ישראל אברהם רבין

אין תמונה חופשית

הרב ד"ר ישראל אברהם רבין (Rabin;‏ 1882, פרוסקורוב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 18 בספטמבר 1951, חיפה) היה היסטוריון חוקר יהדות שלזיה וחוקר הספרות העברית העתיקה.

קורות חיים

רבין נולד בשנת 1882 בפרוסקורוב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום חמלניצקי, באוקראינה) למשפחת רבנים, וקיבל חינוך מסורתי. נסמך לרבנות בליטא בגיל צעיר, ולאחר מכן למד היסטוריה ושפות שמיות בגרמניה ובשווייץ. בשנת 1907 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברן. לראשונה עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ט (1909), ושימש מורה בבית המדרש למורים בירושלים. כעבור שנתיים, בשנת 1911, עזב את הארץ כדי לעמוד בראשות הישיבה של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") באודסה, ושימש בה מורה להיסטוריה וספרות עברית עד 1914, אז עזב את אודסה והתיישב בגרמניה. במשך עשרים שנה, עד 1934, שימש מרצה לספרות חז"ל באוניברסיטאות גיסן ופרנקפורט וכן בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בשנת תרצ"א (1931) ערך והוציא את מדרש מכילתא דרבי ישמעאל, יחד עם חיים שאול הורוביץ. היה ממנהיגיה של מפלגת "המזרחי".

בשנת 1935, בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה, חזר לארץ ישראל לצמיתות, התיישב בחיפה וכיהן כמנהל בית הספר "נצח ישראל" בעיר.

משפחתו

רבין הוא אביהם של הבלשן פרופ' חיים רבין, המתמטיקאי פרופ' מיכאל רבין והפרופסור לחינוך מרים בן-פרץ.

לקריאה נוספת

• אפרים שמואלי, 'ד"ר ישראל א. רבין', בתוך: שמעון פדרבוש (עורך), חכמת ישראל במערב אירופה, ירושלים – תל אביב: הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה בשיתוף עם הוצאת ספרים מ' ניומן, תשי"ט 1958, עמ' 451 ואילך.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של ישראל אברהם רבין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הרב ד"ר י. א. רבין, דבר, 20 בספטמבר 1951 (עם פטירתו)
• ישראל אברהם רבין, באתר האקדמיה ללשון העברית

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.