יעקב גולדשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' יעקב גולדשטיין


יעקב גולדשטיין (נולד ב-24 בפברואר 1933) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה, מייסד וראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים בתולדות הציונות, היישוב, ותנועת העבודה. שימש כראש החוג לב"א כללי במכללת צפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשטיין נולד בעיירה גניבושוב שבפולין בפברואר 1933. כתוצאה מבעיות רישום אוכלוסין בתקופת השואה, נרשם בטעות כי נולד בשנת 1935. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בגיטאות ולאחר מכן הסתתר עם בני משפחתו בכפרים פולניים, בשנים 1944-1943 חי בסתר אצל משפחה פולנית בוורשה.

אחרי המלחמה התאחד עם הוריו בעיירת הולדתו. גולדשטיין בן ה-12 נשלח על ידי אביו לעיר לודג' שבפולין על-מנת לעבור לדירה בעיר בכדי שכל המשפחה תעבור זמן קצר לאחר-מכן להתגורר בה עד שתוכל לעלות לישראל, אולם בטרם הספיקה המשפחה לעזוב את העיירה גניבושוב, נרצחו הוריו וכל בני משפחתו הקרובה על ידי הפולנים.

גולדשטיין הנער חבר לתנועת "הבריחה" כדי לעזוב את פולין למחנות העקורים בגרמניה. הוא הצטרף לתנועת נח"ם (נוער חלוצי מאוחד) ועמה עבר לאיטליה בכדי לעלות לישראל. בשנת 1947 הגיע לארץ ישראל כמעפיל. ראשית עלה על הספינה "שבתאי לוז'ינסקי" אולם תקלה בספינה בלב ים, אילצה את הספינה על נוסעיה לשוב לנמל באיטליה. מפוני הספינה, ובהם גולדשטיין, עלו על ספינת המעפילים "חיים ארלוזורוב" שהצליחה לחמוק מהצי הבריטי ולהגיע לחוף בת גלים שבחיפה, אך משם הבריטים העבירו את המעפילים למחנות בקפריסין. כעבור מספר חודשים הבריטים נתנו לקבוצת ילדים, וביניהם גולדשטיין, אשרות הגירה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל, וגולדשטיין הגיע למחנה המעצר בעתלית.

הוא היה חניך עליית הנוער בקבוצת כנרת. בין השנים 1949 ל-1952 היה תלמיד בתיכון בית ירח, וב-1949, כאשר היה בן 16, היה בין מקימי קיבוץ האון. בין השנים 1954 ל-1955 היה מדריך בתנועת הנוער העובד והלומד (התנועה המאוחדת) בבתי הספר החקלאיים "עיינות" ו"כנות". משנת 1955 עד שנת 1956 למד ב"מכון לחינוך והשכלה" בבית ברל.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 סיים את הדוקטורט בהיסטוריה במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' ישראל קולת.

בשנת 1970 החל ללמד בחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

ב-1973 ייסד את החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה חיפה, ועמד בראשו עד 1977. לימד בחוג ללימודי ארץ ישראל עד צאתו לגמלאות בשנת 2003.

במסגרת פעילותו האקדמית באוניברסיטת חיפה, ייסד ועמד בראש החטיבה לתולדות הציונות, ייסד ועמד בראש החטיבה לתולדות תנועת העבודה הארצישראלית, היה חבר במכון לחקר המזרח התיכון, היה חבר בוועד הפועל של האוניברסיטה, כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה, שימש בתפקידים רבים במסגרת הסנאט של האוניברסיטה, היה חבר בוועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח וכן חבר בוועדת המינויים של הפקולטה.

גולדשטיין שימש במשך 10 שנים כמנהל האקדמי של מכללת תל חי, מטעם אוניברסיטת חיפה. לאחר שיצא לגמלאות, ייסד והיה ראש הקתדרה לחקר תולדות עם ישראל בארץ ישראל על-שם דוד בורנבלום במכללת כנרת, ייסד את החוג הרב-תחומי במכללת צפת, ומשנת 2007 כיהן כראש החוג לב"א כללי במכללת צפת.

לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת סוני בינגהמטון שבמדינת ניו יורק, ארצות הברית, ובאוניברסיטת ממפיס, ארצות הברית, בה שימש גם כראש המכון לחקר היהדות.

היה חבר בוועדה האקדמית של יד יצחק בן-צבי, חבר בוועדה האקדמית של מכללת גורדון, יו"ר הוועד המנהל של ארכיון אבא חושי, חבר בוועד האקדמי של מחנה המעפילים בעתלית, חבר בוועדה לקביעת תוכנית לימודי ההיסטוריה לבתי ספר תיכוניים מטעם משרד החינוך, חבר בוועדת מועצת התיירות של משרד התיירות וחבר הוועדה לביקורת איכות המוזיאונים של משרד החינוך והתרבות

גולדשטיין פרסם 15 ספרים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מפלגת פועלי ארץ-ישראל" גורמים להקמתה, הוצאת עם עובד, תרבות וחינוך. תל אביב. 1975
  • "ללא פשרות". הסכם בן-גוריון - ז'בוטינסקי וכישלונו. יחד עם יעקב שביט, הוצאת הדר-יריב. תל אביב 1979
  • בדרך להגמוניה - מפא"י התגבשות מדיניותה (1930 - 1936). הוצאת עם עובד-תרבות וחינוך. תל אביב 1980
  • הסתדרות העובדים הכללית ופועלי ארצות - הברית. הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך. תל אביב 1984
  • פרשת עין-זיתים 1910-1890. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, יחד עם יוסי בן-ארצי. חיפה 1991
  • מניה וילבושביץ - שוחט, פרק המנהיגות המהפכנית. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. חיפה 1991
  • חבורת הרועים: רעיון כיבוש המרעה בעלייה השנייה (1917-1907) ומימושו. משרד הביטחון, ההוצאה לאור. תל אביב 1994
  • בדרך אל היעד: "בר-גיורא" ו-"השומר" 1907 - 1935. משרד הביטחון – ההוצאה לאור. תל אביב 1994
  • פולמוס קהן (1925 - 1926) הציונות וארץ-ישראל בהגותם של הסוציאליסטים היהודים בארצות-הברית. הוצאת מרכז דינור. ירושלים 1999
  • אטלס חיפה. עורך משנה של המדור ההיסטורי. (עורכים ראשיים: ארנון סופר, ברוך קיפניס) החברה לחקר מדעי שימושי. אוניברסיטת חיפה. חיפה 1980
  • לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799. עורך וכותב ערכים יחד עם: יעקב שביט וחיים באר. הוצאת עם עובד. תל אביב 1983
  • זיכרונות בשלכת – אוטוביוגרפיה. הוצאת בית לוחמי הגטאות – ביחד, 2007
  • From Fighters to Soldiers - How the Israeli Defense Forces Began. Sussex Academic Press. Brighton, 1998
  • Jewish Socialists in the United States – The Cahan Debate 1925 - 1926. Sussex Academic Press. Brighton, 1998
  • Against all odds. The Jewish family and children’s holocaust center, San Francisco, 2021

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' גולדשטיין פרסם עשרות רבות של מאמרים אקדמיים ומחקרים, ביניהם:

  • היחסים בין מפא"י לחיים וייצמן בתחילת שנות ה-30. "מדינאי בעתות משבר" בעריכת יוסף גורני וגדליה יוגב, אוניברסיטת תל-אביב, 1977
  • חיים ארלוזורוב כמדינאי. מחקרים מס' 4, אוניברסיטת חיפה, 1979
  • העלייה השלישית – התחייה שלאחר השפל. "התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל – התאוששות בצל הבריטים 1929-1918", הוצאת רביבים, ספריית מעריב, 1980
  • יוסף טרומפלדור כגיבור לאומי והוויכוח על השקפותיו. (יחד עם יעקב שביט). כיוונים מס' 12 – רבעון ליהדות וציונות, הוצאת התנועה הציונית, 1981
  • רעיון ההתיישבות באתוס הלאומי. אוניברסיטת חיפה, 1981
  • ההתיישבות היהודית בגליל העליון בעת החדשה עד שנת 1920. "ארצות הגליל", בעריכת אבשלום שמואלי, ארנון סופר, נורית קליאוט, הוצאת החברה למחקר מדעי שימושי, אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 1984
  • מפעלו של הברון בנימין דה-רוטשילד 1889-1882. "תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה – התקופה העות'מנית", בעריכת ישראל קולת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – מוסד ביאליק, 1990
  • ההתגוננות, השמירה וארגוני בר-גיורא והשומר בעלייה השנייה. "העלייה השנייה - מחקרים", בעריכת ישראל ברטל, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1991

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשטיין זכה בפרס נשיא המדינה על-שם יצחק בן צבי על תרומתו לפיתוח ההשכלה הגבוהה בגליל העליון בכלל ובפרט על פעילותו כמנהל האקדמי של מכללת תל חי במשך 10 שנים. בנוסף, זכה בפרס על-שם יצחק בן צבי גם על מחקרו "בדרך אל היעד", העוסק בארגוני בר-גיורא והשומר ובהתפתחותו של כוח המגן היהודי בארץ ישראל.

זכה בפרס עגיט לספרות שואה על ספרו האוטוביוגרפי "זיכרונות בשלכת".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשטיין נשוי לאסתר לבית רובין, אב לשלושה וסב לשמונה נכדים, מתגורר בגבעתיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]