משפט צבאי – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==במדינת ישראל== |
==במדינת ישראל== |
||
ב[[מדינת ישראל]] חל על המשרתים ב[[צה"ל]] '''[[חוק השיפוט הצבאי]]''', התשט"ו-1955, המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין משפטן, כפי שב[[בית הדין לעבודה]] יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהוא משפטן בהשכלתו. |
ב[[מדינת ישראל]] חל על המשרתים ב[[צה"ל]] '''[[חוק השיפוט הצבאי]]''', התשט"ו-1955, המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין משפטן, כפי שב[[בית הדין לעבודה]] יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהוא משפטן בהשכלתו. |
||
| ⚫ | |||
{{הפניה לערך מורחב|דין משמעתי בצה"ל}} |
|||
להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות שיפוט נוספות בצבא. שיפוט בפני קציני שיפוט בהליך משמעתי |
|||
. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד [[דרגות צה"ל|דרגת]] [[סרן]]) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת [[רב-סרן]] ואילך). |
להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות שיפוט נוספות בצבא. שיפוט בפני קציני שיפוט בהליך משמעתי. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קצינים מקבלים הסמכה כזו לאחר שעברו בהצלחה קורס ובוחן דין משמעתי (שלרוב גם הוא מבוצע במסגרת קורס צבאי אחר כגון קורס מ"פים). קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד [[דרגות צה"ל|דרגת]] [[סרן]]) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת [[רב-סרן]] ואילך). |
||
קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: [[התראה (עונש)|התראה]], ריתוק לבסיס, [[נזיפה]], נזיפה חמורה, [[קנס]], או ימי מחבוש (מאסר). |
קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: [[התראה (עונש)|התראה]], ריתוק לבסיס, [[נזיפה]], נזיפה חמורה, [[קנס]], או ימי מחבוש (מאסר). |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
{{מיזמים|ויקיטקסט=חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}} |
{{מיזמים|ויקיטקסט=חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}} |
||
| ⚫ | |||
* [[בית דין צבאי]] |
* [[בית דין צבאי]] |
||
* [[פקודה בלתי חוקית בעליל]] |
* [[פקודה בלתי חוקית בעליל]] |
||
גרסה מ־14:34, 17 ביולי 2015
משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.
מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השנייה.
לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.
במדינת ישראל
במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין משפטן, כפי שבבית הדין לעבודה יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהוא משפטן בהשכלתו.
דין משמעתי
ערך מורחב – דין משמעתי בצה"ל
להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות שיפוט נוספות בצבא. שיפוט בפני קציני שיפוט בהליך משמעתי. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קצינים מקבלים הסמכה כזו לאחר שעברו בהצלחה קורס ובוחן דין משמעתי (שלרוב גם הוא מבוצע במסגרת קורס צבאי אחר כגון קורס מ"פים). קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת רב-סרן ואילך).
קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, ריתוק לבסיס, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, או ימי מחבוש (מאסר).
 |
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |
ראו גם
| חוק ומשפט | ||
|---|---|---|
| ענפים עיקריים | משפט ציבורי • משפט חוקתי • משפט מנהלי • משפט פלילי • דיני חיובים • דיני חוזים • דיני נזיקין • דיני עשיית עושר ולא במשפט • דיני קניין • דיון אזרחי • דיון פלילי • משפט בינלאומי פומבי • דיני היושר | |
| תחומים נוספים | משפט ימי • דיני חדלות פירעון • דיני תאגידים • דיני הגבלים עסקיים • משפט בינלאומי פרטי • דיני הגנת הצרכן • דיני משפחה • דיני ירושה • קניין רוחני • דיני עבודה • משפט צבאי • דיני מיסים • דיני נאמנות | |
| מקורות המשפט | חוקה • חוק • תקנות • צו • תקדים • קודקס • מנהג • פקודה • אסדרה | |
| שיטות משפט | משפט קאנוני • המשפט המקובל • המשפט הקונטיננטלי • המשפט הרומי • משפט עברי • שריעה • יאסה • השיטה האינקוויזיטורית • השיטה האדברסרית | |
| תורת המשפט | פוזיטיביזם משפטי • פורמליזם משפטי • ריאליזם משפטי • הגישה הביקורתית למשפט • משפט הטבע • משפט השוואתי • הגישה הפמיניסטית למשפט • ניתוח כלכלי של המשפט • מחשבה מדינית | |
| מוסדות ובעלי תפקידים | רשות מחוקקת • הרשות השופטת • רשות מבצעת • שופט • עורך דין • בוררות | |
