עבד אל-והאב דראושה – הבדלי גרסאות

עבד אל-והאב דראושה
عبد الوهاب دراوشة
	אין תמונה חופשית
לידה	12 באוקטובר 1943 (בן 80); אכסאל, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה
מפלגה	המערך
סיעה	המערך, מד"ע, מד"ע-רע"ם
	13 באוגוסט 1984 – 7 ביוני 1999; (14 שנים)
כנסות	11 - 14
	יושב-ראש ועדת משנה לחינוך ערבי; יושב-ראש ועדת משנה לקידום מעמד האשה הערבייה;
	יושב-ראש ועדת משנה לחינוך ערבי; יושב-ראש ועדת משנה לקידום מעמד האשה הערבייה;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:24, 8 בפברואר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עבד אל-והאב דראושה (בערבית: عبد الوهاب دراوشة; תעתיק מדויק: עבד אלוהאב דראושה; נולד ב-12 באוקטובר 1943) הוא חבר כנסת לשעבר, אשר כיהן בכנסת בין השנים 1984–‏1999, תחילה מטעם המערך עבודה-מפ"ם ולאחר מכן מטעם המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע).

ביוגרפיה

דראושה נולד בכפר אכסאל וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון נצרת. הוא בוגר סמינר למורים ובעל תואר בוגר מאוניברסיטת חיפה בהיסטוריה כללית ובחינוך. הוא מחנך במקצועו והיה מנהל בית ספר מקיף ומפקח במשרד החינוך והתרבות.

בין תפקידיו הציבוריים של דראושה ניתן למנות את חברותו בוועד הפועל של המועצה לחינוך ליד המרכז הבינלאומי לשלום, בהנהלת המכון לחינוך לדו־קיום יהודי–ערבי, בהנהלת מרכז הסתדרות המורים, בהנהלת ועדת המעקב ובהנהלת המרכז לשלום, וכן את היותו יו"ר העמותה הערבית להשכלה ולמלגות בנצרת.

דראושה נבחר לראשונה לכנסת בכנסת ה-11 מטעם המערך עבודה-מפ"ם. ב-15 בפברואר 1988, לקראת סוף הקדנציה, הוא פרש מסיעת המערך והפך לסיעת יחיד. בפרישה זו הוא הקים את "המפלגה הדמוקרטית הערבית".

בבחירות לכנסת ה-12 התמודד דראושה במקום הראשון מטעם רשימתו, מד"ע, וזכה ב-1.8% מקולות הבוחרים, דבר שהעניק לו ולמפלגתו מנדט אחד. בכנסת ה-13 הכפילה מפלגתו את כוחה, ודראושה נבחר לכנסת יחד עם טלב א-סאנע. בכנסת זו שימש יו"ר ועדות המשנה לחינוך ערבי ולקידום מעמד האישה הערבייה.

בבחירות לכנסת ה-14 התמודדה מד"ע ברשימה משותפת עם הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם). דראושה נבחר לכנסת במקום השלישי ברשימה משותפת זו, מד"ע-רע"ם, ובמהלך כהונת הכנסת שימש יו"ר הסיעה. באותה הכנסת הציע עצמו לתפקיד יו"ר הכנסת, באומרו:

"כחבר כנסת ערבי ותיק בכנסת אני יודע שאין לי סיכויים להצליח לקבל את התפקיד, אבל הסמליות בנושא הזה יש לה חשיבות. אני חושב שחבר כנסת ערבי מותר לו להציג מועמדות לכל תפקיד במדינה. אני רוצה להזכיר, שהאזרחים הערבים במדינת ישראל הם חלק אינטגרלי מהמדינה."

ב-1994 ארגן דראושה את המשלחת הראשונה של ערבים אזרחי ישראל שנסעה לסוריה כדי לנחם את הנשיא חאפז אל-אסד על מות בנו. במהלך הביקור נפגש דראושה עם מנהיגי הטרור הפלסטיני, אחמד ג'יבריל וג'ורג' חבש ונאיף חוואתמה. בביקור נוסף שערך בסוריה ב-1997 נפגש עם אסאד ואמר לו "אתה הגדול מכולם, הבכיר ביותר בין מנהיגי העולם". את רשמי ביקורו תיאר בראיון לעיתון "מעריב": "מי שבא ורואה כאן את המציאות, את הכמיהה לשלום - שלום אמת ולא שלום של כיבוש ושקרים כמו שישראל רוצה - אינו יכול שלא להתפעל. עד היום היינו שבויים בפרופגנדה של ישראל כאילו שסוריה מדינה מפגרת. בוא ותראה את ההתקדמות כאן. בכפרים יש תנאים מודרניים. הכל בשפע. הכל זול... אנחנו מוקסמים, לא מתרפסים".^[1]

כהונתו של דראושה בכנסת ה-14 הייתה כהונתו האחרונה בכנסת. בבחירות לכנסת ה-15 ולכנסת ה-18 הוא הוצב במקום ה-119 של רע"ם ושל רע"ם-תע"ל (בהתאמה). הוצב במיקום סמלי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת העשרים.

עמדותיו המדיניות

דראושה מסתייג מההגדרה "ערבי ישראלי" ומעדיף להגדיר את עצמו "ערבי-פלסטיני אזרח מדינת ישראל". בראיון שנתן לעיתון סעודי ב-1989 אמר "כל צעדיי בפנים נעשים בהוראות מיאסר ערפאת וכמה ממנהיגי הארגון [אש"ף], והם יודעים עליהם". הוא דוגל בביטול אופיה היהודי של מדינת ישראל והפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה". לדבריו, מדינת ישראל במצבה הנוכחי "אינה דמוקרטית אלא אימפריאליסטית, כובשת, מדינת אפרטהייד גזענית המפלה מיעוט של 20 אחוזים".

בריאיון לביטאון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה" קבע כי כל ערבי שמשרת בצה"ל מבצע "פשע מתועב נגד החברה". בנאום שנשא ב-1998 בפני סטודנטים באוניברסיטת אל-אסרא שברבת עמון אף התגאה בהצלחת מפלגתו בשכנוע צעירים בדואים לעזוב את צה"ל ולהצטרף ל"אנשי שורות בני-עמם".^[1]

קישורים חיצוניים

עבד אל-והאב דראושה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
עבד אל-והאב דראושה, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

^ ¹ ² דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002

[שיפטן-1] ¹ ² דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002

[1]

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 |תפקיד2={{תפקיד מנהיג
 |שם התפקיד=תפקידים בולטים
 |פירוט=*יושב-ראש ועדת משנה לחינוך ערבי
 *יושב-ראש ועדת משנה לקידום מעמד האשה הערבייה
 }}
 }}
-'''עבד אל-והאב דראושה''' (ב[[ערבית]]: '''عبد الوهاب دراوشة'''; תעתיק מדויק: עבד אלוהאב דראושה; נולד ב-[[12 באוקטובר]] [[1943]]), הוא [[חבר כנסת]] לשעבר, אשר כיהן ב[[הכנסת|כנסת]] בין השנים [[1984]]–{{כ}}[[1999]], תחילה מטעם [[המערך|המערך עבודה-מפ"ם]] ולאחר מכן מטעם [[המפלגה הדמוקרטית הערבית]] (מד"ע).
+'''עבד אל-והאב דראושה''' (ב[[ערבית]]: '''عبد الوهاب دراوشة'''; תעתיק מדויק: עבד אלוהאב דראושה; נולד ב-[[12 באוקטובר]] [[1943]]) הוא [[חבר כנסת]] לשעבר, אשר כיהן ב[[הכנסת|כנסת]] בין השנים [[1984]]–{{כ}}[[1999]], תחילה מטעם [[המערך|המערך עבודה-מפ"ם]] ולאחר מכן מטעם [[המפלגה הדמוקרטית הערבית]] (מד"ע).
 ==ביוגרפיה==
 דראושה נולד בכפר [[אכסאל]] וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון נצרת. הוא בוגר סמינר למורים ובעל תואר בוגר מ[[אוניברסיטת חיפה]] ב[[היסטוריה כללית]] וב[[חינוך]]. הוא מחנך במקצועו והיה מנהל בית ספר מקיף ומפקח ב[[משרד החינוך והתרבות]].
 בין תפקידיו הציבוריים של דראושה ניתן למנות את חברותו בוועד הפועל של המועצה לחינוך ליד המרכז הבינלאומי לשלום, בהנהלת המכון לחינוך לדו־קיום יהודי–ערבי, בהנהלת מרכז [[הסתדרות המורים]], בהנהלת [[ועדת המעקב]] ובהנהלת המרכז לשלום, וכן את היותו יו"ר העמותה הערבית להשכלה ולמלגות ב[[נצרת]].
@@ שורה 68: / שורה 68: @@
 ==עמדותיו המדיניות==
 דראושה מסתייג מההגדרה "ערבי ישראלי" ומעדיף להגדיר את עצמו "ערבי-פלסטיני אזרח מדינת ישראל". בראיון שנתן לעיתון [[סעודי]] ב-[[1989]] אמר "כל צעדיי בפנים נעשים בהוראות מיאסר ערפאת וכמה ממנהיגי הארגון [אש"ף], והם יודעים עליהם". הוא דוגל בביטול אופיה היהודי של [[מדינת ישראל]] והפיכתה ל"[[מדינת כל אזרחיה]]". לדבריו, מדינת ישראל במצבה הנוכחי "אינה דמוקרטית אלא אימפריאליסטית, כובשת, מדינת [[אפרטהייד]] גזענית המפלה מיעוט של 20 אחוזים".
 בריאיון לביטאון [[הרשות הפלסטינית]] "[[אל-חיאת אל-ג'דידה]]" קבע כי כל ערבי שמשרת ב[[צה"ל]] מבצע "פשע מתועב נגד החברה". בנאום שנשא ב-[[1998]] בפני סטודנטים ב[[אוניברסיטת אל-אסרא]] שב[[רבת עמון]] אף התגאה בהצלחת מפלגתו בשכנוע צעירים בדואים לעזוב את צה"ל ולהצטרף ל"אנשי שורות בני-עמם".{{הערה|שם=שיפטן|{{תכלת|[[דן שיפטן]]|זהותם החדשה של הח"כים הערבים|217| 13, סתיו התשס"ג 2002}}}}