הסגברה – הבדלי גרסאות
←מחלוקת: הגהה, עריכה |
טעות לשונית- שבעה במקום שבע |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
המושג הסגברה מכסה מגוון [[הטרוגניות|הטרוגני]] של התנהגויות בהן הכבוד המופחת של דובר לעמדתו של המאזין, או האדם הנידון, נראים שאין לכך סיבה מלבד הנחותיו של הדובר כי למאזין או למושא השיחה, בהיותה אישה, אין את אותה קיבולת להבנה כשל גבר. המושג מכסה גם את המקרים בהם אדם משתמש בשיחה אך ורק לשם האדרה עצמית - כאשר הוא ממשיך לדבר אל מאזינה אישה, אשר הדובר מניח כי היא בעלת יכולת נמוכה יותר, כדי להראות חכם יותר בהשוואה. |
המושג הסגברה מכסה מגוון [[הטרוגניות|הטרוגני]] של התנהגויות בהן הכבוד המופחת של דובר לעמדתו של המאזין, או האדם הנידון, נראים שאין לכך סיבה מלבד הנחותיו של הדובר כי למאזין או למושא השיחה, בהיותה אישה, אין את אותה קיבולת להבנה כשל גבר. המושג מכסה גם את המקרים בהם אדם משתמש בשיחה אך ורק לשם האדרה עצמית - כאשר הוא ממשיך לדבר אל מאזינה אישה, אשר הדובר מניח כי היא בעלת יכולת נמוכה יותר, כדי להראות חכם יותר בהשוואה. |
||
המאמר המקורי של סולניט דן בהשלכות של [[זהות מגדרית|התנהגות מגדרית]] זאת והצביע על ההשפעות של התנהגות זאת ליצירת [[קשר שתיקה]] והחלשה בקרב נשים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Rebecca Solnit|כתובת = http://www.commondreams.org/views/2008/04/13/men-explain-things-me-facts-didnt-get-their-way|כותרת = Men Explain Things to Me; Facts Didn't Get in Their Way|אתר = CommonDreams|תאריך = April 13, 2008}}}} סולניט פרסמה מאוחר יותר את ספרה ''[[Men Explain Things To Me]],'' אוסף של |
המאמר המקורי של סולניט דן בהשלכות של [[זהות מגדרית|התנהגות מגדרית]] זאת והצביע על ההשפעות של התנהגות זאת ליצירת [[קשר שתיקה]] והחלשה בקרב נשים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Rebecca Solnit|כתובת = http://www.commondreams.org/views/2008/04/13/men-explain-things-me-facts-didnt-get-their-way|כותרת = Men Explain Things to Me; Facts Didn't Get in Their Way|אתר = CommonDreams|תאריך = April 13, 2008}}}} סולניט פרסמה מאוחר יותר את ספרה ''[[Men Explain Things To Me]],'' אוסף של שבעה חיבורים על [[תמה|תמות]] זהות. בחיבור סולניט טוענת כי נשים, ובהן מקצועניות ומומחיות, בדרך קבע נתפסות ומקבלות יחס של פחות אמינות מאשר גברים וכן התובנות שלהן ואפילו [[עד מומחה|עדויות משפטיות]] שלהן מבוטלות אלא אם הן מקבלות אישור מגברים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Helen Lewis|כתובת = http://www.newrepublic.com/article/118555/rebecca-solnits-men-explain-things-me-scourge-mansplaining|כותרת = The Essay That Launched the Term "Mansplaining"|אתר = New Republic|תאריך = July 4, 2014}}}} סולניט טענה גם כן שהסגברה היא סימפטום של תופעה נרחבת אשר "מונעת מנשים מלדבר בציבור ולהשמע כאשר הן מעיזות לעשות זאת; כל זה דוחק בנשים לשתיקה על ידי כך שזה מציין עבורן, באותו האופן [[הטרדה מינית|שהטרדה מינית]] עושה זאת, לכך שזהו איננו עולמן. הסגברה מאמנת אותנו בהטלת ספק עצמית והגבלה עצמית באותה מידה שזה מחזק את הביטחון העצמי העודף הבלתי מגובה של גברים."{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Mike Sonksen|כתובת = http://www.culturalweekly.com/rebecca-solnits-men-explain-things/|כותרת = Book Review: On Rebecca Solnit’s Men Explain Things to Me|אתר = Cultural Weekly|תאריך = June 11, 2014}}}} |
||
המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהיא מתייחסת בפרט למקרים עם הקשר [[מגדר]]י, אשר נטועים בהנחה סקסיסטית שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל יותר ידע ובעל יותר יכולת הבנה מאשר אישה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Scott Jaschik|כתובת = http://www.insidehighered.com/news/2012/10/16/new-website-provides-outlet-victims-academic-mansplaining|כותרת = Calling Out Academic 'Mansplaining'|אתר = Inside Higher Ed|תאריך = October 16, 2012}}}} |
המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהיא מתייחסת בפרט למקרים עם הקשר [[מגדר]]י, אשר נטועים בהנחה סקסיסטית שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל יותר ידע ובעל יותר יכולת הבנה מאשר אישה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Scott Jaschik|כתובת = http://www.insidehighered.com/news/2012/10/16/new-website-provides-outlet-victims-academic-mansplaining|כותרת = Calling Out Academic 'Mansplaining'|אתר = Inside Higher Ed|תאריך = October 16, 2012}}}} |
||
גרסה מ־10:35, 17 בנובמבר 2016
הַסְגַברָה (באנגלית: mansplaining) היא הלחם בסיסים של המילים הסברה וגבר ומוגדרת בתור "הנסיון להסביר משהו למישהו, על פי רוב על ידי גבר לאישה, באופן מתנשא"[1][2] לילי רותמן מכתב העת The Atlantic מגדירה את הביטוי בתור "להסביר מבלי להתייחס לעובדה שמי שמסבירים לו את העניין יודע יותר מאשר המסביר, על פי רוב נעשה על ידי גבר לאישה,"[3] ורבקה סולניט מייחסת את התופעה לשילוב של "עודף ביטחון עצמי וחוסר מודעות עצמית" אשר חלק מהגברים מפגינים.[4]
התחדיש הופיע במספר מקומות, ולא ניתן לקבוע במדויק את המקור שלו,[5] אך הוא זכה לפרסום בשנת 2008 לאחר המאמר "גברים מסבירים לי דברים" של רבקה סולניט. במאמר היא מספרת, בין השאר, על אנקדוטה שבה היא נכחה במסיבה וגבר ניגש אליה ואמר שהוא שמע כי היא כתבה מספר ספרים. היא החלה לספר על הספר האחרון שלה אודות אדוארד מייברידג', כאשר באותו רגע הגבר קטע את דבריה ושאל אם היא שמעה "על הספר החשוב מאוד של מייברידג׳ שיצא באותה שנה" - מבלי לקחת בחשבון, ואכן זה היה המצב, כי היא הסופרת.[6] המילה הפכה לפופולרית בקרב בלוגריות פמיניסטיות ולאחר מכן בביקורת תרבותית פופולרית.[3][5] המילה נכללה ברשימת מילות השנה של הניו יורק טיימס בשנת 2010,[5] התווספה למילון אוקספורד בשנת 2014,[7] הייתה מועמדת לפרס המילה היצירתית ביותר של האגודה לניב האמריקאי של השפה האנגלית (אנ') בשנת 2012,[2] ולבסוף התווספה לגרסה המקוונת של מילון אוקספורד בשנת 2014.[7] המילה גם קידמה את היווצרותן של מילים מקבילות כמו whitesplaining ו-rightsplaining.[8] עם עליית הפופולריות של המילה, חלק מהמבקרים התלוננו על שימוש לא נכון ושימוש תדיר מדי במילה, וכן לעתים על שימוש באופן מתלהם כדי להכפיש טענות של יריב מבלי להתמודד עמו באופן ישיר.[9]
מנגד נוצרה גם המילה "Ma'amsplaining" המשמשת, בין היתר, במקרים בהם אישה מסבירה לגבר שעוול שנעשה לו, ולגברים בכלל, אינו משמעותי ואין להתלונן עליו לנוכח יחסי הכוחות בחברה.[10]
את המונח בעברית טבעה הבלוגרית והאקטיביסטית הפמיניסטית שירי אייזנר ב-2011.[11][12]
הגדרה
המושג הסגברה מכסה מגוון הטרוגני של התנהגויות בהן הכבוד המופחת של דובר לעמדתו של המאזין, או האדם הנידון, נראים שאין לכך סיבה מלבד הנחותיו של הדובר כי למאזין או למושא השיחה, בהיותה אישה, אין את אותה קיבולת להבנה כשל גבר. המושג מכסה גם את המקרים בהם אדם משתמש בשיחה אך ורק לשם האדרה עצמית - כאשר הוא ממשיך לדבר אל מאזינה אישה, אשר הדובר מניח כי היא בעלת יכולת נמוכה יותר, כדי להראות חכם יותר בהשוואה.
המאמר המקורי של סולניט דן בהשלכות של התנהגות מגדרית זאת והצביע על ההשפעות של התנהגות זאת ליצירת קשר שתיקה והחלשה בקרב נשים.[13] סולניט פרסמה מאוחר יותר את ספרה Men Explain Things To Me, אוסף של שבעה חיבורים על תמות זהות. בחיבור סולניט טוענת כי נשים, ובהן מקצועניות ומומחיות, בדרך קבע נתפסות ומקבלות יחס של פחות אמינות מאשר גברים וכן התובנות שלהן ואפילו עדויות משפטיות שלהן מבוטלות אלא אם הן מקבלות אישור מגברים.[14] סולניט טענה גם כן שהסגברה היא סימפטום של תופעה נרחבת אשר "מונעת מנשים מלדבר בציבור ולהשמע כאשר הן מעיזות לעשות זאת; כל זה דוחק בנשים לשתיקה על ידי כך שזה מציין עבורן, באותו האופן שהטרדה מינית עושה זאת, לכך שזהו איננו עולמן. הסגברה מאמנת אותנו בהטלת ספק עצמית והגבלה עצמית באותה מידה שזה מחזק את הביטחון העצמי העודף הבלתי מגובה של גברים."[15]
המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהיא מתייחסת בפרט למקרים עם הקשר מגדרי, אשר נטועים בהנחה סקסיסטית שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל יותר ידע ובעל יותר יכולת הבנה מאשר אישה.[16]
היסטוריה
ההשערה היא שהשימוש הראשון במושג היה ב-2008 או ב-2009,[17] מעט לאחר שסולניט פרסמה את הפוסט בבלוג שלה באפריל 2008. בפוסט זה היא לא עשתה שימוש במילה עצמה אבל תיארה את התופעה בתור "משהו שכל אישה מכירה".
כחודש מאוחר יותר, המילה הופיעה בתגובה ברשת החברתית LiveJournal ומאז השימוש בה גבר.[3] המושג צבר הכרה רחבה וב-2010 הניו יורק טיימס ציין את המילה Mansplainer (בעברית: מסגביר) בתור אחת ממילות השנה.[18]
הסגברה מוסדית
ב-9 באוגוסט 2015 התפרסם מאמר דעה בעיתון הארץ אשר הגדיר את המושג "הסגברה מוסדית". לפי מאמר הדעה המושג נוגע ליחסם של גופים ממלכתיים וכלי תקשורת לנשים. לטענת המאמר ה-"הסגברה המוסדית" מתקיימת ברמה המוסדית ולא רק ברמת התקשורת הבינאישית. המאמר נותן מספר מקרים כדוגמאות וביניהם סגירה של תיקים של אלימות מינית מחוסר עניין לציבור, הרשעות של תוקפי מין וסרסורים אשר מוצגים בצורה חיובית בכלי התקשורת, הימנעות ועדת האתיקה של הכנסת מלדון ביחסו של חבר כנסת לנשים טרם היבחרו, ובפרסומות בעלות מאפינים מיזוגיניים.[19]
מחלוקת
התועלת של המונח שנויה במחלוקת. בהתחשב בהיותו מופנה למגדר ספציפי ובקונוטציה שלילית, מתנגדיו מכנים אותו כ"מטבע לשון מוטה, מהותני, מזלזל, ומייצג מוסר כפול". כמו כן המושג גורר ביקורת עקב היותו כשל לוגי מסוג אד הומינם, שלדעת רבים נועד להצדיק התעלמות של נשים מטיעונים רציונליים שמופנים כלפיהן מגברים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אורית קמיר, די להסגברה, באתר הארץ, 27 במרץ 2016
- גבריאל בוקובזה, צבי גיל, אבי רוטשילד, האם בכל פעם שגבר פותח את פיו הוא מסגביר, באתר הארץ, 3 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ Katy Steinmetz, Clickbait, Normcore, Mansplain: Runners-Up for Oxford’s Word of the Year, Time, Nov. 18, 2014
- ^ 1 2 Ben Zimmer, Tag, You're It! "Hashtag" Wins as 2012 Word of the Year, Visual Thesaurus, January 5, 2013
- ^ 1 2 3 Lily Rothman, A Cultural History of Mansplaining, The Atlantic, Nov 1, 2012
- ^ Rebecca Solnit, Men Still Explain Things to Me, http://www.thenation.com/article/men-still-explain-things-me/, Aug, 20. 2012
- ^ 1 2 3 Sady Doyle, Mansplaining, Explained, In These Times, May, 1. 2014
- ^ Rebecca Solnit, Men who explain things, Los Angeles Times, April 13, 2008
- ^ 1 2 New words added to OxfordDictionaries.com today include binge-watch, cray, and vape, Oxford Dictionaries
- ^ Zimmer, Benjamin and Carson, Charles C., Among The New Words, Duke Journals, 2013
- ^ Benjamin Hart, RIP “mansplaining”: The Internet ruined one of our most useful terms, Salon, Oct 21, 2014
- ^ Maamsplaining, Redit
- ^ שולפת ציפורניים, הסגברה, באתר בלוג שולפת ציפורניים - פמיניזם מקלדת, 21 באוגוסט, 2015
- ^ ייתכן שאתה מסגביר אם... שחור-סגול, 22 ביולי 2011.
- ^ Rebecca Solnit, Men Explain Things to Me; Facts Didn't Get in Their Way, CommonDreams, April 13, 2008
- ^ Helen Lewis, The Essay That Launched the Term "Mansplaining", New Republic, July 4, 2014
- ^ Mike Sonksen, Book Review: On Rebecca Solnit’s Men Explain Things to Me, Cultural Weekly, June 11, 2014
- ^ Scott Jaschik, Calling Out Academic 'Mansplaining', Inside Higher Ed, October 16, 2012
- ^ Anna Robinson, The Art of Mansplaining, The Nation Institute
- ^ Sam Sifton and Grant Barrett, The Words of the Year, The New York Times
- ^ נגה כהן, מצעד המסגבירים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2015.