מרוץ אמסטל גולד

מרוץ אמסטל גולד
Amstel Gold Race

מרוץ אמסטל גולד, 2006
מרוץ אמסטל גולד, 2006
מדינות	, בעיקר בלימבורג.
סוג	מרוץ חד-יומי
אורך המסלול	250 ק"מ
חודש	אמצע אפריל
משך	יום אחד
היסטוריה
התקיים לראשונה	1966
מרוצים עד כה	51
מנצח ראשון	ז'אן סטבלינסקי
מוביל במספר הניצחונות	יאן ראס חמישה ניצחונות
מנצח אחרון	אנריקו גספרוטו
שנת מרוץ אחרונה	2016

מרוץ אמסטל גולד הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים מדי שנה בחודש אפריל בחלק הדרום מזרחי של הולנד. המרוץ הוא צעיר יחסית למרוצים הקלאסיים והחל רק בשנת 1966. למרות זאת, נחשב המרוץ כאחד מהמרוצים הקלאסים החשובים ביותר. חשיבות זו היא בחלקה תוצאה של היות האמסטל גולד רייס המרוץ החשוב ביותר המתקיים בהולנד שהיא אחת מהמדינות החזקות ביותר בספורט מרוצי הכביש.

ההיסטוריה של המרוץ

מארגנת המרוץ מתחילתו היא מבשלת הבירה הייניקן. זו הסיבה גם שהמרוץ נקרא על שם אחד ממותגיה ה"אמסטל גולד". מארגן המרוץ ומנהלו הטכני ב-30 שנותיו הראשונות היה ההולנדי הרמן קרוט. על שמו מוענק, החל מ-1995, "גביע הרמן קרוט" לרוכב ההתקפי ביותר במרוץ. מ-1995 מנהל את המרוץ ליאו ון פליט.

במחצית השנייה של שנות השמונים עמד המרוץ בסכנת ביטול לאחר שהממשלה ההולנדית העבירה חוק שמנע פרסום פומבי של משקאות אלכוהוליים ומארגני המרוץ עמדו בפני בעיה קשה.

בשנים הראשונות של המרוץ הוא נשלט בייחוד על ידי הרוכבים ההולנדיים והבלגים אשר היו מורגלים לאופי ולתנאי המסלול. במחצית השנייה של שנות השבעים זכה הרוכב ההולנדי יאן ראס ארבע פעמים ברציפות במרוץ ונהגו לכנות את המרוץ באותן שנים "אמסטל גולד ראס". בשנים האחרונות, ניסה מספר פעמים הרוכב האמריקאי המפורסם לאנס ארמסטרונג לזכות במרוץ, אולם הוא נכשל בכך והצליח רק לזכות פעמיים במקום השני (בשנים 1999 ו-2001) ופעם נוספת במקום הרביעי (בשנת 2002).

אחד מהמרוצים שנכנסו להיסטוריה היה ניצחונו של ההולנדי חרי קנטמן בשנת 1985. קנטמן שניצח במרוץ לראשונה ב-1974 כצעיר בן 23, הצליח לנצח שנית כרוכב מבוגר בסוף הקריירה שלו, אחרי ששנה לפני כן עבר תאונה קשה מאוד. הוא הצליח לברוח למתחריו וחצה את קו הסיום כשהוא בוכה מהתרגשות.

מסלול המרוץ

אורכו של המסלול כיום הוא כ-250 ק"מ. בעבר הוזנק המרוץ מככר השוק בעיר הארלן. נקודת הזינוק כיום היא בעיר מאסטריכט והמרוץ מתפתל בגבעות שבאזור לימבורג שהוא החלק היחידי של הולנד שאינו מישורי. מתחילת המרוץ ב-1966 ועד 1990 היה הסיום במרסן (להוציא את שנת 1968 בה הסתיים המרוץ אלסלו (Elsloo)). מ-1990 ועד 2002 היה הסיום במאסטריכט. הסיום המישורי הביא לכך שבחלק מהפעמים הוכרע המרוץ במאוץ המוני. כדי להקשות על הרוכבים הועבר הסיום מ-2003 אל גבעת קוברג אשר נמצאת בעיר פלקנבורג (למרחק של 800 מטר בשיפוע של 12%). במרוץ של 2013 הועתק הסיום ל-1.8 קילומטרים אחרי פסגת הקוברג.

מסלול המרוץ עמוס בעליות קצרות שחלקן תלולות מאוד. בדרך כלל יש במרוץ מעל 30 עליות שכאלו ובניגוד לרונדה ון פלנדרן, העליות מתחילות מיד מראשית המסלול. כל המרוץ הוא על פני אספלט, אך הכבישים הצרים, שינויי הכיוון החדים והתכופים והרכיבה באזור הבנוי בצפיפות ברובו, מקשים על הרוכבים. הרוכבים ההולנדים, אשר נהנים מעידוד הקהל הביתי הגודש את צידי המסלול, זכו 17 פעמים בניצחון, מתוך 51 המרוצים שנערכו עד כה. אחריהם נמצאים הבלגים עם 12 ניצחונות.

עלייה מפורסמת אחרת היא קויטנברג הנמצאת כ-10 ק"מ לפני הסיום.

רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ

חמישה ניצחונות

• יאן ראס ניצח ברציפות בשנים 1977 עד 1980 ובנוסף, ניצח במרוץ גם בשנת 1982

שלושה ניצחונות

• פיליפ ז'ילבר בשנים 2010, 2011 ו-2014

שני ניצחונות

• אדי מרקס בשנים 1973 ו-1975
• חרי קנטמן בשנים 1974 ו-1985
• רולף יארמן בשנים 1993 ו-1998
• אנריקו גספרוטו בשנים 2012 ו-2016

רשימת המנצחים בשנים האחרונות

• 1999 - מיכאל בוכרט
• 2000 - אריק צאבל
• 2001 - אריק דקר
• 2002 - מיקלה ברטולי
• 2003 - אלכסנדר וינוקורוב
• 2004 - דוידה רבלין
• 2005 - דנילו די-לוקה
• 2006 - פרנק שלק
• 2007 - סטפן שומכר
• 2008 - דמיאנו קונגו
• 2009 - סרגיי איוונוב
• 2010 - פיליפ ז'ילבר
• 2011 - פיליפ ז'ילבר
• 2012 - אנריקו גספרוטו
• 2013 - רומן קרויציגר
• 2014 - פיליפ ז'ילבר
• 2015 - מיכל קוויאטקובסקי
• 2016 - אנריקו גספרוטו

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של המרוץ.
• רשימת המנצחים עד 2013, באתר המרוץ