יצחק רועה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←הערות שוליים: {{בקרת זהויות}}, קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2017 |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
{{מיון רגיל:רועה, יצחק}} |
{{מיון רגיל:רועה, יצחק}} |
||
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]] |
|||
[[קטגוריה:אנשי טלוויזיה ישראלים]] |
[[קטגוריה:אנשי טלוויזיה ישראלים]] |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית]] |
|||
[[קטגוריה:חוקרי תקשורת המונים ישראלים]] |
[[קטגוריה:חוקרי תקשורת המונים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2017]] |
|||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:סגל קול ישראל]] |
[[קטגוריה:סגל קול ישראל]] |
||
[[קטגוריה:צמחונים ישראלים]] |
[[קטגוריה:צמחונים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]] |
||
| ⚫ | |||
גרסה מ־15:20, 23 ביולי 2017
 | |
| רועה מגיש את המשדר "בחצי היום" | |
| לידה |
6 ביוני 1937 קריית חיים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 2017 (בגיל 80) |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| צאצאים |
יואב רועה |
  | |
יצחק רועה (6 ביוני 1937 - 22 ביולי 2017) היה איש רדיו וטלוויזיה שקידם הגשת חדשות בסגנון לא פורמלי. בין היתר יזם, ערך והגיש את מגזין הצהריים של רשת ב' "בחצי היום" ויזם וערך את תוכנית החדשות "כמעט חצות" בטלוויזיה הישראלית.
ביוגרפיה
רועה גדל בקריית חיים. שירת ככתב בירחון הצבאי "במחנה נח"ל". לאחר מכן הצטרף לחברי גרעין הנח"ל בקיבוץ אלומות. ב-1965 נישא ועזב את הקיבוץ. הוא עבר לירושלים ולמד ספרות באוניברסיטה העברית.
ב-1967 התקבל לעבודה בקול ישראל. ב-1969 החל להגיש את "בחצי היום". באפריל 1971 מונה למנהל מחלקת ענייני היום בקול ישראל[1], אולם בסוף השנה התפטר[2].
בשנת 1974 נסע לארצות הברית ללמוד תקשורת באוניברסיטת קולומביה. כשחזר הגיש מספר תוכניות בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1979 התמנה למגיש מהדורת החדשות "כמעט חצות"[3].
רועה פרש מרשות השידור לטובת האקדמיה והחל לעסוק בחקר התקשורת באוניברסיטה העברית[4]. ב-1982 השלים את הדוקטורט. בעבודתו האקדמית חקר את שפת החדשות ואת הזיקה המורכבת שלה למציאות שהיא מבקשת לתאר. כמו כן, חקר את ההבדלים בין סוגי העיתונות השונים.
באוקטובר 1982 שב לרדיו, להגשת בחצי היום שלוש פעמים בשבוע[5].
בינואר 1986 החליף לזמן מה את אלכס אנסקי בהגשת התוכנית "7-0-7" בגלי צה"ל[6]. בתחילת 1987, לאחר שסורבה בקשתו להגיש בטלוויזיה, סירב להגיש את יומן היום הזה ברדיו[7]. בעקבות זאת, הודח מהגשת היום הזה ברדיו[8].
ספרו "אחרת על תקשורת" פורסם ב-1993, בהוצאת רכס.
ב-2004 פרש מהאקדמיה. ב-2008 יצאה לכבודו אסופת המאמרים "סיקור כסיפור: מבטים על שיח התקשורת בישראל", בעריכת מוטי נייגר, מנחם בלונדהיים ותמר ליבס, בהוצאת מאגנס ומכון סמארט, האוניברסיטה העברית.
רועה היה נשוי למרים ואב לשלושה בנים. בנו, יואב, הוא מפיק סרטים.
קישורים חיצוניים
- תבנית:אישים2
- אביחי בקר, קול ישראל הסובייקטיווי, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
- מוטי נייגר, מנחם בלונדהיים ותמר ליבס, "התקשורת מספרת סיפורים, יצחק רועה קורא בהם" - הקדמה לספר "סיקור כסיפור: מבטים על שיח התקשורת בישראל - לכבוד יצחק רועה, הוצאת מאגנס ומכון סמארט, האוניברסיטה העברית, 2008.
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אלי אלון, מת איש הרדיו והטלוויזיה יצחק רועה , באתר TheMarker, 23 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ טענות ברשות השידור סביב מינוי יצחק רועה למנהל "ענייני היום" והתפטרות הלפרין, דבר, 15 באפריל 1971
- ^ שמח גם ברדיו, דבר, 9 בדצמבר 1971
- ^ צבי זינגר, אווירת שליפות מן המותן בחושך - ברשות השידור, מעריב, 18 במאי 1979
- ^ כנס ספרנים, דבר, 3 באפריל 1981
- ^ מינויים ושינויים, מעריב, 5 באוקטובר 1982
- ^ יצחק רועה יגיש את 707, מעריב, 16 בינואר 1986
- ^ אילנה באום, יצחק רועה מסרב להגיש "היום הזה", מעריב, 7 בינואר 1987
- ^ אילנה באום, יצחק רועה הודח מהגשת היום הזה, מעריב, 15 בינואר 1987