מחשבה חופשית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:YellowPansy.jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[אמנון ותמר]], [[פרח]] המזוהה ב[[ספרות]] המערב עם מחשבה חופשית]] |
|||
'''מחשבה חופשית''' היא תפיסה [[פילוסופיה|פילוסופית]] לפיה צריך כל [[אדם]] לבסס עמדה לגבי ה[[אמת (פילוסופיה)|אמת]] לפי [[היגיון]], התנסות, חוויה אישית ו[[אימפרסיוניזם]] (התרשמותיות) בלי להתבסס על תפיסת עולמה של [[סמכות]] מסוימת, של [[מסורת]] או של [[דוגמה]] [[דת|דתית]] תוך דחית ה[[אמונה]]. הישום [[קוגנטיביות|הקוגנטיבי]] של המחשבה החופשית נקרא "חשיבה חופשית" ומבצעיה נקראים "חושבים חופשיים". המונח נכנס לשימוש ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] לתאר את העיסוק החופשי שהתפתח אז במסורות הדתיות ובדוגמה ה[[נצרות|נוצרית]]. כיום המושגמקושר לעיתים קרובות ל[[ביקורת על הדת]], [[כפירה]], [[אגנוסטיות]], ו[[אתאיזם]]. שורשי עקרון המחשבה החופשית נעוצים כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], חשיבה ביקורתית כנגד הדת, הממסד והנורמות שגשגו ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], בין היתר בזכות משנתו של [[סוקרטס]] חי כמה עשרות שנים קודם לכן. רבים מיחסים השפעה גם ל[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|הרפורמציה הפרוטסטנטית]], תקופת ה[[רנסאנס]] ו[[עידן הנאורות]] על החשיבה החופשית במערב. |
'''מחשבה חופשית''' היא תפיסה [[פילוסופיה|פילוסופית]] לפיה צריך כל [[אדם]] לבסס עמדה לגבי ה[[אמת (פילוסופיה)|אמת]] לפי [[היגיון]], התנסות, חוויה אישית ו[[אימפרסיוניזם]] (התרשמותיות) בלי להתבסס על תפיסת עולמה של [[סמכות]] מסוימת, של [[מסורת]] או של [[דוגמה]] [[דת|דתית]] תוך דחית ה[[אמונה]]. הישום [[קוגנטיביות|הקוגנטיבי]] של המחשבה החופשית נקרא "חשיבה חופשית" ומבצעיה נקראים "חושבים חופשיים". המונח נכנס לשימוש ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] לתאר את העיסוק החופשי שהתפתח אז במסורות הדתיות ובדוגמה ה[[נצרות|נוצרית]]. כיום המושגמקושר לעיתים קרובות ל[[ביקורת על הדת]], [[כפירה]], [[אגנוסטיות]], ו[[אתאיזם]]. שורשי עקרון המחשבה החופשית נעוצים כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], חשיבה ביקורתית כנגד הדת, הממסד והנורמות שגשגו ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], בין היתר בזכות משנתו של [[סוקרטס]] חי כמה עשרות שנים קודם לכן. רבים מיחסים השפעה גם ל[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|הרפורמציה הפרוטסטנטית]], תקופת ה[[רנסאנס]] ו[[עידן הנאורות]] על החשיבה החופשית במערב. |
||
גרסה מ־16:44, 10 במרץ 2017
מחשבה חופשית היא תפיסה פילוסופית לפיה צריך כל אדם לבסס עמדה לגבי האמת לפי היגיון, התנסות, חוויה אישית ואימפרסיוניזם (התרשמותיות) בלי להתבסס על תפיסת עולמה של סמכות מסוימת, של מסורת או של דוגמה דתית תוך דחית האמונה. הישום הקוגנטיבי של המחשבה החופשית נקרא "חשיבה חופשית" ומבצעיה נקראים "חושבים חופשיים". המונח נכנס לשימוש במאה ה-17 לתאר את העיסוק החופשי שהתפתח אז במסורות הדתיות ובדוגמה הנוצרית. כיום המושגמקושר לעיתים קרובות לביקורת על הדת, כפירה, אגנוסטיות, ואתאיזם. שורשי עקרון המחשבה החופשית נעוצים כבר בעת העתיקה, חשיבה ביקורתית כנגד הדת, הממסד והנורמות שגשגו בתקופה ההלניסטית, בין היתר בזכות משנתו של סוקרטס חי כמה עשרות שנים קודם לכן. רבים מיחסים השפעה גם להרפורמציה הפרוטסטנטית, תקופת הרנסאנס ועידן הנאורות על החשיבה החופשית במערב.
שנת 1600 נחשבת בעיני רבים כציון דרך בעיני רבים בשל הוצאתו להורג של ג'ורדנו ברונו, נזיר מהמסדר הדומיניקני ,אסטרונום, מדען ופילוסוף אטלקי שהוצא להורג בשל סתירה בין התאוריה אסטרונומית לאמונת הכנסייה הקתולית. המחשבה החופשית קודמה באירופה בידי פילוסופים בני תקופת ההשכלה כדוגמת ג'ון לוק ווולטר.
בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התפתחה תנועה חברתית בעלת שם זהה (Freethought) שדגלה בביקורת על ממסד הדתי ובהפיחת הפרט לחופשי מבחינה פוליטית ורוחני. רעיונותיה נתמכו על ידי כתבי עת פילוסופים בתקופה כדוגמת ליברטי ועל ידי הוגי דעות אנרכו אינדיבידואליסטים שונים
