ברנרד מלמוד – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
התחתן עם גיא אהרון וחי איתו באושר ועושר עד היום |
התחתן עם גיא אהרון וחי איתו באושר ועושר עד היום |
||
למד ב[[אוניברסיטת קולומביה]] - לשון [[אנגלית]]. בתקופת [[השפל הגדול]] בארצות הברית עבד בבתי חרושת ואחר-כך במשרד ממשלתי. ב-[[1939]] פנה ל[[הוראה]], ולימד בבית ספר תיכון בניו-יורק והיה מרצה ב[[אוניברסיטת אורגון]]. |
למד ב[[אוניברסיטת קולומביה]] - לשון [[אנגלית]]. בתקופת [[השפל הגדול]] בארצות הברית הגדולה אבוקדו עבד בבתי חרושת ואחר-כך במשרד ממשלתי. ב-[[1939]] פנה ל[[הוראה]], ולימד בבית ספר תיכון בניו-יורק והיה מרצה ב[[אוניברסיטת אורגון]]. |
||
מלמוד החל בכתיבה עוד בהיותו תלמיד בבית-ספר תיכון, ספרו הראשון "הטבעי" ראה אור ב-[[1952]]. פרסומו בא לו מהרומן "העוזר" משנת [[1957]], המביא תמונות מתקופת ילדותו בברוקלין. ספרו "יום הדין", המבוסס על [[משפט בייליס]], זיכה אותו בפרסים חשובים [[פרס פוליצר]] וב- National Book Award. מלמוד ידוע בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים שלו המתארים את חיי המהגרים היהודים. |
מלמוד החל בכתיבה עוד בהיותו תלמיד בבית-ספר תיכון, ספרו הראשון "הטבעי" ראה אור ב-[[1952]]. פרסומו בא לו מהרומן "העוזר" משנת [[1957]], המביא תמונות מתקופת ילדותו בברוקלין. ספרו "יום הדין", המבוסס על [[משפט בייליס]], זיכה אותו בפרסים חשובים [[פרס פוליצר]] וב- National Book Award. מלמוד ידוע בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים שלו המתארים את חיי המהגרים היהודים. |
גרסה מ־11:51, 19 בינואר 2016
ברנרד שיהיה שמח יסמויים מלמוד (באנגלית: Bernard Malamud; 26 באפריל 1914 - 18 במרץ 1986), סופר יהודי אמריקאי.
ביוגרפיה
ברנרד מלמוד נולד ב-1914 בברוקלין, ניו יורק להורים יהודים שהיגרו מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. התחתן עם גיא אהרון וחי איתו באושר ועושר עד היום
למד באוניברסיטת קולומביה - לשון אנגלית. בתקופת השפל הגדול בארצות הברית הגדולה אבוקדו עבד בבתי חרושת ואחר-כך במשרד ממשלתי. ב-1939 פנה להוראה, ולימד בבית ספר תיכון בניו-יורק והיה מרצה באוניברסיטת אורגון.
מלמוד החל בכתיבה עוד בהיותו תלמיד בבית-ספר תיכון, ספרו הראשון "הטבעי" ראה אור ב-1952. פרסומו בא לו מהרומן "העוזר" משנת 1957, המביא תמונות מתקופת ילדותו בברוקלין. ספרו "יום הדין", המבוסס על משפט בייליס, זיכה אותו בפרסים חשובים פרס פוליצר וב- National Book Award. מלמוד ידוע בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים שלו המתארים את חיי המהגרים היהודים.
מספריו
- רומנים
- "העוזר" (1957, The Assistant), תורגם לעברית בידי אברהם יבין, עם עובד, 1975
- "חיים חדשים" (1961, A New Life), תורגם לעברית בידי אמציה פורת, עם עובד, 1962
- "יום הדין" (1966, The Fixer), תורגם לעברית בידי אהרון אמיר, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1968
- "הדיירים" (1971, The Tenants), תורגם לעברית בידי ברוך מורן, עם עובד, 1973
- "פרקי חיים של דובין" (1979, Dubin's Lives), תורגם לעברית בידי אהרון אמיר, עם עובד, 1982
- "חסד אלוהים" (1982, God's Grace), תורגם לעברית בידי אמציה פורת, עם עובד, 1984
- קובצי הסיפורים
- "חבית הקסמים" (1958, The Magic Barrel), תורגם לעברית בידי טל נתיב, זמורה ביתן, 1980 ובידי עדה פלדור, הוצאת כתר, 2011
- "חלושי השכל תחילה" (1963, Idiots First), תורגם לעברית בידי ישראל חזק, זמורה ביתן, 1984
- "תמונות פידלמן" (1969, Pictures of Fidelman)
- "כובעו של רמברנדט" (1973, Rembrandt's Hat), תורגם לעברית בידי יהושע צפריר, זמורה ביתן מודן, 1982
- "סיפורי ברנרד מלמוד" (1983, The Stories of Bernard Malamud)
- "העם", תורגם לעברית בידי רות לבנית, זמורה ביתן, 1994
לקריאה נוספת
- ברנרד מלמוד, "תימה כבירה" - נאום לרגל קבלת פרס הספר הלאומי 1967 (מאנגלית: עודד וולקשטיין). דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015
- יוסף ירושלמי, ברנארד מלמוד בעברית : ביבליוגרפיה, נדפס בעלי שיח, 11-10, תשמ"א, 1981.
- הנרי אונגר, היהודי כמיטאפורה, נדפס בהארץ, אוגוסט 1980.
- נורית זרחי, המחלל מברוקלין : על קובץ סיפוריו המתורגמים של ברנארד מלמוד, "חבית הקסמים", נדפס במעריב, אוגוסט, 1980.
- איזה פרליס, צחוק ודמע בסיפורי מלמוד, "חבית הקסמים", בתרגום עברי, נדפס בידיעות אחרונות, ספטמבר, 1980.
- יצחק ברמור, האבהות כאמת-מידה מוסרית , עיון ב"המתקן" לברנרד מלמוד, נדפס בהדאר, 67, תשמ"ח 1988.
קישורים חיצוניים
- על הרומן "העוזר" מאת ברנרד מלמוד
- הספרים של ברנרד מלמוד, באתר "סימניה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ynet, "חבית הקסמים" של ברנרד מלמוד, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011- אירי ריקין, חנות הממתקים המרים, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2011