינים ערביים בוועד הלאומי.

במשך השנים עסק במחקר היסטורי של יהדות בבל, בתרגומים, ובכתיבה עיתונאית, בין השאר בעיתונים "בריד אל-יום" (המהדורה הערבית של "דואר היום"), בעתון "אל סלאם" (שאותו ערך) ובשבועון "אתחאד אל-עומאל" של ההסתדרות הכללית.

נסים מלול נפטר באביב 1959.

היה אב לשמונה (בהם אברהם מלול, שופט בעכו ובהמשך בבתי נמשפט המחוזיים בבאר-שבע ובתל אביב) וסב לנכדים רבים.

פרסומיו

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אל סלאם: גאזיטה יהודייה אכ'בארייה עלמייה, תצדר פ'י ירושלם, ירושלים: דפוס י' אביקסיס, תר"ץ. (על עיתונות ערבית)
מלון כיס עברי ערבי, תל אביב: דפוס הארץ, 1933.
قاموس الجيب عبرى عربى., תל אביב: דביר, 1933. (מילון ערבי–עברי)

مذكرات بيت داود : مجموعة قصص من تأريخ الاسرائيليين, مصر : على نفقة جمعية اورشليم، بدون تأريخ. ‬(תרגום ערבי לזכרונות לבית דוד; עם ד"ר הלל פרחי)

לקריאה נוספת

יצחק בצלאל, 'הלבנטינים הראשונים ביישוב העות’מאני: זהותם הציונית ויחסם לערביות', פעמים 125–127, תשע"א, 75–95.
אברהם חיים, נסים מלול, בתוך: העלייה השנייה, כרך ג: "אישים" (עורך: זאב צחור), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1998, עמ' 259.
"נסים מלול", בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של נסים מלול, בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד תדהר (עורך), "ד"ר נסים יעקב מלול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 696
דוד תדהר (עורך), "עליזה מלול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4450
תבנית:HebrewBooksPage
מיכאל אסף, נסים מלול ז"ל, דבר, 12 במרץ 1959 (נקרולוג)
ד"ר ישראל בן זאב, העתונאי ד"ר נסים מלול (שלושים למותו), דבר, 7 באפריל 1959

מפרי עטו:

עציון־גבר (אל־עקבה): רשמי מסע, דואר היום, 8 בפברואר 1924
לתולדות השלטון במצרים, דואר היום, 7 במרץ 1924
ההתאחדות הערבית, דואר היום, 8 ביוני 1925
אבל כבד לספרות הערבית: למותו של סלימן אל־בוסטאני (ערכו, חשיבותו, השפעתו על הספרות הערבית, ושטתו המדינית), דואר היום, 8 ביוני 1925
גלות חוסין, דואר היום, 2 ביולי 1925
ערב רותחת, דואר היום, 4 באוגוסט 1925
האלבנים והדרוזים, דואר היום, 23 באוגוסט 1925

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "עליזה מלול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4450.

[1] דוד תדהר (עורך), "עליזה מלול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4450.

[1]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בשנת [[תרע"א]] ([[1911]]) חזר ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[יפו]].
-בארץ נישא לעליזה ווֹזָאן,{{הערה|{{תדהר|14|4450|עליזה מלול}}.}} ילידת [[טבריה]] תרנ"ה ([[1895]]), בת למשפחת רבנים עתיקה בתוניס, מורה לעברית לצרפתית ולערבית.
+בארץ נישא לעליזה ווֹזָאן,{{הערה|{{תדהר|14|4450|עליזה מלול}}.}} ילידת [[טבריה]] תרנ"ה ([[1895]]), בת למשפחת רבנים עתיקה בתוניס, מורה לעברית ל[[צרפתית]] ול[[ערבית]].
 מלול היה חבר באגודת "[[המגן (אגודה)|המגן]]" שהקימו חברי [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|הקהילה הספרדית]], שפעלה למען הבנה והדברות בין יהודים לערבים. לבקשתם של פעילים בתנועה הציונית, מ[[המשרד הארצישראלי]] ו[[הוועד האודסאי]], החל לפעול למען התנועה הציונית בעיתונות הערבית.