אקדח

אקדח יריחו 941

אקדח הוא כלי ירייה אישי (נישא ומופעל על ידי אדם אחד) בעל קנה קצר הקל להחבאה בבגדי האדם הנושא אותו, הוא בעל נקודת אחיזה אחת לייצוב בעת הירי והוא יעיל לטווחים של כמה עשרות מטרים (50)בלבד.

השוואה לנשק אישי אחר

האקדח קטן יותר מכלי מירייה אישיים אחרים, כגון רובה סער ותת-מקלע והמשתמש בו אוחז בו בנקודה אחת בלבד (בניגוד למשל לחמש נקודות האחיזה של רובי הסער - ידית אחיזה, מחסנית, אחז הקנה, שקע הכתף של הקת ומשטח הלחי של הקת). מכאן נובעים יתרונותיו וחסרונותו של האקדח על כלי ירי אישיים אחרים: קשה יותר לייצב אותו בעת הירי ולכן הטווח היעיל שלו קצר יותר (עשרות מטרים במקום מאות מטרים), אך קל יותר לשאת אותו וקל יותר להחביא אותו בבגדי האדם שנושא אותו.

בדומה לרובי הסער ובניגוד לתתי-המקלע, מנגנון הפעולה של האקדח הוא מכנס סגור. הדבר מתבטא בקצב אש נמוך יותר מזה של תת-המקלע אך בבטיחות גבוהה כמו של רובה הסער. קצב אש של תת-מקלע אינו דרוש לאקדח משום שכמות התחמושת שלו מוגבלת יותר והוא לא נוח לירי מהיר.

בניגוד לכלי ירי אחרים, ברבים מהאקדחים יש מנגנון שמאפשר לירות את הכדור הראשון בלא לדרוך את האקדח, בתנאי שכדור זה הושם בעוד מועד בקנה. מנגנון זה מופעל על ידי לחיצה על ההדק בכוח רב יותר מהדרוש ללחיצה רגילה על ההדק ומכונה "פעולה כפולה" שכן לחיצת ההדק דורכת את הפטיש לאחור וגם משחררת אותו לביצוע הירי. הבדל נוסף בין מרבית כלי הירי האחרים לבין האקדח הוא שהפטיש המכה בנוקר הוא חיצוני וחשוף ברבים מהאקדחים.

באימוני הירי באקדח, בניגוד לאימוני הירי בכלי נשק אישיים אחרים, מושם דגש על אימון השליפה המהירה - אימון לכניסה מהירה למצב קרבי ופגיעה מהירה במטרה. הצורך לפגוע במהירות במטרה כמו גם העובדה שהמרחק בין הכוונות הוא קצר, גורם לכך שהכיוון אל המטרה באקדח נעשה בעיקר בעזרת איצבוע, בניגוד לרובי סער ולתתי-מקלע שבהם הכיוון נעשה לעתים באיצבוע, לעתים בין כוונות ולעתים בצפה-פגיעה בעת ירי צרורות. באקדח לא יורים צרורות ולכן לא מכוונים בשיטת צפה פגיעה.

היסטוריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אקדח בריח צור

מקורו של האקדח במאה ה-16. האקדחים הומצאו במקביל לתותחים, בעקבות פיתוח אבק השריפה. האקדחים הראשונים היו למעשה "תותחי כף יד" - האדם הנושא את האקדח היה דוחס את אבק השריפה, שם את הקליע ולבסוף יורה.

עם הופעת בריח הצור (flintlock) הופיעו אקדחי בריח צור, שזכו לפופולריות רבה בתקופתם ודחקו את החרב כנשק העיקרי לדו-קרב. הצורך ליותר מירייה אחת גרם להמצאת מספר אקדחים "מוזרים" בהם יש מספר קנים או שלקנה מחובר כידון רובה או להב גרזן.

במהלך מאה ה-19, עם הופעת מערכת הפטיש והנוקר המודרנית, החלה זו להחליף בהדרגה את בריח הצור. בתחילה הופיעו האקדחים התופיים, להם תוף שהכיל לרוב חמישה-שישה כדורים. בעת דריכת הפטיש לאחור, מסתובב התוף ומביא את הכדור הסמוך אל מול הצינור המוביל לקנה, מוכן לירי. עם הזמן, פותחו גם אקדחים בעלי מחסניות, אשר לרוב מוקמו בקת האקדח והכילו הרבה יותר כדורים.

אקדחים תופיים

ערך מורחב – אקדח תופי

קובץ:Revolver Enfield No2 Mk I.jpg

אקדח אנפילד מספר 2 מארק א׳

אקדח תופי הוא אקדח שבו התחמישים נמצאים ב"תוף" המחולק למספר צילינדרים (בדרך כלל 5–8, כשמספר הצילינדרים הנפוץ ביותר הוא 6). אקדחים תופיים הומצאו במאה ה-19 והם כלי הנשק הראשונים שיכלו להכיל מספר כדורים מוכנים לירי, בניגוד לכלי הנשק של אותה תקופה שבהם נטען כל כדור בנפרד. אקדחים אלו, בשל צורת ההזנה שלהם, מסוגלים לירות כדורים ותחמישים מוגברים (תחמושת "מגנום"), כלומר - תחמושת שבה התחמיש (אבק השריפה) רב יותר, וצורת הכדור מיוחדת, וגורמת לפגיעה בצורות שונות - היעילות יותר מכדורים רגילים. למשל: כדורים שבקליע שלהם נמצאות עשרות כדוריות ברזל קטנות, שעטופות בציפוי פלסטיק הדומה בצורתו לקליע - המאפשר לירות את כדוריות הברזל באופן מדויק למטרה, משום שצורתו האווירודינמית אינה שונה משל קליעים אחרים. כשהכדור פוגע במטרה, הוא מתפזר ופוגע ברדיוס רחב (על אותו עיקרון של תחמושת Shotgun). כדור כזה לא יוכל להיות מוזן במחסנית של אקדח חצי אוטומטי, משום שהוא גדול יותר וארוך יותר. לכן, לאקדח תופי יש יתרון גדול על פני אקדח חצי אוטומטי המוזן במחסנית מבחינת היכולת שלו לתת מענה לבעליו בנשיאת סוגים מיוחדים של תחמושת.

נכון לשנת 2006, האקדח היחיד בעולם שמוזן במחסנית ויכול לירות תחמושת מוגברת הוא "נשר המדבר", אקדח מתוצרת ישראל שפותח על ידי חברת מחקרי מגנום ומיוצר ברישיון על ידי תע"ש/IWI.

אקדחים חצי אוטומטיים

ירי באקדח. התרמיל נפלט בעת הירי על ידי חלק מהגזים שנוצרו בעת הירי

אקדחים חצי אוטומטיים הם בעלי טעינה אוטומטית של תחמושת מתוך מחסנית. הראשון שבהם היה אקדח המאוזר הגרמני שיועד לפרשים. אקדח מפורסם אחר היה הקולט M1911. באקדחים מודרניים אלו קיים מנגנון המנצל את רתע גזי הירייה לפליטת התרמילים הריקים וטעינת כדור מהמחסנית לירייה הבאה. המחסנית מכילה בדרך כלל 8–11 כדורים וקפיץ שלוחץ את הכדורים כלפי מעלה.

ישנם שני סוגים עיקריים של אקדחים: פעולה יחידה (Single action) שבה לחיצה על ההדק משחררת את הפטיש שצריך להיות דרוך וגורמת לנקירה, ופעולה כפולה (Double action) שבה ישנו מנגנון המאפשר גם להרים את הפטיש על ידי הלחיצה על ההדק ובכך מתאפשרת נשיאת האקדח כשיש כדור בבית הבליעה (מקובל בעיקר בארצות הברית); הלחיצה במצב זה היא יותר קשה וארוכה (ולכן מביאה לפחות דיוק אצל מפעיל שאינו מיומן). ישנם אקדחים שכאשר הפטיש דרוך הם מתנהגים כבעלי פעולה יחידה וכאשר הפטיש אינו דרוך הם מתנהגים כבעלי פעולה כפולה.

אקדח מודרני בולט בתחום ההגנה העצמית הוא אקדח גלוק, שבניגוד לרוב האקדחים בנוי כך שאין לו פטיש חיצוני, ואין לו נצרה, אך מותקנים בו 3 מנגנוני בטיחות אחרים - דבר המוריד משמעותית את הסיכוי של המפעיל לפלוט כדור בשליפה מהירה.

אקדחים לירי ספורטיבי

אקדחים לירי ספורטיבי מעוצבים כך שהדיוק שלהם, קלות משקלם ומהירות הפעלתם באים על חשבון בטיחות הפעלתם בעת קרב. באקדח ספורטיבי עשוי, למשל, לחיץ המחסנית להיות גדול ובולט ובמקרה שאדם מתרוצץ עם אקדח כזה בעת קרב, הוא יכול לאבד בקלות את המחסנית עם כל התחמושת.

יצרני אקדחים בולטים

• התעשייה הצבאית/תעשיות נשק לישראל (ישראל)
• סמית ווסון (ארצות הברית)
• קולט (ארצות הברית)
• ברטה (איטליה)
• הקלר וקוך (גרמניה)
• זיג זאואר (גרמניה)
• וולטר (גרמניה)
• גלוק (אוסטריה)
• סי זד (צ'כיה)
• בראונינג FN (בלגיה)
• שטייר (אוסטריה)

קליברים נפוצים של אקדחים חצי אוטומטיים הם 0.22 אינץ', 0.40 אינץ', 0.45 אינץ', 7.65 מ"מ ו-9 מ"מ.

ראו גם

• משתיק קול
• נשק קל ונשק חם
• רובה

קישורים חיצוניים

• תבנית:אנציקלופדיה ynet