שם המעיד על בעליו

שֵׁם המעיד על בעליו הוא שם של אדם או מקום אשר – בהתאם לכלל ”שמא גרים” (ברכות ז ב) (והמקבילה הלטינית: nomen est omen = 'השם הוא סימן לבאות') – מעיד על תכונותיו או על מהותו של נושאו. שמות כאלה משמשים כתחבולה ספרותית ביצירות בדיוניות (יצירות ספרות, תיאטרון, קולנוע וכיוצא בזה). ביצירות המתוחכמות יותר, מהווה שם כזה פעמים רבות רמז עדין, שכאשר הוא מתפענח על ידי הקורא או הצופה, הוא מעשיר את אפיון הדמות. בספרות הילדים שכיחים שמות המעידים על בעליהם אשר מצביעים באופן ישיר וברור על מאפייניהן של הדמויות.

ה"מדרש" על שמות המעידים על בעליהם מהווים לעיתים אטימולוגיה עממית, אך הם גם מן האמצעים הסגנוניים העתיקים ביותר בספרות, והם מצויים במסורות בעל-פה של מיתוסים ואגדות בתרבויות רבות. כך לדוגמה במיתולוגיה היוונית מופיעה דמותו של פרומתאוס, "החושב מראש", ואחיו, אפימתאוס, "החושב לאחר מעשה". שמות מסוג זה מצויים רבות בתנ"ך: כך למשל נקרא פלג בשם זה "כי בימיו נפלגה הארץ". גם חז"ל דרשו רבים מן השמות התנ"כיים כמעידים על אופי בעליהם.

בספרות האלגורית הקלאסית, שמות האנשים והאתרים מעידים על בעליהם באופן שאינו מצריך כמעט כל אינטרפרטציה מצד הקורא. למשל, ב"מסעות ההלך" מאת המטיף האנגלי בן המאה ה-17 ג'ון באניין, יוצא גיבור הספר, אדם בשם "משיחי", מ"עיר ההרס" (העולם הזה) אל "העיר השמימית" (העולם הבא), ובדרכו עובר ב"ביצת הדיכאון" וב"גבעת הקושי", פוגש ב"מבשר" וב"נאמן", נלחם בשד "אבדון", מגיע אל "יריד ההבלים" שבעיר "הבל" וכו'.

לעיתים שמות המעידים על בעליהם מקודדים בצורה אסתטית אשר תפתה את הקורא, באמצעות שימוש באמצעים פיגורטיביים כגון:

• משחק מילים (לשון נופל על לשון, פוליסמיה, אנגראמה);
• אונומטופיה ("ציור" מוזיקלי של המילים);
• ראשי תיבות (ובפרט ראשי תיבות היוצרים מילה בעלת משמעות).

דוגמאות לשמות המעידים על בעליהם

בספרות

• ואלטר פאבר, הדמות הראשית ברומן "הומו פאבר" מאת מקס פריש, מייצג את הטיפוס האנושי המודרני, החדור אמונה בטכנולוגיה ("homo faber" בלטינית פירושו 'האדם העושה' או 'האדם היוצר').
• הולי גולייטלי, הגיבורה בנובלה "ארוחת בוקר בטיפאני" מאת טרומן קפוטה – השם Golightly מורכב מהמילים האנגליות go ו-lightly, שביחד יוצרות ביטוי שפירושו "לוקחת את הדברים בקלות" – ביטוי המשקף את גישתה הכללית של הולי.
• סוכן המכירות מהמחזה "מותו של סוכן" לארתור מילר, וילי לומן (Loman – נהגה כמו "low man" = 'אדם שפוף'), הוא אדם מדוכא שמאס בחייו.
• פטר שלומיאל, גיבור "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" מאת אדלברט פון שאמיסו, הוא בחור ביש-מזל (=שלומיאל) המוכר את צִלו לשטן ובכך גוזר על עצמו נידוי מחברת בני האדם.
• מייג'ור מייג'ור (Major הוא שם משפחה וגם דרגה מקבילה לרב-סרן) הוא דמות של קצין ברומן "מלכוד 22" מאת ג'וזף הלר, שהקריירה הצבאית שלו אבסורדית ממש כמו שמו.
• גילן (Güllen), שמהּ של עיירת ילדותה של המיליארדרית במחזה "ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמט, המאופיינת בעוניהּ ובעליבותה הרבה, הבולטת על רקע עושרה של המבקרת החוזרת, פירושו בגרמנית שווייצרית 'זבל נוזלי'.
• בנו של פטר סלומון בספר "הסמל האבוד" של דן בראון הנקרא אבדון Abaddon ומלאך Mal'akh.
• ביצירתו של עגנון "והיה העקוב למישור" שמו של הגיבור הוא מנשה-חיים. במהלך העלילה הוא אכן נשכח (מנשה מלשון נשייה) ואיש אינו יודע שהוא בחיים. אשתו של הגיבור היא קריינדל טשארני (בתרגום לעברית - עטרה שחורה) אשה שחיה כאלמנה בזמן שבעלה למעשה עודנו בחיים.

בקולנוע

• שמו של הגיבור בסרט הקולנוע "המופע של טרומן", טרומן (Truman – נהגה כמו "true man" = 'אדם אמיתי'), רומז לכך שהוא גיבורהּ של תוכנית מציאות בלתי-פוסקת – האדם ה"אמיתי" היחידי בעיר המאוכלסת כולה בשחקנים המגלמים תפקיד.
• שמה של קרואלה דה ויל, המרשעת מ"על כלבים וגנבים", מורכב מהמילים האנגליות "cruel" ('אכזרי') ו-"devil" (השטן).

דוגמאות מהעולם האמיתי

• ולדיסלב שפילמן ("שפילמן" ביידיש פירושו 'נגן') – פסנתרן יהודי-פולני (גיבור הסרט "הפסנתרן").
• כריס מאנימייקר (Moneymaker; באנגלית: 'עושה כסף') – שחקן פוקר אמריקאי שזכה בפרס הראשון בוורלד סיריס של הפוקר בשנת 2003, בסך 2.5 מיליון דולר.
• ג'ורג' בֵּסְט – כדורגלן כוכב מנצ'סטר יונייטד, הנחשב על ידי רבים לגדול שחקני בריטניה בכל הזמנים.
• מגנוס קרלסן - השחמטאי המוביל בעולם כיום, מגנוס פירושו בלטינית הגדול.
• רוזלינדה ברוור (Brewer; באנגלית: מבשל קפה באמצעות שפיכת מים חמים על קפה טחון) - היתה סמנכ״לית התפעול (COO) של סטארבקס, רשת בתי הקפה הגדולה בעולם.

ראו גם

• מדרש שם