סמיאטיץ' – הבדלי גרסאות
קרלוס הגדול (שיחה | תרומות) |
←חיסול יהדות סמיאטיץ': עדכון |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
== חיסול יהדות סמיאטיץ' == |
== חיסול יהדות סמיאטיץ' == |
||
בנובמבר [[1942]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], הועברו כל יהודי סמיאטיץ' להשמדה בתאי הגזים של מחנה [[טרבלינקה]]. על פי העדות הם הלכו בדרכם האחרונה לכבשנים, על נשיהם וטפם, זקנים עם נערים, מאוחדים ברוחם ובנשמתם, לקראת גורל אכזרי, אשר סתם את הגולל על פרשת חייה של קהילת יהודי סמיאטיץ'. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־23:18, 15 באפריל 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
'נושא: אירופה' אינו ערך חוקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ כתובית, שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 | ||
| שטח | 36.25 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 15,169 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 52°27′N 22°53′E / 52.450°N 22.883°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.siemiatycze-um.com.pl | |||
סמיאטיץ' (בפולנית: Siemiatycze) היא עיירה פולנית במחוז פודלסיה[1] בצפון-מזרח פולין. העיירה שוכנת על גדת נהר קאמיונקא בקרבת שפכו אל נהר הבוג המערבי. עד מלחמת העולם השנייה הייתה סמיאטיץ' עיירה יהודית ברובה.
מאחוזה פולנית לעירה
סמיאטיץ' נוסדה במאה ה- 16, כאחוזה פולנית פרטית. רק סמוך למאה העשרים שונה מעמדה לעיירה פולנית. עד מלחמת העולם השנייה היו מרבית תושבי סמיאטיץ' יהודים. מצבם הכלכלי של יהודי סמיאטיץ' היה דחוק מאד. מלבד מספר מצומצם של יהודים אמידים שעסקו בסחר יערות וחכירת אחוזות, הייתה האוכלוסייה היהודית העיירה שרויה ברובה בדלות. במרכז העיר ובמספר רחובות סמוך לו, היו חנויות של קמעונאים, שהיו מביאים מהכפרים חיטה, דגן תפוחי אדמה, ביצים ועופות. אחרים החזיקו דברי סדקית ומחייתם על מכירת סחורותיהם לאיכרי הסביבה, הבאים לימי-השוק השבועיים ולירידים.
משבר קשה פקד את העיר בשנת הבחירות לדומה הרביעית (1907), כשהפולנים הכריזו חרם על יהודי פולין, בשל תמיכתם בבחירתו של המועמד הסוציאל-דמוקראטי יאנאלו בוורשה. בסמיאטיץ' הסית הכומר הפולני את התושבים הפולנים שלא יקנו אצל יהודים. הפולנים התאגדו והקימו חנות קואופרטיבית משלהם. היה זה דווקא יהודי שהשכיר בביתו במרכז העיר מקום לחנות המתחרה.
משנות התשעים של המאה ה-19 תופסת התנועה הציונית מקום ניכר בחיי החברה היהודית בסמיאטיץ'. מבחינה ארגונית השתייכה סמיאטיץ' לוועד הגליל בגרודנו. בראש התנועה הציונית עמדו שלום פאכטר ומשה פונדיק. באותה עת נוסדה גם אגודת פועלי ציון ובשנת 1905 התאחדה עם קבוצתו של יצחק טבנקין.
המצב הכלכלי ערב מלחמת העולם הראשונה
המצב הכלכלי המעורער והרדיפות הפוליטיות בשנים 1905-1914 עוררו תנועת הגירה לאמריקה ועליית בודדים לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הגרמני נפתח פרק מיוחד בתולדות יהודי סמיאטיץ'. חרף התנאים הקשים ששררו בעיירה גילתה האוכלוסייה היהודית כושר הסתגלות וחיי הציבור אורגנו מחדש. השלטונות פתחו בית ספר גרמני לילדי ישראל שהלימוד בו חובה. תקופת הכיבוש הגרמני הייתה תקופת התרחבות הפעולה הציונית.
פריחה ציונית לאחר מלחמת העולם הראשונה
לאחר מלחמת העולם הראשונה ידעה העיירה פריחה של פעילות ציונית מחד והתנכלויות אנטישמיות מאידך. בשנת 1922 התבסס בית הספר העברי "קדימה" ונתקבלו מורים חדשים. קמה תנועת השומר הצעיר, שמילאה תפקיד חשוב בהכשרת הנוער וחינוכו לציונות. בשנת 1931 נתקיימו בסמיאטיץ' בחירות לוועד הקהילה. ההנהלה נבחרה מקרב רשימות שונות של מפלגות: ציונים כלליים, פועלי ציון, הבונד, וכן סוחרים ובעלי מלאכה. בשנת 1938 נשלם בניין בית הספר העברי "קדימה" בעבודת התנדבות של הנוער היהודי על כל זרמיו. מול פעילות ציונית ענפה התחזקה הפעילות האנטישמית בעיירה. אנשי המפלגה האנטישמית קראו להגברת החרם הכלכלי על הרוב היהודי בעיר.
חיסול יהדות סמיאטיץ'
בנובמבר 1942 בזמן מלחמת העולם השנייה, הועברו כל יהודי סמיאטיץ' להשמדה בתאי הגזים של מחנה טרבלינקה. על פי העדות הם הלכו בדרכם האחרונה לכבשנים, על נשיהם וטפם, זקנים עם נערים, מאוחדים ברוחם ובנשמתם, לקראת גורל אכזרי, אשר סתם את הגולל על פרשת חייה של קהילת יהודי סמיאטיץ'.
קישורים חיצוניים
- קהילת סמיאטיץ', בספריית העיר ניו יורק[2]
- סימיאטיץ' (Siemiatycze), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ אחד משישה-עשר המחוזות בפולין שבירתה ביאליסטוק.
- ^ ספר זיכרון לקהילה היהודית בסמיאטיץ' בעריכת אליעזר ט"ש ובהוצאת "איגוד יוצאי סמיאטיץ' בישראל ובארצות הברית", תל אביב תשכ"ה.